גן לאומי סבסטיה

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשומרון ובבנימין   /   גן לאומי סבסטיה

גן לאומי סבסטיה

תל שומרון (סבסטיה) מכיל את שרידי אחת הערים החשובות בארץ - שומרון בירת ממלכת ישראל, שהפכה לימים לעיר סבסטיה הרומית והביזנטית.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • אזור:השומרון ובנימין
  • מפת סימון שבילים: 6-5 - בקעת הירדן ומזרח השומרון
  • מיקום: צפונית לשבי שומרון
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • כניסה:חינם
  • מצב תכנוני:מוכרז
  • שטח:214 דונם




Sabastia1.jpg

עמודי הפורום בסבסטיה, (עמית מנדלסון, 23/8/2012)

עוד אתרים בסביבה


איך להגיע:

מקדש אוגוסטוס
רחוב העמודים

הגישה לגן הלאומי מתבצעת כיום רק במסגרת טיולים מאורגנים בתשלום (בעיקר בחגים), ואינה אפשרית למבקרים בודדים.

המקום נמצא בצפון השומרון, כעשרה ק"מ צפונית-מערבית לעיר שכם וכק"מ אחד מצפון ליישוב שבי שומרון.

הגישה המהירה מתחומי "הקו הירוק" היא מצומת בארותיים בכביש 57, יש לפנות בכביש 5614 ולחלוף על פני קלנסווה. בצומת הכניסה הצפונית לטייבה (מפגש כביש 5614 וכביש 444) יש לפנות שמאלה ואחרי חצי ק"מ לפנות ימינה לכביש 557. אחרי שלושה ק"מ נעבור במעבר שער אפריים, נחלוף על פני אבני חפץ ועינב, ובמפגש עם כביש 57 נמשיך מזרחה במקביל לאפיק נחל שכם, עד לצומת עם כביש 60 (הבא מכיוון קדומים). כחצי ק"מ אחרי הצומת, יש לפנות שמאלה לשבי שומרון.

אין להמשיך ברכב פרטי הלאה מנקודה זו!

באוטובוס ממוגן, ועם ליווי צבאי, ממשיכים ממסעף שבי שומרון עוד כ- 2 ק"מ עד לצומת שומרון (מפגש כבישים 57 ו- 60). בצומת, הנמצאת בשוליו המערביים של הכפר דיר שרף, נפנה שמאלה במקביל לגדר החיצונית של שבי שומרון. לאחר כארבעה ק"מ, בשיא עיקול של הכביש מערבה, נפנה ימינה בדרך משובשת המעפילה כ- 135 מ' בגובה, ומגיעה לשוליים המערביים של הכפר סבסטיה. אין להיכנס לתוך הכפר (הנמצא בשטח B בשליטה אזרחית פלסטינית) אלא לעלות ולהגיע לרחבת חנייה בקצה המזרחי של תל שומרון.


רקע על גן לאומי סבסטיה:

התיאטרון בסבסטיה
מדרגות התיאטרון
כנסיית יוחנן המטביל
המגדל ההלניסטי
הארמון הישראלי
עיטורי שנהב, המוזיאון השמי - אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארה"ב

תל שומרון (סבסטיה) ניצב בראש גבעה בגובה כ- 450 מ', המוגנת באופן טבעי משלושה עברים. במערב מתנשאת הגבעה לרום 160 מ' מעל בקעה פורייה, בצפון ובדרום עוברים ערוצים עמוקים החודרים מהבקעה לעבר ההרים. במזרח מקושרת הגבעה דרך אוכף צר ברום 375 מ' לשלוחות המערביות של רכסי צפון השומרון. בצידה המזרחי של הגבעה נובע מעיין המשמש כיום את הכפר סבסטיה, ובכפרים בטווח כ- 3 ק"מ מהעיר הקדומה יש ריכוז יוצא דופן של כ- 20 מעיינות קטנים.

נתונים אלו, יחד עם סמיכותה היחסית של סבסטיה לשכם, הובילו ככל הנראה את עמרי מלך ישראל לבחור בגבעה הנישאה כמקום קבע לבירת ממלכת ישראל.

