גבעת אגוז ונבי עניר

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשומרון ובבנימין   /   מעיינות בשומרון ובבנימין   /   מערות בישראל   /   גבעת אגוז ונבי עניר

מסלול טיול: גבעת אגוז ונבי עניר

גבעת אגוז ומקאם נבי עניר - מעיינות ובית תפילה עתיק וציורי בחורשת אלונים נאה.

  • מסלול טיול
  • אזור:השומרון ובנימין
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: ליד טלמון (בדרום-מערב השומרון)
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:קווי קצר
  • כניסה: חינם
  • תאריך ביצוע מסלול:12/2011
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:12/2011



Nabi anir.jpg

נבי עניר, (עמית מנדלסון, 12/9/2008)

עוד אתרים בסביבה

רקע: גבעת אגוז ונבי עניר

מעיינות נבי עניר, ספטמבר 2008

במרחק קצר מערי החוף והשפלה שוכנים הרי גופנא, הטומנים בחובם מעיינות רבים, נקודות תצפית מדהימות, אתרים ארכיאולוגיים ושפע של היסטוריה וסיפורי תנ"ך. הטיול עובר דרך מספר מעיינות ומסתיים במתחם עתיק ומעניין באתר נבי עניר.

המסלול נכתב בסיוע מדרשת הרי גופנא, המקיימת סיורים מודרכים באזור זה. לפרטים נוספים, מומלץ ליצור קשר בטלפון 02-6568894 (לא בשבתות ובחגים).

מסלול הטיול ממוקם בתחומי "גוש טלמונים" - אחד מגושי ההתיישבות הישראלית בעומק השומרון, ובטוח יחסית למטיילים. עם זאת, יש לתאם את המסלול עם גורמי הביטחון ורצוי להצטייד בנשק (לביקור באתרים בלבד, בד"כ אין צורך בכך, אך מומלץ להתעדכן במצב הבטחוני).

נכון לשנת 2013, חלה החרפה במצב הבטחוני באזור זה. חשוב מאד לתאם טיול בשטח עם צה"ל ו/או עם רכזי הביטחון היישוביים.

איך להגיע:

מסלול הטיול נמצא בקרבת היישוב טלמון, בדרום-מערב השומרון, במרחק כ- 20 ק"מ נסיעה מ"הקו הירוק".

הדרך המומלצת לגישה לאזור זה היא מצומת שילת בכביש 443 (כביש מודיעין-ירושלים).

בצומת יש לפנות צפונה לכביש 446 (ימינה לבאים מכיוון ירושלים, שמאלה לבאים מכיוון גוש דן).

אחרי 4.5 ק"מ נחצה את מחסום דיר קדיס, ולאחר עוד 3.5 ק"מ נפנה ימינה בכיכר בצומת ניל"י לכביש 450, המוביל לגוש טלמונים. לכיכר זו ניתן להגיע גם מכיוון שוהם ואלעד, דרך כביש 465 (כביש חוצה בנימין). לבוחרים באפשרות זו, יש לפנות מכביש 444 בצומת גבעת כ"ח לכביש 465, לעבור את מחסום רנתיס ולפנות ימינה לכביש 446. במקרה זה, נפנה בכיכר שמאלה.

נחלוף על פני היישובים ניל"י ונעלה, ולאחריהם נגיע ל"צומת הדואר" - מפגש כביש 450 עם כביש ליישובים הערביים באזור. יש להמשיך ישר לכיוון דולב, אבל אחרי כ- 100 מטרים לפנות שמאלה בכביש צר העולה לכיוון נריה וזית רענן.

את הרכב נשאיר בש"ג המשותף לנריה וזית רענן (בסיום הטיול, הנהג יכול להקפיץ רכב לנבי עניר, אך מומלץ שלא להשאיר שם רכב למשך הטיול).

הגישה לנבי עניר היא מדרך עפר המסתעפת שמאלה מכביש הגישה לנריה וזית רענן, כקילומטר לפני ש"ג היישובים (ק"מ וחצי מכביש 450).


אזהרה בטחונית:

אזהרה בטחונית
המסלול נמצא מעבר לקו הירוק בעומק שטחי יהודה ושומרון, באזור רגיש מבחינה בטחונית.

