גן לאומי ציפורי

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים בגליל התחתון   /   גן לאומי ציפורי

גן לאומי ציפורי

גן לאומי ציפורי - אחד הגנים הלאומיים הגדולים בצפון, ובו שרידי ערים יהודיות עתיקות מתקופת המשנה והתלמוד.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • אזור:הגליל התחתון
  • מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון
  • מיקום: ליד מושב ציפורי
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:חלקית
  • כניסה:העתיקות בתשלום, שאר הגן בחינם
  • מצב תכנוני:מוכרז
  • שטח:13141.17 דונם
    כולל הרחבה וגריעה
  • תאריך הכרזה:8/6/1993, 24/7/2017




Tzipori1.jpg

התיאטרון הרומי ומצודת ציפורי, (עמית מנדלסון, 3/8/2013)

עוד אתרים בסביבה

תגיות: עתיקות והיסטוריה מערות משפחות אטרקציה

איך להגיע:

הגן הלאומי נמצא בין היישובים ציפורי והושעיה במזרח ובין מחלף המוביל במערב.

הגישה לעתיקות ציפורי היא מכביש המסתעף מכביש מס' 79 בקטע מחלף המוביל-נצרת, ומשותף בתחילתו עם כביש הגישה למושב ציפורי.

מאזור עתיקות ציפורי יוצאים מספר שבילי טיול מסומנים המסתיימים בכביש מס' 77 בקטע מחלף המוביל - צומת בית רימון.

כמו כן שביל ישראל ו"דרך הבשורה" חולפים בתחומי הגן הלאומי, אם כי שביל ישראל עוקף את אתר העתיקות.

לתל חנתון ניתן להגיע בדרך עפר מכביש מס' 784 בקרבת קיבוץ חנתון, ולחורבת רומה ניתן להגיע מהכפר רומת הייב.


רקע על גן לאומי ציפורי:

מצודת ציפורי, אוגוסט 2013
גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק, אוגוסט 2013
פסיפס חג הנילוס, אוגוסט 2013
פסיפס אורפיאוס, אוגוסט 2013
הקרדו בציפורי, אוגוסט 2013
"המונה ליזה של ציפורי", אוגוסט 2013
סרקופגים בקיר המצודה, אוגוסט 2013
מאגר המים הקדום, אוגוסט 2013
מנהרת ששת הפירים, אוגוסט 2013

ציפורי הייתה אחת הערים המרכזיות בגליל התחתון בתקופת המשנה והתלמוד. התלמוד הבבלי מייחס את מקור שם העיר למיקומה בראש גבעה גבוהה - "ולמה נקרא שמה ציפורי? שיושבת בראש ההר כציפור". העיר מוזכרת במקורות החל מהתקופה החשמונאית, אולם במקום התקיים יישוב כבר בתקופת בית המקדש הראשון.

לאחר השתלטות הרומאים על ארץ ישראל, הוכרזה ציפורי כבירת מחוז הגליל (שנת 55 לפנה"ס).

העיר נכנעה לרומאים במרד הגדול (שנת 66 לספירה), ולכן לא נהרסה כמו יודפת הסמוכה. הרומאים הסבו את שם העיר ל"דיוקיסריה", והדיחו את השלטון היהודי בעיר, אך היא שמרה על קהילה יהודית חשובה. בתחילת המאה השלישית לספירה שבו היהודים לשלוט בציפורי, ורבי יהודה הנשיא עבר מבית שערים יחד עם הסנהדרין. כאן חתם רבי יהודה הנשיא את המשנה, ולפי המסורת היו בעיר לא פחות מ- 18 בתי כנסת (רק אחד מהם נחשף בחפירות הארכיאולוגיות עד היום). במחצית השנייה של המאה השלישית, עברה הסנהדרין מציפורי לטבריה. עם תחילת התקופה הביזנטית (שנת 324 לספירה), התיר הקיסר קונסטנטינוס להקים כנסייה בציפורי. העיר חרבה כליל ברעש אדמה בשנת 363 לספירה, אך שוקמה. בהדרגה גדל משקלה של הקהילה הנוצרית בעיר, אך רוב האוכלוסייה נותרה יהודית.

העיר דעכה בתקופה הערבית הקדומה והפכה בהדרגה לכפר. הצלבנים הקימו כאן מצודה, ששוקמה במאה ה- 18 ע"י שליט הגליל הבדווי, דאהר אל-עומאר. הכפר סאפורייה נכבש בידי צה"ל במבצע "דקל" (16-15 ביולי 1948), והיישוב החדש ציפורי הוקם במרחק מה מהתל.

