גן לאומי תל מגידו

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים ברמת מנשה   /   גן לאומי תל מגידו

גן לאומי תל מגידו

תל מגידו - תל קדום מתקופת המקרא ובו מפעל מים מרשים.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • אזור:רמת מנשה
  • מפת סימון שבילים: 4 - הכרמל
  • מיקום: ליד צומת מגידו
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:מוגבלת
  • כניסה:בתשלום
  • מצב תכנוני:מוכרז, הרחבה מוצעת
  • שטח:186 דונם
  • תאריך הכרזה:27/1/1966




Tel megido.jpg

תל מגידו, (עמית מנדלסון, 17/2/2008)

עוד אתרים בסביבה


איך להגיע:

הגן הלאומי נמצא לצד כביש מס' 66, כ- 2 ק"מ צפונית לצומת מגידו.

הגישה לאתר היא בכביש המסתעף מערבה (שמאלה, לבאים מדרום) לתל ולקיבוץ מגידו, ופנייה מייד שמאלה בכביש העולה לחנייה בצלע התל.

מסלול ההליכה המומלץ מסתיים במפעל המים, וממנו יציאה לכביש הגישה לקיבוץ מגידו, מרחק הליכה של מאות מטרים מנקודת ההתחלה.

למעוניינים בכך, מומלץ להשאיר תחילה רכב אחד ליד מפעל המים ואז לנסוע לכניסה הראשית (לא ניתן להיכנס לגן הלאומי דרך מפעל המים).

רקע על גן לאומי תל מגידו:

מפעל המים, נובמבר 2011
השער הכנעני, נובמבר 2011

תל מגידו, בשולי עמק יזרעאל, משתרע בשטח כ- 60 דונם ומתנשא לרום 60 מ' מעל סביבתו הקרובה.

התל העתיק ממוקם בתוואי דרך הים הקדומה, שעברה בנחל עירון וקישרה את מצרים וסוריה.

ראשית ההתיישבות במקום הייתה בשלהי התקופות הפרהיסטוריות - התקופות הניאוליתית והכלקוליתית (לפני 9000-5000 שנה). מתקופות אלו נתגלו במגידו כלי צור חרסים מעטים.

בתקופות הכנענית והישראלית הגיע היישוב במגידו לשיאו. מגידו הייתה אחת מהערים הכנעניות החזקות, ומוזכרת בתעודות מצריות רבות. העיר נכבשה בידי תחותמס השלישי מלך מצרים במאה ה- 15 לפני הספירה, לאחר מצור בן שבעה חודשים.

לפי ספר יהושע, כבשו בני ישראל את מגידו. ברם, בספר שופטים מוזכרת העיר כאחת הערים הכנעניות שלא נורשו בידי שבט מנשה.

בשירת דבורה (שופטים ה') יש הד לקרב באזור מגידו - "אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן, בְּתַעְנַךְ עַל-מֵי מְגִדּוֹ". מאוחר יותר, נבנתה מגידו יחד עם חצור וגזר בידי המלך שלמה (מלכים א' ט') - "זֶה דְבַר-הַמַּס אֲשֶׁר-הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית ה' וְאֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-הַמִּלּוֹא, וְאֵת, חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם; וְאֶת-חָצֹר וְאֶת-מְגִדּוֹ, וְאֶת-גָּזֶר.".

בימי המלכים רחבעם וירבעם פשט שישק מלך מצרים על ערי ארץ ישראל, וברשימת כיבושיו המוזכרת במקדש כרנך במצרים, מופיעה העיר מגידו.

העיר הישראלית הגיעה לשיא שגשוגה במחצית המאה ה-8 לפני הספירה, בתקופת שושלת בית עמרי. יהוא מרד בבית עמרי, והיכה את אחזיה מלך יהודה (שביקר את יהורם מלך ישראל) ביבלעם (היא ג'נין של ימינו). אחזיה נמלט למגידו ומת בה (מלכים ב' ט') - "וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ-יְהוּדָה, רָאָה, וַיָּנָס, דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן; וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא, וַיֹּאמֶר גַּם-אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל-הַמֶּרְכָּבָה בְּמַעֲלֵה-גוּר אֲשֶׁר אֶת-יִבְלְעָם, וַיָּנָס מְגִדּוֹ, וַיָּמָת שָׁם.".