כל טיול באזור זה, מחוץ לתחומי היישובים היהודיים וצירי הנסיעה המשמשים ישראלים, מחייב תיאום בטחוני עם צה"ל, ויידוע גורמי הביטחון ביישובים היהודיים הסמוכים. אין לבצע טיולי בדד, ורצוי שלפחות אחד המטיילים יהיה חמוש בנשק אישי.

למי שאינו תושב האזור, מומלץ להימנע מנסיעה בכבישי האזור בשעות הלילה, וכן מומלץ לא להסתמך על תוכנות ניווט כדי להתמצא בכבישי האזור.

בשבתות ובחגים, התנועה האזרחית הישראלית בכבישי האזור דלילה, ומרבית היישובים היהודיים באזור סגורים למטיילים.

התנאים הבטחוניים באזור עלולים להשתנות, ויש להיות ערניים למצב הבטחוני העדכני בטרם היציאה למסלול.

אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.
פרטי מסלול
  • אורך המסלול:3 ק"מ עד נבי עניר (כולל המעיינות), 4 מעגלי
  • משך המסלול:3-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:205 מ' ירידות מצטברות, 205 מ' עליות מצטברות (אם מסיימים בנבי עניר, עליות מצטברות של 125 מ').

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

תיאור מסלול הטיול:

גבעת אגוז וסביבתה

מהחניון יוצא שביל עפר המטפס דרומה אל גבעת אגוז. לאחר כ10 דקות מגיעים לפינה שבה שולחנות קק"ל, וכמה מתקנים לילדים. מסביב פזורים כמה מבנים ניידים, השייכים לקבוצת בנות ומשפחות שמתחזקות את המקום.

מכאן ניתן לערוך תצפית יפה מזרחה: מעבר לוואדי נמצא הישוב נריה, על ההר מדרום לו - טלמון והכפר ג'אניה, ורחוק יותר, בתוך אזור מיוער- הישוב דולב.

ממערב לג'אניה נמצא הכפר ראס-כרכר, שאולי משמר את השם המקראי "בית כר". (שמואל א, ז, יא).

ההר עם האנטנות שמתנשא מולנו הוא הר חרשה, ומאחוריו- בתי רמאללה. מצפון- הגבעה הקרובה היא שכונת זית רענן, ורחוק יותר נראה הישוב נחליאל.

ממשיכים עם שביל העפר, ואחרי כ50 מ' פונים ימינה בשביל מסומן אדום המוביל אל כיפת הגבעה הנטועה כרמי זיתים, ומסומנת במפות כנקודת גובה 551 מ'.

גידול הזיתים הנרחב שרואים כיום בהרי גופנא הוא כנראה לא הנוף החקלאי המקורי של האזור.

שם האזור- "גופנא", ריבוי הגתות והיקבים שנמצאו וכן מקורות המספרים על יין משובח שהובא מכאן למקדש, מעידים שהגפן הייתה הגידול המרכזי בעבר. אולם עם התרוקנות האזור מיהודים לאחר מרד בר כוכבא, הלכו הזיתים ותפסו מקום חשוב יותר בחקלאות.

לאחר התאסלמות האזור, ובמיוחד בעזרת חוק מיוחד שחוקק השלטון הממלוכי, האוסר על גידול גפן בשומרון, הפכו הזיתים להיות הגידול הבלעדי כמעט. כיום יש כאן חקלאים הנוטעים שוב כרמי גפנים.

ממשיכים בהליכה נינוחה בכיפת הגבעה וכ- 50 מ' לפני שהשביל יוצא מבין הזיתים, אפשר לחפש את הגת העתיקה המסתתרת כ- 15 מ' משמאל לשביל, עדות לגידול הגפן המפואר בעבר.

לאחר שיוצאים עם השביל מבין הזיתים אפשר לראות את הנוף הנהדר - בימים בהירים רואים את הים התיכון, וגם אם לא - רואים את כל ערי החוף מארובות חדרה ועד אשקלון. קצת יותר קרוב אלינו רואים את תל גזר ועמק איילון, רמלה-לוד, מודיעין ומודיעין עילית. על הכיפה שמשמאלנו נמצא הכפר ראס כרכר שהזכרנו קודם. הכפר נוסד בעקבות מרד הפלאחים שפרץ בשנת 1834 כנגד שלטונו של השליט המצרי מוחמד עלי ובנו איברהים פחה.

