קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "שמורת הרי אילת"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 2: שורה 2:
 
<meta name="description" content="שמורת הרי אילת - אזור הררי מרשים ועשיר בתופעות גיאולוגיות ייחודיות, מבקעת עובדה עד למפרץ אילת."></meta>
 
<meta name="description" content="שמורת הרי אילת - אזור הררי מרשים ועשיר בתופעות גיאולוגיות ייחודיות, מבקעת עובדה עד למפרץ אילת."></meta>
  
{{שמורת טבע
+
{{שמורת טבע חדשה
 
|תמונה=view_from_har_yoash.jpg
 
|תמונה=view_from_har_yoash.jpg
 
|מקום הצילום=מבט מהר יואש למפרץ אילת
 
|מקום הצילום=מבט מהר יואש למפרץ אילת
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם הצלם=עמית מנדלסון
|תאריך צילום=29/12/2006
+
|תאריך הצילום=29/12/2006
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
 
|אזור=הרי אילת ודרום הערבה
 
|אזור=הרי אילת ודרום הערבה
|יישובים סמוכים=אילת, אילות, באר אורה
+
|מיקום=באזור אילת ובאר אורה
 
|מאפיינים עיקריים=גיאולוגיה, מדבר הררי
 
|מאפיינים עיקריים=גיאולוגיה, מדבר הררי
 
|עונות ביקור=חורף ואביב
 
|עונות ביקור=חורף ואביב
שורה 16: שורה 16:
 
|מצב תכנוני=מוכרזת
 
|מצב תכנוני=מוכרזת
 
|תאריך הכרזה=10/8/1986, 1/5/2013
 
|תאריך הכרזה=10/8/1986, 1/5/2013
|סקירה=אזור הררי מרשים ועשיר בתופעות גיאולוגיות ייחודיות.
+
|רמת קושי=רגיל
 +
|נגישות לנכים=לא נגיש
 +
|מפת סימון שבילים=20 - הרי אילת
 +
|סקירה=שמורת הרי אילת - אזור הררי מרשים ועשיר בתופעות גיאולוגיות ייחודיות.
 +
|1=[[הר צפחות]]
 +
|2=[[הר יהורם, הר שלמה ונחל בת שבע (המפלים)]]
 +
|3=[[הר שחמון ונחל יעל]]
 +
|4=[[עין נטפים]]
 +
|5=[[עמודי עמרם]]
 +
|6=[[מוזיאון אילת עירי]]
 +
|7=[[שמורת חוף האלמוגים באילת]]
 +
|8=[[אתר לאומי אום רשרש]]
 +
|9=[[גיא אבוד]]
 +
|10=[[שמורת ערבת עברונה]]
 
|על האתר=
 
|על האתר=
 
שמורת הרי אילת מייצגת את נופי המדבר הקיצוניים ביותר בישראל. אקלים האזור חם ויבש במיוחד והטמפרטורות בחודשי הקיץ לרוב חוצות את קו ה- 40 מעלות בצל.
 
שמורת הרי אילת מייצגת את נופי המדבר הקיצוניים ביותר בישראל. אקלים האזור חם ויבש במיוחד והטמפרטורות בחודשי הקיץ לרוב חוצות את קו ה- 40 מעלות בצל.
שורה 37: שורה 50:
  
 
בתחום השמורה יש שתי מובלעות בהר ברך ובהר עוזיהו, התפוסות בידי צה"ל, וכן בסיס באזור הר אסא (הנכלל בתחום הכרזת השמורה).
 
בתחום השמורה יש שתי מובלעות בהר ברך ובהר עוזיהו, התפוסות בידי צה"ל, וכן בסיס באזור הר אסא (הנכלל בתחום הכרזת השמורה).
 +
 +
כתוצאה מהשינויים במצב הבטחוני, ובעיקר הפיגוע בכביש 12 בקיץ 2011, הוקמה גדר גבול לכל אורך הגבול עם מצרים. במסגרת זו נפרצה דרך בשטח הררי קשה באגן נחל גשרון, החוצה את נחל גשרון בחלקו הקניוני. שני כבישי גישה מקשרים את אזור נחל שלמה עם גדר המערכת, וסגורים לתנועה אזרחית.
  
 
הרחבת השמורה, שהוכרזה בשנת 2013, כוללת רצועה במורדות ההרים, מנחל עמרם בצפון עד אזור מעבר גבול טאבה בדרום. בשטח זה נמצאים מורד קניון שחורת, הר שחמון, "בקע יותם" והר צפחות. גוש נפרד של השמורה כולל את גבעות שחורת.
 