העיר נכבשה בידי תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור, בשנת 732 לפני הספירה.עם דעיכת האימפריה האשורית השתלט פרעה נכו מלך מצרים על האזור. יאשיהו מלך יהודה יצא לקראתו ונהרג בידיו במגידו (מלכים ב' כ"ג) - "בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, עַל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר--עַל-נְהַר-פְּרָת; וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ, לִקְרָאתוֹ, וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ, כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ. וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת, מִמְּגִדּוֹ, וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם, וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ". על שם המלך יאשיהו נקראת גבעת יאשיהו הסמוכה לתל.

לאחר מכן, דעכה מגידו. סוף היישוב במגידו היה בתקופה הפרסית, ולאחר מכן התפתח יישוב סמוך - כפר עותנאי. בתקופה הרומית הוקם היישוב לגיו,בו שכן הלגיון הרומי השישי, דרומית למגידו של ימינו. שם יישוב זה נשמר בדמות הכפר הערבי לג'ון שהתקיים דרומית לתל עד מלחמת העצמאות.

בספר חזון יוחנן הנוצרי, מוזכר קרב אחרית הימים בין כוחות הטוב והרשע, בהר מגידון (ארמגדון) המזוהה עם מגידו. ייתכן שזיהוי זה נובע מנבואת הנביא זכריה, הרומז לקרב שנערך במגידו "בַּיּוֹם הַהוּא, יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם, כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִמּוֹן, בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן" (זכריה י"ב).

בסוף המאה ה-19 הציע החוקר רובינסון לזהות את מגידו הקדומה בתל אל מותסלים (תל המושלים) השוכן בקרבת מוצא מעבר עירון.

חפירות ארכיאולוגיות בוצעו באזור החל משנת 1903, תחילה ע"י משלחת גרמנית ומאוחר יותר ע"י משלחת אמריקנית (1939-1925), שהקימה את המבנים הנמצאים בכניסה לגן הלאומי. חפירות נוספות בוצעו ע"י יגאל ידין (1971-1960) וע"י אוניברסיטת תל אביב (מאז 1992).

בסיור בעיר ניתן לראות את שערי העיר הכנענית והישראלית, אורוות שהוקמו כפי הנראה בידי מלכי ישראל במאות ה- 9-8 לפני הספירה, מתחמי מקדשים מהתקופה הכנענית (שהתקיימו ברצף במשך כאלפיים שנה), ארמונות וממגורה ציבורית בעומק 7 מ', בה ניתן היה לאחסון כאלף טון חיטה.

במתחם הארמון הכנעני התגלה מטמון של מאות חפצי שנהב מעוטרים, המעידים על חשיבותו של מושל מגידו.

את הביקור באתר מומלץ לסיים במפעל המים הקדום. גרם מדרגות תלול יורד דרך פיר גדול (עומקו 25 מטרים) למנהרה אופקית באורך 70 מטרים, המוליכה למעיין הנמצא למרגלות התל. הירידה מחייבת מעבר ב- 187 מדרגות, והעלייה החוצה כרוכה בעלייה של 77 מדרגות. הכניסה החיצונית למעיין נחתמה בקיר אבן שהוסתר בעפר, כדי למנוע מאויב לגלות את מקור המים. ממפעל המים ניתן לשוב באותה דרך לתל, או לצאת בשער חד-כיווני לכביש הגישה לקיבוץ מגידו, כ- 600 מ' מהכניסה לגן הלאומי. בנקודה זו הוסדרה חנייה, וניתן גם ללכת רגלית במקביל לכביש עד הכניסה הראשית לגן.

בשנת 2005 הוכרז תל מגידו כאתר מורשת עולמית, יחד עם תל חצור ותל באר שבע.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

במקום יש גם מוזיאון, מסעדה וחנות מזכרות.



הצעות טיול בסביבת גן לאומי תל מגידו:


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

דפדפת רשות הטבע והגנים - גן לאומי תל מגידו.

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה


המפה נטענת...