הגורם העיקרי לפרוץ המרד היה התמרמרות על חובת גיוס לצבא המצרי שהחיל מוחמד עלי כחלק ממדיניות המודרניזציה שלו, וזאת במקום צבא של שכירי חרב .חובת הגיוס עוררה מרד בארץ ישראל, שבראשו עמדו ראשי חמולות משכם, חברון וכל יהודה ושומרון.

מצודת סימחאן הניצבת בכיפה של הכפר (עד אז לא גרו שם) נבנתה במהלך מרד הפלאחים. כמו שאר חלקי הארץ, גם כאן המרד דוכא ע"י איברהים פחה, וכך בעצם נוסד הכפר.

מולנו נמצאים הכפרים דיר עמר וביתילו, כשמעליהם מתנוססת הכיפה המיוערת של "נבי ע'ית"- אתר מקודש שהנשים הערביות היו נוהגות לעלות אליו לתפילה בשנות בצורת. בקצרה נציין שיש הצעה לזהות את ביתילו כ"בית אל בהר אפרים" (שכן אנו נמצאים בלב נחלת אפרים) ואת חורבת א-שונה הסמוכה לה כ"רמה", עירו של שמואל הנביא. אם כך- יוצא שנבי ע'ית הוא אולי מקום מושבה של דבורה הנביאה, "היושבת תחת התומר בין בית אל ובין הרמה", ויתכן שקדושת המקום השתמרה דרך נבי ע'ית עד ימינו.

אגב נביאים, נבי ע'ית הוא לא היחיד פה. למרגלות הכפר ג'אניה יש אתר בשם "נבי בסין", ובהמשך הטיול נגיע ל"נבי עניר", נוסיף להם את שמואל הנביא ונקבל חגיגת נביאים בהרי גופנא...

עין אגוז ועין א-נור

השביל, עכשיו שוב דרך עפר רחבה, מתפתל ויורד בתלילות מהגבעה (ירידה של 155 מטרים בגובה עד לאפיק הנחל). אם רוצים, אפשר לעזוב את השביל ולרדת לצידו, בין הטראסות והצמחייה.

בדרך כדאי לשים לב לטראסות- חלקן טבעיות, היוצרות מצוקים קטנים לאורך הגבעה וחלקן בנויות ע"י אדם. שימו לב איך בכל פיסת קרקע לא מעובדת צומחים צמחי החורש. בתנ"ך מתואר איך באו אנשי אפרים ליהושע והתלוננו שנחלתם קטנה מדי, וזאת למרות שמדובר בנחלה גדולה מאוד.

התשובה שיהושע נתן היא: "כי יער הוא ובראתו" (יהושע יז,יח), כלומר- שהנוף הטבעי כאן הוא נוף של חורש ים תיכוני, וכדי להתיישב צריך לפנות חלקים מהחורש. אפשר בהחלט להבחין בחורש הטבעי הסבוך והיפה- בצלע ההר שמולנו ומסביב.

דרך העפר ממשיכה עד למפגש עם הכביש, וכדי להגיע למעיין יורדים ממנה ימינה ליד מבנה אבנים רבוע, אולי שומרה, וממשיכים ללכת בשביל במשך פחות מדקה עד שמגיעים לעין אגוז (עין אל-ג'וזה). בריכת המעיין נמצאת בתוך מבנה בטון סגור, שהמים מגיעים אליה בצינור מהנביעה. סביב המעיין ולאורך הוואדי נטועים בוסתני פירות יפים. ניתן למצוא שם עצי אגוז, שקד, רימון, גפן, זית, פטל, אגס סורי, לימון, חרוב, תאנה, ועוד.

מי שחשקה נפשו במעיין נוסף, יכול ללכת עוד כ- 80 מ' במעלה הוואדי, לעלות שתי טרסות מעל הוואדי, ושם ימצא את עין א-נור. במקום נמצאת בריכה קטנה וחביבה הצמודה לנביעה שבקיר הסלע.