הרחבת השמורה, שהוכרזה בשנת 2013, כוללת רצועה במורדות ההרים, מנחל עמרם בצפון עד אזור מעבר גבול טאבה בדרום. בשטח זה נמצאים מורד קניון שחורת, הר שחמון, "בקע יותם" והר צפחות. גוש נפרד של השמורה כולל את גבעות שחורת.
שורה 45: שורה 60:
 
השמורה הוותיקה הוכרזה ב- 1986, בשטח 389,000 דונם  (תוכנית 102/02/12). לאור גודלה של השמורה, ובדומה לשאר השמורות הגדולות בנגב, הותרו בה גם שימושי קרקע שאינם מותרים ברוב שמורות הטבע, ובכללם הקמת יישוב חדש (באותה תקופה הוצע להקים את היישוב "סיירים" באזור בקעת סיירים), קידוחי נפט, סלילת כבישים, כריית מחצבים והקמת מתקנים בטחוניים.
 
השמורה הוותיקה הוכרזה ב- 1986, בשטח 389,000 דונם  (תוכנית 102/02/12). לאור גודלה של השמורה, ובדומה לשאר השמורות הגדולות בנגב, הותרו בה גם שימושי קרקע שאינם מותרים ברוב שמורות הטבע, ובכללם הקמת יישוב חדש (באותה תקופה הוצע להקים את היישוב "סיירים" באזור בקעת סיירים), קידוחי נפט, סלילת כבישים, כריית מחצבים והקמת מתקנים בטחוניים.
  
בשנת 2009 אושרה הרחבת השמורה, בשטח 26,039.5 דונם. הרחבה זו הוכרזה ב- 1/5/2013.
+
בשנת 2009 אושרה הרחבת השמורה, בשטח 26,039.5 דונם בתחום שיפוט העיר אילת. הרחבה זו הוכרזה ב- 1/5/2013.
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
שורה 63: שורה 78:
 
מכביש הערבה ניתן להגיע בדרכי עפר טובות לכל רכב לאזור עמודי עמרם וקניון שחורת (דרך מסומנת כחול 20462 ממנה מסתעפת דרך מסומנת ירוק 20465), ומהעיר אילת ניתן לגשת להר שחמון ובקע יותם (בדרך מסומנת שחור 20459).
 
מכביש הערבה ניתן להגיע בדרכי עפר טובות לכל רכב לאזור עמודי עמרם וקניון שחורת (דרך מסומנת כחול 20462 ממנה מסתעפת דרך מסומנת ירוק 20465), ומהעיר אילת ניתן לגשת להר שחמון ובקע יותם (בדרך מסומנת שחור 20459).
  
כמו כן ניתן לנסוע בכל רכב בנחל שלמה (דרך מסומנת אדום 20560), מבית ויליאמס בחוף מפרץ אילת עד כביש 12. מדרך זו אפשר לגשת למסלולי הטיול בנחל גישרון (היו סגורים למטיילים בשנים 2011-2013, וכדאי לברר מראש את מצבם לפני ביקור בהם).
+
כמו כן ניתן לנסוע בכל רכב בנחל שלמה (דרך מסומנת אדום 20560), מבית ויליאמס בחוף מפרץ אילת עד כביש 12. מדרך זו אפשר לגשת למסלולי הטיול בנחל גישרון.
  
 
בשמורה עוברים דרכים ושבילים רבים נוספים שאינם מפורטים כאן.
 
בשמורה עוברים דרכים ושבילים רבים נוספים שאינם מפורטים כאן.
  
מאז אוגוסט 2011, כתוצאה מהידרדרות המצב הבטחוני בגבול מצרים, נסגרו זמנית לטיולים מסלולי טיול בטווח של 3 ק"מ מגבול מצרים, וכן כביש מס' 12. הכביש שב ונפתח לתנועה בסוף פברואר 2012. הקמת גדר המערכת בהרי אילת נמשכה כשלוש וחצי שנים, והסתיימה בדצמבר 2013. תוואי הגדר החדש עובר באזור נחל גשרון - האזור התלול והמבותר ביותר בהרי אילת - וגרם לפגיעה נופית קשה, אם כי לא נחסמו שבילי המטיילים בשמורה.
+
מאז אוגוסט 2011, כתוצאה מהידרדרות המצב הבטחוני בגבול מצרים, נסגרו זמנית לטיולים מסלולי טיול בטווח של 3 ק"מ מגבול מצרים, וכן כביש מס' 12. הכביש שב ונפתח לתנועה בסוף פברואר 2012. הקמת גדר המערכת בהרי אילת נמשכה כשלוש וחצי שנים, והסתיימה בדצמבר 2013. תוואי הגדר החדש עובר באזור נחל גשרון - האזור התלול והמבותר ביותר בהרי אילת - וגרם לפגיעה נופית קשה, אם כי לא נחסמו שבילי המטיילים בשמורה, ונעשה מאמץ להעביר את הגדר כך שהפגיעה הנופית פחות מורגשת משבילי הטיול באזור.
  