הקמתה של שומרון, על שם בעלי הקרקע הקודמים, מוזכרת במקרא (ספר מלכים א', ט"ז, פסוקים 24-23): "בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה, לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ עָמְרִי עַל-יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה; בְּתִרְצָה, מָלַךְ שֵׁשׁ-שָׁנִים. וַיִּקֶן אֶת-הָהָר שֹׁמְרוֹן, מֵאֶת שֶׁמֶר--בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף; וַיִּבֶן, אֶת-הָהָר, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה, עַל שֶׁם-שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן."

העיר שימשה כבירת ממלכת ישראל לאורך תקופת שושלות בית עמרי ובית יהוא, וגם לאחר מכן. עושרה וחשיבותה מתוארים פעמים רבות במקרא, המזכיר את "בתי השן" אשר בעיר (שנבנו משנהבי פילים), ואת עמידתה פעמים אחדות במצור ממושך.

חורבן שומרון בא בימיו של הושע בן-אלה מלך ישראל, בידי שלמנאסר מלך אשור, אחרי מצור בן שלוש שנים, בשנת 722 לפני הספירה (מלכים ב' י"ח, פסוקים 12-9): "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ--הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, לְהוֹשֵׁעַ בֶּן-אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל; עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ-אַשּׁוּר, עַל-שֹׁמְרוֹן--וַיָּצַר עָלֶיהָ. וַיִּלְכְּדֻהָ, מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים, בִּשְׁנַת-שֵׁשׁ, לְחִזְקִיָּה: הִיא שְׁנַת-תֵּשַׁע, לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, נִלְכְּדָה, שֹׁמְרוֹן. וַיֶּגֶל מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה; וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן--וְעָרֵי מָדָי."

אחרי נפילת שומרון דעכה חשיבותה. בימי אלכסנדר מוקדון הפכה שומרון לעיר הלניסטית-נוכרית בשם סמאריה (בדומה לשם העברי, שם זה משמש להגדרת כל אזור השומרון). בתקופתו של המלך הבנאי הגדול - הורדוס, שהקים וביצר מקומות שונים בארץ כמו קיסריה והרודיון, נבנתה גם סבסטיה מחדש, לה קרא הורדוס ע"ש מיטיבו הגדול, הקיסר הרומאי אוגוסטוס סבסטוס ("אוגוסטוס המפואר").

העיר החדשה נבנתה כעיר אלילית-רומאית, שהייתה מהגדולות בישראל בתקופות הרומית והביזנטית, והשתרעה בשטח 640 דונם, בו שכנו כפי הנראה עשרות אלפי תושבים.

בסבסטיה הוקמו אלמנטים המאפיינים ערים רומאיות רבות, וביניהם מקדש גדול ומרשים בפסגת העיר - האוגוסטיאום, רחוב מסחרי ארוך (דקומנוס) ולאורכו שורת עמודים, שחלקם ניצבים על תילם עד היום (ברחוב זה עוברת כיום דרך הגישה לאתר). אלמנטים בולטים נוספים הם התיאטרון, הפורום (בו נמצאת בזיליקה מרשימה) וההיפודרום (החצוב בהר וניתן לזהות את מתווהו גם כיום).

סבסטיה דעכה בסוף התקופה הביזנטית, אך שמה השתמר בשם הכפר סבסטיה, השוכן בחלקו המזרחי של התל (מעל אזורי המגורים העירוניים). בתחום הכפר נמצאת כנסייה צלבנית המוקדשת ליוחנן המטביל. כנסייה זו הפכה למסגד הכפר (כנסייה נוספת נמצאת בתחום הגן הלאומי, מדרום-מזרח לארמון הישראלי). כן נמצא בשטח הכפר מעיין סבסטיה. מעיין זה לא סיפק לבדו את תצרוכת המים של העיר הרומית-ביזנטית, והוזרמו אליה מים ממעיין נוסף באזור - עין הארון הנובע בכפר א-נאקורה. במעיין זה נחצבה ניקבה באורך 85 מטרים ובסופה אולם חצוב בו התקיים כפי הנראה פולחן אלילי קדום. הכפר א-נאקורה קרוי על שם הניקבה. כיום המעיין והכפר נמצאים בשטח B בשליטה אזרחית פלסטינית, והמקום סגור למבקרים.