מכאן המסלול ממשיך לנבי עניר, אך אינו מסומן. מעין א-נור יורדים לוואדי וממשיכים במעלה הוואדי, לכיוון הישוב נריה. הצמחייה בגדות הנחל סבוכה לעיתים ולכן יש צורך לחצות את אפיקו מידי פעם, כשהשאיפה היא להישאר בגדה הצפונית, זו שקרובה לכביש. הגדה בהדרגה נהיית תלולה פחות, ואחרי כ200 מ' אפשר לטפס אל הכביש ולחצות אותו לכיוון נבי עניר. סימנים למקום חציית הכביש הם הפתח במעקה הבטיחות, ומעבר לכביש- פתח של מערת קבורה חצובה בסלע. לא מומלץ ללכת הרבה על הכביש ולכן, מכל נקודה שבה חוצים אותו כדאי לעלות ישר אל הגבעה שמולנו- שבה נמצאת חורבת נבי עניר ולצידה חורשה מרשימה של עצי אלון מצוי.

נבי עניר

בחורבה, שטרם נחפרה, נמצאו ממצאים מתקופות שונות. החוקרים זיהו כאן מקוואות, בתי בד, גיתות ועשרות מערות קבורה (פזורות לאורך מאות מטרים), באחת מהם נמצא שבר של גלוסקמה מעוטרת. בקיצור: יישוב גדול עם שרידים רבים , בעיקר מימי בית שני ומהתקופה הביזנטית. נכנסים עם שביל הגישה ומיד מבחינים במבנה רבוע, שניתן להיכנס אליו דרך המדרגות שבצידו. מי שיכנס יבחין מיד ב"מחרב"- גומחה בקיר הפונה דרומה, המזהה לנו את המבנה בתור מבנה תפילה מוסלמי. זהו מבנה ה"מקאם"- בית תפילה, שנבנה לזכרו נבי עניר, שאיננו יודעים מי היה. המבנה נבנה כנראה בתקופה העות'מנית אך יתכן שעוד קודם, בתקופה הממלוכית או האיובית. בכל מקרה, כנראה שבזכות נבי עניר עצי האלון שמסביב לא נכרתו והגיעו למימדים מרשימים.

מול המקאם נמצא מבנה נוסף, שבקצהו מערה. כשנכנסים אל המבנה כדאי להתבונן בקירות ולראות את ציורי הקיר שעליהם. כיפת המבנה והציורים הם מאותה תקופה של המקאם, ואילו המערה שבהמשך שימשה כמערת בית בד בתקופות הרומית-ביזנטית והמוסלמית הקדומה. בעומק המערה יש הסתעפויות רבות ובהן פזורים חרסים שונים. כשיוצאים מהמבנה, שווה לחפש מצד ימין את אחד המקוואות, ששימש מן הסתם בתקופה שבה שימש בית הבד שראינו בפנים.

מכאן- יש אפשרות להמשיך למעיינות אך אפשר גם לקפוץ לרגע למערה הגדולה: יוצאים מהמבנה עם המערה, חוזרים לכיוון המקאם וממשיכים ללכת בשביל שעולה ימינה, לצד כרמי הזיתים. כשמגיעים לטרסה שמפלסה כמפלס השביל, לפני שהשביל מתעקל שמאלה, יש מימין פתח ברור של מערה, שמוסתר קצת ע"י השיחים. המערה היא גדולה (כ100 מ"ר), ופזורים בה, בתחתיתה ובקירותיה שקעים שונים. מכיוון שהיא טרם נחפרה קשה לדעת למה שימשה אך יש לה "ריח" של מערת בית בד נוספת.

מעיינות נבי עניר

ועכשיו- אל המעיינות. ממבנה המקאם יורד שביל להולכי רגל המוביל אל שורת המעיינות הנובעים כמעט באותו קו. הולכים בשביל ולאחר שתי דקות מגיעים למדרגות היורדות שמאלה אל מעיין הגפן, (עין אל-בטמה) שזכה לשמו בשל הגפן הגדולה שצומחת מעליו. המדרגות הרחבות שלמטה התגלו לפני זמן קצר, בזמן שיפוץ המעיין, ושימשו את תושביו הקדומים של הכפר שזה עתה ביקרנו בו. מצד ימין ישנה בריכה גדולה, ומצד שמאל - מערונת בסלע עם נביעה שממלאת את חלל המערה- נהדר!! הבריכה הגדולה לעיתים מרוקנת ע"י ערביי הכפר הסמוך, כך שלא תמיד יש בה מים.