חפירות ארכיאולוגיות בציפורי בסביבתה נערכו תחילה בשנת 1931, ומאז שנת 1975 החלו סקרים וחפירות נרחבות שנמשכו לסירוגין עד שנת 2003.

החפירות חשפו שרידים מרשימים של עיר מתוכננת היטב מהתקופה הרומאית, כולל הרחובות הראשיים (הקרדו - בציר צפון-דרום, והדקומנוס - בציר מזרח-מערב), ובה מבני מגורים ומבני ציבור המאופיינים בשפע רב של פסיפסים מפוארים - המשלבים מוטיבים גיאומטריים, דגמי בעלי חיים וסצנות פגאניות שונות.

במיוחד מרשימים הפסיפסים בארבעה מבנים, "בית חג הנילוס" ובו פסיפס ייחודי המציג את החגיגות שנערכו במצרים לציון גאות הנילוס, "בית אורפיאוס" ובו פסיפס של המנגן המיתולוגי אורפיאוס, "בית דיוניסוס" ובו פסיפס גדול ומורכב במיוחד (כמיליון חלקים) המתאר את חיי אל היין דיוניסוס והפולחן שהוקדש לו, כמו גם דמות אישה שזכתה לכינוי "המונה ליזה של ציפורי". מבנה מרשים נוסף הוא בית הכנסת העתיק, המשלב מוטיבים יהודיים אך גם את גלגל המזלות (מוטיב החוזר גם בבית אלפא ובחמת טבריה). ברצפת בית הכנסת שולבו כתובות הקדשה רבות.

מבנים בולטים נוספים הם התיאטרון הרומאי, שקוטרו כ- 70 מ' והוא הכיל כ- 4,500 מושבי אבן, שחלקם שוחזרו, וכן המצודה שהוקמה בתקופה הצלבנית. בקירות המצודה שולבו ארונות קבורה רומיים עתיקים (סרקופגים). המבנה הדו-קומתי שופץ ע"י ד'אהר אל-עומאר, ומאוחר יותר הפך לבית ספר לילדי הכפר סאפורייה. בקומה השנייה של המבנה יש תצוגה של ממצאים ארכיאולוגיים שנתגלו בחפירות, ומגג המצודה יש תצפית מרשימה לכל הכיוונים. בפרט בולטים הר עצמון, בקעת בית נטופה ומאגר אשכול בצפון, נצרת והר יונה במזרח, ורכס הכרמל בדרום-מערב.

אספקת המים לציפורי נעשתה ע"י מערכת של אמות מים באורך כ- 15 ק"מ, שהובילה מים מסדרת מעיינות בהרי נצרת לעבר מאגר מים גדול. מאגר זה בנוי בסלע קירטון ואורכו 260 מ'. גובה המאגר כעשרה מטרים, ואילו רוחבו נע בין 4-2 מ'. ההליכה במאגר המים חוויתית ואינה מחייבת שימוש באמצעי תאורה. בשנות ה- 90' נחשפה מנהרה באורך 235 מטרים שהובילה מהמאגר לכיוון העיר. מנהרה זו, המכונה "מנהרת ששת הפירים" נפתחה בחלקה (90 מטרים) לביקורי קהל במרץ 2012. הניקבה חשוכה והמעבר בה מחייב הליכה כפופה והצטיידות בפנסים. למאגר המים ולמנהרה ניתן להגיע בשביל קצר היוצא מחנייה הסמוכה למבואת האתר, וניתן גם לשלב אותם במסלול ההליכה הארוך בעתיקות ציפורי.

מצפון לעתיקות ציפורי נמצאים שרידי הכפר היהודי שיחין, שהתפרסם בתעשיית כלי החרס שבו, ומוזכר במקורות כמקום מושבה של משמרת הכהונה ישבאב לאחר חורבן בית שני. חפירות ארכיאולוגיות בשיחין החלו בקיץ 2012. בשנת 2015 התגלה בשיחין בית יוצר לייצור נרות חרס, השני בלבד שהתגלה בישראל אחרי בית יוצר בחורבת בית נטיף.

בכניסה לציפורי מכביש 79, בגבול הגן הלאומי, נמצאים עינות ציפורי - קבוצת מעיינות הנובעים למרגלות הרי נצרת.

נוף הצומח בגן הלאומי כולל יערות אלוני התבור בחלק המערבי (רובם נכללים בתחום שמורת יער הסוללים), ואילו במזרח בולטת בתת סירה קוצנית ובה שפע שומר פשוט.