 
בשל האקלים הקיצוני בשמורה, הטיולים בה מומלצים רק בין אוקטובר למאי. בחודשי הקיץ יש להימנע מטיולים רגליים ממושכים בשמורה, ולהעדיף טיולים קצרים מייד לאחר זריחת השמש ועד לסביבות השעה 9 בבוקר, או לקראת השקיעה.
 
בשל האקלים הקיצוני בשמורה, הטיולים בה מומלצים רק בין אוקטובר למאי. בחודשי הקיץ יש להימנע מטיולים רגליים ממושכים בשמורה, ולהעדיף טיולים קצרים מייד לאחר זריחת השמש ועד לסביבות השעה 9 בבוקר, או לקראת השקיעה.
שורה 102: שורה 117:
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
+
{{3טורים|
<table><tr>
+
{{ת|har_shahmon.jpg|הר שחמון ונחל יעל}}
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:har_shahmon.jpg|200px
 
default [[הר שחמון ונחל יעל]]
 
desc none</imagemap>
 
 
[[הר שחמון ונחל יעל]]
 
[[הר שחמון ונחל יעל]]
</td>
+
|
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|ein_netafim1.jpg|עין נטפים}}
</td>
+
[[עין נטפים]]
<td valign="top" width="20">
+
|
<imagemap>
+
{{ת|har_tzfachot1.jpg|הר צפחות}}
תמונה:hidden_creek.jpg|100px
+
[[הר צפחות]]
default [[גיא אבוד]]
+
}}
desc none</imagemap>
+
}}
[[גיא אבוד]]
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
</td>
 
<td valign="top" width="20">
 
<imagemap>
 
תמונה:avrona.jpg|200px
 
default [[שמורת ערבת עברונה]]
 
desc none</imagemap>
 
[[שמורת ערבת עברונה]]
 
</td></tr></table>
 
  
}}
 
  
 
[[קטגוריה:שביל ישראל]]
 
[[קטגוריה:שביל ישראל]]

גרסה מ־19:35, 13 במאי 2015

שמורת הרי אילת - אזור הררי מרשים ועשיר בתופעות גיאולוגיות ייחודיות.

View from har yoash.jpg

מבט מהר יואש למפרץ אילת, (עמית מנדלסון, 29/12/2006)

  • שמורת טבע
  • מאפיינים עיקריים:גיאולוגיה, מדבר הררי
  • אזור:הרי אילת ודרום הערבה
  • מפת סימון שבילים: 20 - הרי אילת
  • מיקום: באזור אילת ובאר אורה
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • רמת קושי:רגיל
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מוכרזת
  • שטח:415039.5 דונם
    כולל הרחבה
  • תאריך הכרזה:10/8/1986, 1/5/2013

עוד אתרים בסביבה




איך להגיע

הקניון האדום, ינואר 2010
הרי נשף, ינואר 2010
"העמק הנעלם" בנחל צפונות, ינואר 2010
צלף סחוסי בנחל צפחות, 2006

השמורה משתרעת בשטח נרחב מאזור באר מילחן בצפון עד מעבר הגבול טאבה בדרום, ובין כביש הערבה (כביש 90) במזרח לגבול מצרים במערב.

בשמורה עוברים שבילי טיול רבים, וכביש מס' 12 מאילת לבקעת עובדה עובר לאורך גבולה המערבי של השמורה.

שביל ישראל עובר בשמורה, באזור צוקי תמנע ולאחר מכן מנחל רחם עד לסיום השביל בבית ספר שדה אילת, דרך נחל רחם, קניון שחורת, עין נטפים, נחל גשרון והר צפחות.

בשל הטופוגרפיה הקשה בשמורה, אין כמעט דרכי רכב או כבישים החוצים אותה לרוחבה. הדרך העיקרית המאפשרית את חציית השמורה ברכב שטח ובאופניים היא דרך מעלה סיירים, מנחל בטמים במערב עד באר אורה במזרח (סימון כחול 20360). דרך זו מאפשרת גישה לגבי עתק ואתר גיאולוגי מרשים בסמוך להם - "אצבע אלוהים" (קימוט שכבות מרהיב עין). הדרך השנייה החוצה את השמורה לרוחבה היא כביש מס' 12 באזור מעלה אילת, בין מעבר גבול נטפים ובין רמת יותם הסמוכה לאילת. מדרך זו ומכביש 12 הממשיך אותה, ניתן לגשת לקניון האדום בנחל שני, תצפיות הר חזקיהו, הר יואש והר יהורם, מעיין עין נטפים ועוד.