לאחר התרעננות קלה במעיין הגפן, נמשיך עם השביל. לא רחוק ממעיין הגפן יש עוד נביעה עם בריכה קטנה, ובהמשך- שתי בריכות גדולות מצד ימין לשביל. הראשונה מלאה במים אך יש בה הרבה בוץ , והשנייה היא בריכה עגולה ומטויחת בחלקה, שלא תמיד מלאה. כדאי להיכנס לתוך הבריכה העגולה, גם אם היא יבשה ולראות את שתי הנביעות שליד כל אחת מהן נוצרה בריכה קטנה עם מים צלולים מאוד. אם נקב יציאת המים פתוח, אפשר לעקוב אחר זרימת המים דרך התעלות, ועד לבריכה נוספת שנמצאת במרחק של כ- 15 מ' מתחתינו. בשל שריפה שהייתה כאן, הצינור המוביל את המים נשרף ולכן כל השטח הוא מעין שלולית גדולה, בעיקר בחורף.

מכאן אנחנו חוזרים, דרך השביל שאיתו הגענו אל חניון נבי עניר. בדרך חזרה, כשכבר לא עסוקים בחיפוש המעיינות כדאי להרים את הראש וליהנות מהנוף היפהפה של האזור, ואולי גם להבחין בפתחה של מערת קבורה נוספת, בעלת חזית רחבה, הנמצאת מצפון ומתחת למבנה השני.

רגע לפני שנכנסים לרכבים שמחכים לנו בחניון (או שנלך בזהירות לצד הכביש חזרה לשער היישוב), כדאי להציץ בגת. בין שביל הגישה ובין הכביש, במשטח סלע שנמצא ממש מעל הכביש חצובה גת יפה ומסביבה פזורים אבני פסיפס ששימשו לריצופה.

אפשרויות נוספות

א. ביקור בנבי עניר בלבד - חונים ויורדים בחניון נבי עניר, מסתובבים בחורבה, הולכים למעיינות וחוזרים לרכבים.

ב. מזית רענן לנבי עניר- מסלול קצר יותר וקל יותר. משאירים רכב אחד בנבי עניר, והרכב השני חונה ליד גן השעשועים של זית רענן. מאחורי הקרוון הצמוד לגן השעשועים יש שביל שיוצא שמאלה, זה השביל ההיקפי של זית רענן. הולכים בו עד שמגיעים לראש שולחן לבן שמוצב בצד הדרך, ומנקודה זו יורדים בשביל מסודר אל המעיינות ונבי ענר. אם באים מכיוון זה, מגיעים קודם כל למעיין עם הבריכה העגולה, לאחר מכן למעיין הגפן ולבסוף לנבי עניר, שם מחכה הרכב.

ג.אם הולכים מזית רענן- אפשר כמובן להמשיך לעין אגוז- מנבי עניר חוצים את הכביש ויורדים במורד הוואדי עד שמגיעים בוסתנים ולעין אגוז. משם ניתן לחזור לנבי עניר או לצאת לכיוון הכביש, הליכה של כ5 דקות בדרך העפר הרחבה.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

שירותים למטיילים:

שירותים ומים- ליד ביתן השומר בשער יש ברזיה, שירותים- בבית הכנסת בזית רענן: בפניה הראשונה אחרי השער פונים שמאלה ועולים עד לתחנה, שם פונים ימינה ואח"כ שמאלה בדרך עפר שמגיעה לבית הכנסת.

הערות ואזהרות:

  • יש להצטייד בנשק, וחשוב לעדכן את מוקד הבטחון של המועצה האזורית מטה בנימין 02-9974106 או את רבש"ץ נריה - 052-4239699.
  • יישובי האזור דתיים, ולכן המסלול אינו מתאים לטיולים בשבתות ובחגים.
  • מומלץ להצטייד בפנס לכניסה למערה בנבי עניר.
  • במעיינות אין שירותי הצלה, הרחצה באחריות המטיילים.

הצעות טיול בסביבת גבעת אגוז ונבי עניר:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • סקר הרי בית אל - מנחם מרקוס


ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה



המפה נטענת...