גן לאומי ירקון

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשרון   /   פארקים במרכז   /   גן לאומי ירקון

גן לאומי ירקון

הירקון - גדול הנחלים במישור החוף, מציע את הגן הלאומי הקרוב ביותר לגוש דן.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:נחל איתן
  • אזור:השרון
  • מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
  • מיקום: בין פתח תקווה, הוד השרון וראש העין
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:מוגבלת
  • כניסה:בתשלום, חלק חינם
  • מצב תכנוני:מוכרז, הרחבה מוצעת
  • שטח:4096 דונם
    לא כולל הרחבות מוצעות
  • תאריך הכרזה:28/8/1978, 28/4/2002




Mekorot-yarkon.jpg

הירקון העליון, (יובל מנדלסון, /10/2011)

עוד אתרים בסביבה


איך להגיע:

בית המושל המצרי והמצודה בתל אפק, מאי 2006
בית הבטון הראשון, מאי 2006
מדשאות בפארק אפק, מאי 2006
מכון השאיבה של רמת השרון, מרץ 2006
הירקון התיכון, מרץ 2006

הגן הלאומי משתרע בין ראש העין במזרח לכביש 4 במערב, צפונית לפתח תקווה וקיבוץ גבעת השלושה, דרומית לנווה ירק, הוד השרון ומכון טיהור השפכים של רמת השרון.

כביש 5 עובר בתחום הגן הלאומי, בקטע שבין מחלף מורשה למחלף קסם, אולם לא הוסדרו גישות ממנו לתחום הגן.

כביש 40 חוצה את הגן הלאומי באזור מחלף ירקון וצומת עדנים.

לגן יש שתי כניסות מוסדרות, למוקדי ביקור בתשלום, ומספר כניסות נוספות שאינן מוסדרות ומאפשרות גישה חופשית לחלקיו הפתוחים של הגן הלאומי.

מתחם פארק אפק: הגישה היא מכביש 483, בקטע צומת ראש העין - צומת גנים. כביש באורך כחצי ק"מ חולף ליד אזור מחסנים ומגיע לגן הלאומי.

מתחם מקורות הירקון: הגישה היא מכביש 40, בקטע צומת סגולה - מחלף ירקון. כביש באורך כק"מ העובר תחילה באזור מסחרי, עוקף את כפר הבפטיסטים ומגיע למתחם.

כניסות נוספות הן מכביש 483 לאתר בריכות הנופרים, מכביש 40 לטחנת אבו רבאח, מהוד השרון לאזור תל קנה והירקון התיכון, וגישה נוספת מאזור התעשייה רמת החייל בתל אביב לפארק הירקון ולגן הלאומי.

שביל ישראל עובר לכל אורכו של הגן הלאומי, ועוקף את הקטעים בתשלום.

רקע על גן לאומי ירקון:

הירקון הוא גדול נחלי מישור החוף, אולם מאז חנוכת מפעל ירקון-נגב ב- 19 ביולי 1955, חלו שינויים מהותיים בשפיעת המים בנחל.

ראשיתו של הירקון (ראש העין) באזור מעיינות המשתרע על פני כ- 200 דונם, בהם נבעו קרוב ל- 2000 מעיינות, שאוחזו עם הקמת מפעל ירקון-נגב. מעיינות אלו מהווים אחד משני המוצאים הטבעיים העיקריים לאקוות ההר (המוצא השני נמצא באזור נחל תנינים), ונמצאים כיום באזור תפעולי סגור של חברת "מקורות".

הנחל נזכר בתנ"ך כנקודת ציון בגבול שבט דן (יהושע י"ט 46).

המרחק בקו אווירי ממקורות הירקון עד הים התיכון הוא 14.5 ק"מ, אולם הנחל זורם בפיתולים רבים שנתנו לו את השם הערבי נהר אל עוג'א - המפותל, ומאריכים את הזרימה ל- 27.5 ק"מ (לא כולל מתחם הנביעות). בתחומי הגן הלאומי נכללים כ- 18.5 ק"מ (כולל אזור הנביעות), והיתרה נמצאת בתחומי פארק הירקון בערים תל אביב - יפו, רמת גן ובני ברק, שאינו חלק מהגן הלאומי.

בצמוד למקורות הירקון נמצא תל קדום - תל אפק. מספר יישובים נוספים שכנו לאורך הירקון, כאשר אחד מהם - תל קנה, נכלל בהרחבה מוצעת לגן הלאומי, ותילים נוספים - גבעת נפוליאון, תל קסילה ומצד הירקון, נמצאים בתחום שיפוט תל אביב - יפו.