באתר התקיימו מספר חפירות מרכזיות, המתמקדות במספר מקטעים מצומצמים במרכז התל. עיקר השרידים הנראים בחפירות הם מהתקופות הרומית והביזנטית, אך ניתן לראות גם שרידי מבנה ציבורי גדול המזוהה כארמונם של מלכי בית עמרי. בארמון זה התגלו "חרסי שומרון" - אוסף תעודות משלוח מכפרי השומרון לבירת הממלכה, שחשיבותו באזכור נרחב של שמות הכפרים ובתי האב בשומרון. בנוסף לחרסי שומרון, התגלה באזור מצבור מרשים של שנהבים (שנהבי שומרון). שנהבים אלו הם רמז ל"בית השן" אותו הקים המלך אחאב - "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה, וְכָל-הֶעָרִים, אֲשֶׁר בָּנָה: הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל." (מלכים א' כ"ב, פסוק 39). גם הנביא עמוס מזכיר את בתי השן אשר בשומרון - " וְהִכֵּיתִי בֵית-הַחֹרֶף, עַל-בֵּית הַקָּיִץ; וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן, וְסָפוּ בָּתִּים רַבִּים--נְאֻם ה' " (עמוס ג', פסוק 15).

בשולי הארמון הישראלי נמצאים פתחים של שתי מערות בנויות. לדעתה של הארכיאולוגית נורמה פרנקלין מדובר על קברי בית עמרי, בדומה למנהגי קבורה בעמים אחרים במזרח התיכון (דעה זו הוצגה בכנס מחקרי יו"ש בשנת 2007, אך לא פורסמה במאמר בעברית).

התקופה ההלניסטית מיוצגת במגדל עגול ענק הממוקם לצד התיאטרון, וכן בשער העיר - מתחת למגדל העגול הרומי-ביזנטי, ניתן לראות מגדל מרובע קדום יותר.

הגן הלאומי משתרע ברצועה צרה וארוכה (אורכה כקילומטר ורוחבה המירבי 250 מ'), מהשער המערבי של העיר ועד לתחום הכפר סבסטיה. הוא אינו כולל את ההיפודרום ואת מורדות התל. בחלק המזרחי ממוקמות מספר חנויות לתיירים בבעלות תושבי הכפר סבסטיה.

בעבר היה זה גן לאומי בתשלום (ואחד הבודדים שהוכרזו רשמית כ"פארק" בצו אלוף פיקוד המרכז). בשל מיקומו בעומק השומרון ובצמוד לכפר פלסטיני, נסגר המקום לתקופות ארוכות.

מאז שנת 2005, שב הגן הלאומי סבסטיה ונפתח למבקרים ללא תשלום, אולם הביקור במקום אפשרי רק לקבוצות מאורגנות ועם ליווי צבאי.

סיורים אלו מאורגנים לרוב בידי מדרשת השומרון או בידי רשות הטבע והגנים.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

מספר חנויות תיירים בבעלות פלסטינית מקומית.

אזהרה בטחונית
המסלול נמצא מעבר לקו הירוק בעומק שטחי יהודה ושומרון, באזור רגיש מבחינה בטחונית.

כל טיול באזור זה, מחוץ לתחומי היישובים היהודיים וצירי הנסיעה המשמשים ישראלים, מחייב תיאום בטחוני עם צה"ל, ויידוע גורמי הביטחון ביישובים היהודיים הסמוכים. אין לבצע טיולי בדד, ורצוי שלפחות אחד המטיילים יהיה חמוש בנשק אישי.

למי שאינו תושב האזור, מומלץ להימנע מנסיעה בכבישי האזור בשעות הלילה, וכן מומלץ לא להסתמך על תוכנות ניווט כדי להתמצא בכבישי האזור.

בשבתות ובחגים, התנועה האזרחית הישראלית בכבישי האזור דלילה, ומרבית היישובים היהודיים באזור סגורים למטיילים.

התנאים הבטחוניים באזור עלולים להשתנות, ויש להיות ערניים למצב הבטחוני העדכני בטרם היציאה למסלול.

אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.


הצעות טיול בסביבת גן לאומי סבסטיה:


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה


המפה נטענת...