מכביש הערבה ניתן להגיע בדרכי עפר טובות לכל רכב לאזור עמודי עמרם וקניון שחורת (דרך מסומנת כחול 20462 ממנה מסתעפת דרך מסומנת ירוק 20465), ומהעיר אילת ניתן לגשת להר שחמון ובקע יותם (בדרך מסומנת שחור 20459).

כמו כן ניתן לנסוע בכל רכב בנחל שלמה (דרך מסומנת אדום 20560), מבית ויליאמס בחוף מפרץ אילת עד כביש 12. מדרך זו אפשר לגשת למסלולי הטיול בנחל גישרון.

בשמורה עוברים דרכים ושבילים רבים נוספים שאינם מפורטים כאן.

מאז אוגוסט 2011, כתוצאה מהידרדרות המצב הבטחוני בגבול מצרים, נסגרו זמנית לטיולים מסלולי טיול בטווח של 3 ק"מ מגבול מצרים, וכן כביש מס' 12. הכביש שב ונפתח לתנועה בסוף פברואר 2012. הקמת גדר המערכת בהרי אילת נמשכה כשלוש וחצי שנים, והסתיימה בדצמבר 2013. תוואי הגדר החדש עובר באזור נחל גשרון - האזור התלול והמבותר ביותר בהרי אילת - וגרם לפגיעה נופית קשה, אם כי לא נחסמו שבילי המטיילים בשמורה, ונעשה מאמץ להעביר את הגדר כך שהפגיעה הנופית פחות מורגשת משבילי הטיול באזור.

בשל האקלים הקיצוני בשמורה, הטיולים בה מומלצים רק בין אוקטובר למאי. בחודשי הקיץ יש להימנע מטיולים רגליים ממושכים בשמורה, ולהעדיף טיולים קצרים מייד לאחר זריחת השמש ועד לסביבות השעה 9 בבוקר, או לקראת השקיעה.

רקע על שמורת הרי אילת

שמורת הרי אילת מייצגת את נופי המדבר הקיצוניים ביותר בישראל. אקלים האזור חם ויבש במיוחד והטמפרטורות בחודשי הקיץ לרוב חוצות את קו ה- 40 מעלות בצל.

השמורה עשירה בתופעות גיאולוגיות ייחודיות. הרי אילת הם האזור היחיד בארץ בו נחשפים בהיקף נרחב סלעי גרניט (שחם) - קצהו הצפוני של המסיב הערבו-נובי המשתרע מסודאן ועד הרי אדום, משני עברי ים סוף. כתוצאה מכך מאופיין האזור בטופוגרפיה תלולה במיוחד. סלעי הגרניט כהים וקולטים את החום בסביבתם, מה שמגביר את הקשיים עימם מתמודדים בעלי החיים והצמחים במרחב. בחלקה הצפוני של השמורה נמצאים בעיקר סלעי גיר, ובהם ריכוזים גדולים של מאובנים. ברחבי השמורה ניתן לפגוש שברים גיאולוגיים מרשימים, ובפרט השבר העובר מאזור נחל שלמה עליון, דרך מעלה נחל רודד והר שחורת, ומפריד בין סלעי גרניט ממזרח לסלעי גיר ממערב.

באזורים שונים בשמורה נחשפים סלעי אבן חול, שבלייתם יצרה תצורות מגוונות כדוגמת גיא אבוד, הקניון האדום, עמודי עמרם ועוד.

בחלקה הצפוני-מערבי של השמורה נמצאת בקעת סיירים, אחת הבקעות הבולטות בדרום הנגב, ובקרבתה ריכוזים מרשימים של בולבוסי גיר באזור מצפה סיירים.

מקורות המים בשמורה דלים ביותר. המעיין היחיד בהרי אילת הוא עין נטפים, שמימיו מליחים ואינם ראויים לשתייה, ובאתרים בודדים יש מי תהום גבוהים אליהם ניתן להגיע לאחר חפירה (ת'מילה) - ת'מילת שחורת בנחל שחורת ות'מילת עתק בנחל עתק. לאחר שטפונות (שנעשו נדירים מאד בהרי אילת ב- 20 השנים האחרונות) נאגרים מים בגבים, בפרט בגבי עתק. במלחת עברונה נמצאת באר עברונה, היבשה כיום, ובאזור היישוב שחרות נמצאות באר מתק ובאר מילחן. בין שחרות ויטבתה נמצא מעיין זעיר - עין צאלה, היבש בעשרות השנים האחרונות.