מי הנחל נוצלו עד למאה ה- 20' בסדרה של טחנות קמח - טחנות מיר (בקרבת מקורות הירקון), טחנת אבו רבאח (ליד מחלף ירקון), טחנת פרוחיה (באזור שפך נחל שילה לירקון), "עשר טחנות" (ליד קניון איילון) ו"שבע טחנות" הסמוכות לשפך האיילון לירקון. בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20' הוקמו מספר מכוני שאיבה בקרבת הירקון, ביניהם בית הבטון הראשון שהוקם בארץ (בשנת 1912), דרומית-מזרחית למחלף ירקון. מכון שאיבה בולט נוסף הוקם באמצע שנות ה- 50' של המאה ה- 20', ונועד להשקיית פרדסי רמת השרון.

בשנת 1934 הוקם צינור מים לשאיבת מי הירקון לירושלים, דרך לטרון. השאיבה הורחבה עם השנים גם למי עין פרת ומקורות נוספים. עם נסיגת הבריטים מהארץ, נתפסו מקורות הירקון ותחנת השאיבה בלטרון בידי כוחות ירדניים ועיראקיים, והזרמת המים לירושלים הופסקה. כתחליף הונח קו מים מאזור רחובות לירושלים, אך גם לאחר שהצבא העיראקי עזב את אזור ראש העין, נותרו הירדנים בלטרון וכך הופסקה הזרמת המים מהירקון לירושלים.

באמצע שנות ה- 50' נפתח "קו ירקון נגב", במסגרתו נשאבו מי המעיינות להשקייה חקלאית (וכיום בעיקר לשתייה), ובירקון נותרה כמות מים דלה בלבד עבור החקלאים לאורך הנחל. צעד זה, יחד עם זיהום חלקו התיכון של הנחל בביוב (המגיע כיום בעיקר מאפיק נחל קנה), פגע קשות במיני החי והצומח לאורך הנחל.

הנחל והביצות סביבו היוו מכשול טופוגרפי קשה למעבר. באזור שפך נחל שילה לירקון שרד גשר טורקי. גשרים קדומים נוספים נהרסו, לאחרונה בידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה. בנקודה בה חוצה מסילת הברזל את הירקון, צפונית לגבעת השלושה, הוקמה מצדית בתקופת המנדט - "הפילבוקס", להגנה על הגשר מפני חבלות.

בתחום הגן נכללים גם אתרי התיישבות - אתר התיישבות קבוצת "הירקונים" מראשוני פתח תקווה, שהתיישבו בגדת הירקון ממש אך נאלצו לעזוב לאחר קיץ אחד, בשל הקדחת שקטלה רבים, ואתר "פרדס בחריה" - מראשוני הפרדסים העבריים בשרון.

הצומח האופייני למרבית תחומי הגן הלאומי כולל עצים נטועים של אקליפטוס המקור, עצי בר של ערבה מחודדת, שיחי עבקנה שכיח, שנית גדולה והמטפסים חנק מחודד ולוביה מצרית.

חלק ממיני החי והצומח שרדו בקילומטרים העליונים של הירקון, הנקיים יחסית מזיהום, ובכללם נופר צהוב. נעשים מאמצים להשבתם של מינים נוספים כמו נימפיאה תכולה והדג לבנון הירקון, האנדמי לירקון ולנחלי רמת מנשה.

בקרבת מפעלי תע"ש שרד אזור גבעות חמרה ובו שפע צמחייה, כולל שיחי לוטם שעיר, לוטם מרווני והמין הנדיר אזוביון דגול, וגיאופיטים כמו בן-חצב יקינטוני וצהרון מצוי.

עולם החי כולל חתולי ביצה, תנים, שועלים, דרבנים, עופות מים כמו סופיה ולבן-חזה ועוד. לצד הכניסה לפארק אפק, חפרה רשות הטבע והגנים בריכה עונתית המשמשת כאתר רבייה למיני דוחיים, כולל קרפדה ירוקה וחפרית. ממערב לתל אפק נמצא אגם קבוע אליו הושב לבנון הירקון.

השטחים הפתוחים המרוחקים מאפיק הנחל מעובדים רובם ככולם באינטנסיביות - פרדסים וחקלאות בעל. בשולי השדות ניתן למצוא שרידים לצומח שאפיין את המרחב בעבר, ובכלל זאת עצי שיזף מצוי והעשבוניים חוח עקוד ושומר פשוט. אוכלוסיות נרקיסים גדולות שהתקיימו בעבר באזור נכחדו ברובן בשל העיבוד האינטנסיבי, אם כי שרדו מקבצים מדרום-מערב למחלף קסם.