כמו כן בולטים שרידי בוסתנים של הכפר הערבי סאפורייה - בפרט עצי זית וצבר.

בתחום הגן הלאומי, ליד מבנה המבואה, הוקם גן מקלט לצמחים הנדירים של הגליל התחתון המערבי ובקעת בית נטופה.

הגן הלאומי כולל שני גושים נוספים, סביב אתרי העתיקות תל חנתון וחורבת רומה. הכניסה לאתרים אלו הינה חופשית ללא תשלום.

תל חנתון הוא תל בשטח כ- 50 דונם במערב בקעת בית נטופה. מקור השם הוא מהשורש ח.נ.ה. (מקום חנייה), והתל נמצא בצומת דרכים חשוב (ציר טבריה-עכו וציר נחל יפתחאל).

בתל הייתה התיישבות במרבית התקופות, מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופה העות'מאנית. למקום הייתה חשיבות רבה בתקופה הכנענית ובתקופת הברזל, והמקום מוזכר במכתבי אל-עמארנה במאה ה- 14 לפנה"ס. לאחר מכן מצויינת חנתון כעיר בנחלת שבט זבולון (יהושע י"ט, י"ד).

בתקופות ההלניסטית והרומית נקראה חנתון בשם אזוכיס, ואילו מסוף המאה הראשונה לספירה הנוצרית ועד שלהי התקופה הביזנטית כונה המקום בשם חוצפית. שם זה השתבש בתקופה הערבית לשם חוספיס, שנשמר גם במהלך התקופה הצלבנית.

במאה ה- 13 הוקמה כאן אכסניה מבוצרת ע"י המסדר ההוספיטלרי, והמקום נעשה חשוב יותר מציפורי. הדרך הראשית עברה למרגלות התל. לאחר התקופה הצלבנית השתנה שם המקום לתל בדוויה, ובתקופה העות'מאנית שכן ח'אן במזרח התל – ח'אן אל-בדוויה, לצד דרך החורנים (דרב אל-חווארנה) – נתיב שיירות הגמלים מהחורן והגולן לעבר עכו. בתקופת מסע נפוליאון בונפרטה (1799) הוקמה כאן מצודה. הח'אן נהרס בשלהי המאה ה-19 ומתועד במסעו של ויקטור גרן בשנת 1868.

המבנה הצלבני נחשף בחפירות בשנים 1987-1988. מבנה זה הוקם בידי מסדר ההוספיטלרים נועד לשמש משקל נגד למצודת ציפורי הסמוכה שהשתייכה למסדר הטמפלרים. המבנה המקומר והמרשים שקוע כיום מתחת לקרקע (בעומק 7 מ').

חורבת רומה היא גבעה נמוכה מצפון לציפורי, בקרבת הכפר רומת הייב.

שמו של המקום שומר על שם קדום המוזכר במקורות יהודיים.

עיקר ייחודו של האתר במערכת מסתור גדולה ומסועפת באורך כ- 100 מ' ובה שני אולמות, שני בורות מים ו- 11 חדרים קטנים.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

באוקטובר 2014 הושלם פרוייקט הנגשה לנכים לשישה מוקדים בגן הלאומי: בית הכנסת העתיק, מאגר המים, המצודה הצלבנית, בית דיוניסוס, פסיפס חג הנילוס והתיאטרון הרומי.


מצב סטטוטורי

הגן הלאומי הוכרז בשנת 1993, ע"פ תוכנית ג/1239 שאושרה ביוני 1974. תוכנית זו חלה על שטח של 15,300 דונם כולל שמורת יער הסוללים וכן אתרי העתיקות תל חנתון וחורבת רומה. השטח המיועד לגן לאומי בתוכנית זו הוא למעשה 12,937 דונם.

ביוני 1998 אושרה הרחבה לגן הלאומי (תוכנית ג/8391), המוסיפה לגן 715 דונם באזור הר ידעיה, כולל מאגר המים העתיק וניקבת ששת הפירים. שטח זה הוכרז רשמית רק ביולי 2017.

ב- 23/7/12 בוצעה גריעה משטח הגן הלאומי לצורך הרחבת כביש מס' 79 בקטע מחלף המוביל - נצרת (בשטח 510.83 דונם).

כמו כן, הוקם בתחום הגן הלאומי בתחילת שנות ה- 90' מכון טיהור שפכים, ללא גריעת המתחם משטח הגן הלאומי.

הצעות טיול בסביבת גן לאומי ציפורי:


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה


המפה נטענת...