כתוצאה מכך, החי והצומח בשמורה מאפיינים מדבר קיצוני. בעל החיים הגדול הבולט בשמורה הוא היעל, אך ניתן לפגוש בהרי אילת גם שפני סלע, זאבים, שועלים ועוד. בקרב הזוחלים ראוי לציון מיוחד חרדון-צב הדור, שזהו מקום מחייתו היחיד בישראל.

הצומח דל ומתרכז בערוצים בלבד, בעיקר במורד הנחלים לכיוון הערבה. באזור זה ניתן לפגוש שיטה סלילנית ושיטה סוככנית, ואילו באזור ההררי הגבוה גדלים עצי שיטת הנגב ופרטים בודדים של אלה אטלנטית. בין השיחים ניתן לפגוש רכפתן המדבר וצלף סחוסי, ובאזור הגירני שבצפון השמורה בולט זוגן השיח.

שני מיני עצים גדלים בארץ רק בשמורה זו, שיזף שעיר בנחל שני ופיקוס בת-שקמה ביובלי נחל עתק.

כתוצאה מהתנאים האקלימיים הקשים, אין בשמורה כמעט אתרי עתיקות. בבקעת תמנע ובאזור עמודי עמרם נמצאים שרידי מחנות כריית נחושת ופירי כרייה קדומים, ואילו במבואות אילת נמצאים שרידי דרב אל חאג' - "דרך החוגגים", בה חלפו שיירות של עולי רגל מוסלמיים בימי הביניים בדרכם ממצרים לערב הסעודית. אתר ארכיאולוגי ייחודי בשמורה הוא חורבת בודדה - "העיר האבודה" ממזרח להר יהואחז. אתר ארכיאולוגי נוסף הוא חורבת דפית מדרום-מזרח לבאר אורה.

בתחום השמורה יש שתי מובלעות בהר ברך ובהר עוזיהו, התפוסות בידי צה"ל, וכן בסיס באזור הר אסא (הנכלל בתחום הכרזת השמורה).

כתוצאה מהשינויים במצב הבטחוני, ובעיקר הפיגוע בכביש 12 בקיץ 2011, הוקמה גדר גבול לכל אורך הגבול עם מצרים. במסגרת זו נפרצה דרך בשטח הררי קשה באגן נחל גשרון, החוצה את נחל גשרון בחלקו הקניוני. שני כבישי גישה מקשרים את אזור נחל שלמה עם גדר המערכת, וסגורים לתנועה אזרחית.

הרחבת השמורה, שהוכרזה בשנת 2013, כוללת רצועה במורדות ההרים, מנחל עמרם בצפון עד אזור מעבר גבול טאבה בדרום. בשטח זה נמצאים מורד קניון שחורת, הר שחמון, "בקע יותם" והר צפחות. גוש נפרד של השמורה כולל את גבעות שחורת.

מספר שמורות נמצאות ברצף עם שמורה זו - שמורת בקעת תמנע, שמורת צוקי שיירות, שמורת יטבתה, שמורת ערבת עברונה ושמורת חוף האלמוגים באילת. הרחבה נוספת שהוצעה בעבר אך לא קודמה בוועדות התכנון, הינה "שמורת נחל נימרה".

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

{{{שעות מחירים ושירותים}}}

מצב סטטוטורי

השמורה הוותיקה הוכרזה ב- 1986, בשטח 389,000 דונם (תוכנית 102/02/12). לאור גודלה של השמורה, ובדומה לשאר השמורות הגדולות בנגב, הותרו בה גם שימושי קרקע שאינם מותרים ברוב שמורות הטבע, ובכללם הקמת יישוב חדש (באותה תקופה הוצע להקים את היישוב "סיירים" באזור בקעת סיירים), קידוחי נפט, סלילת כבישים, כריית מחצבים והקמת מתקנים בטחוניים.

בשנת 2009 אושרה הרחבת השמורה, בשטח 26,039.5 דונם בתחום שיפוט העיר אילת. הרחבה זו הוכרזה ב- 1/5/2013.

הצעות טיול בסביבת שמורת הרי אילת

קישורים נוספים וספרות מומלצת

  • הרי אילת - נופים, מינרלים, מאובנים - יעקב דפני.
  • קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת מסיב אילת).

שמות נוספים לאתר

שמורת מסיב אילת.