מאז סוף שנת 2012 החלה הזרמת מים לירקון לא רק באתר בריכת הנופרים אלא גם באגם שבפארק אפק, משם זורמים המים לירקון עצמו דרך "תעלת עינת" שהייתה יבשה במשך שנים רבות.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

בחלקו המזרחי של הגן הלאומי נמצאים שני מוקדים מפותחים עם חורשות גדולות המתאימות לנופש, שהכניסה אליהם בתשלום - מוקד פארק אפק ומוקד מקורות הירקון.

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

לינת שטח במוקד מקורות הירקון אפשרית לקבוצות לאחר תיאום מראש.

מרבית תחום הגן הלאומי, מאתר בית הבטון הראשון ומערבה עד כביש גהה, פתוח למבקרים ללא תשלום וללא שירותים למטיילים.

הרחצה בתחומי הגן הלאומי אסורה, כולל באתר בריכת הנופרים.


מצב סטטוטורי

כבר בשנות ה- 30' של המאה ה- 20', קרא יהושע מרגולין להקים פארק לאורך הירקון, לצרכי נופש, פנאי ושמירת הטבע. בסוף תקופת המנדט החלה עיריית תל אביב בייעוד שטחים לפארק, ובשנות ה- 50' החל משרד הפנים בתכנון פארק לכל אורכו של הירקון. עם זאת, חלפו עוד שנים עד לתחילת מימוש הפארק, הן בתחום העיר תל אביב - יפו (אזור שאינו נכלל בגן הלאומי) והן במעלה הנחל.

2,121 דונם הוכרזו באוגוסט 1978, מכוח תוכנית שד/650, אותה יזמה עיריית פתח תקווה. תוכנית זו כוללת את האזור המפותח כיום, ובו תל אפק ואזור מקורות הירקון.

עוד 1,975 דונם הוכרזו באפריל 2002, מכוח תוכנית פת/2000 (תוכנית המתאר המקומית העדכנית של פתח תקווה). השטח שנוסף משתרע בעיקר ברצועה צרה בגדה הדרומית של הירקון, החל מק"מ מערבית למחלף ירקון ועד לכביש 4, כאשר בקרבת כביש 4 הוכרזו שטחים גם בגדה הצפונית השייכים לתחום שיפוט פתח תקווה.

שטחים נוספים מיועדים לגן לאומי במסגרת תוכנית הר/2050 - תוכנית המתאר החדשה להוד השרון, הנמצאת לקראת הפקדה. במסגרת זו נכללת הגדה הצפונית של הירקון, בין נחל קנה במזרח לנחל פרדס במערב, כולל אתר העתיקות תל קנה (אך ללא גבעת הכלניות בהוד השרון הסמוכה). היקף השטח המדובר הוא כ- 770 דונם בקירוב.

הגן הלאומי אמור להשתרע במלוא היקפו על פני כ- 13,000 דונם במחוז המרכז, ועוד כמה מאות דונמים בתחום שיפוט עיריית רמת השרון, הנמצאת במחוז תל אביב.

תהליכי ההכרזה נתקלים בקשיים רבים בשל בעלויות קרקע פרטיות, התנגדויות רשויות מקומיות ובעיות נוספות.

כך למשל נסלל באמצע שנות ה- 80' קטע מכביש 5 - "חוצה שומרון" בתחומי הגן הלאומי, ובצמידות לאפיק שחייבה לימים את קיצור הנפתול הסמוך למחלף ירקון. בקרבת הכביש הוקמה תחנת מיתוג של חברת החשמל, הכלואה בין נחל שילה והירקון.

בשנות ה- 90' הוקמו בית הקברות ירקון ומחלף התקווה, גם הם בשטחים שהיו אמורים להיכלל בתחומי הגן הלאומי. בשנת 2010 אושרה תוכנית פת/4/19/2000 לבית הקברות ירקון, המייעדת 50 דונם לגן לאומי בו משולבות "גבעות קבורה", בחלקו המערבי של בית הקברות. התוכנית כוללת גם 307 דונם שהוכרזו עוד ב- 2002 כגן לאומי "רגיל".

ככל הנראה, שטחים נוספים יוכרזו לאחר העברת זכויות בנייה לשטחים מחוץ לגבולות הגן הלאומי, ופיצוי בעלי הקרקעות הפרטיות. כמו כן, סביר כי היקפו המלא של הגן הלאומי יהיה קטן מהתכנון המקורי.

הצעות טיול בסביבת גן לאומי ירקון:


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

שמות נוספים לאתר:

גן לאומי אפק, פארק אפק, גן לאומי מקורות הירקון.

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה


המפה נטענת...