הר הרצל

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בירושלים   /   הר הרצל

הר הרצל

הר הרצל - הפנתיאון הלאומי, בו קבורים חוזה המדינה, גדולי האומה ורבים מחללי מערכות ישראל.

  • נקודת עניין
  • אזור:ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: ירושלים
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:שעות היום, סגור בשבתות וחגים
  • כניסה:חינם
  • תאריך ביקור:31/7/2016
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:31/7/2016



Har hertzel1.jpg

הר הרצל, (עמית מנדלסון, 31/7/2016)

עוד אתרים בסביבה

הר הרצל

קבר הרצל

הר הרצל הינו אחד הגבוהים בהרי ירושלים (גובהו 832 מ'). ב- 17 באוגוסט 1949 נקברו כאן עצמותיו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, ובני משפחתו, זאת בהתאם לצוואתו של הרצל. ההר כולו הפך לפנתיאון לאומי בו נקברו גדולי האומה, ובצלעו המערבית - הר הזיכרון - הוקם מרכז ההנצחה "יד ושם".

פסגת ההר שטוחה כמעט לחלוטין. בפסגה נמצא קבר הרצל, וממערב לפסגה נמצאת חלקת גדולי האומה, בה נקברו בעיקר נשיאי מדינת ישראל, ראשי ממשלתה, יושבי ראש הכנסת ובנות זוגם.

במורדותיו הצפוניים של הר הרצל, נמצא בית הקברות הצבאי של העיר ירושלים. ראשיתו של בית הקברות בהלווייה ממלכתית ל- 323 חללי מלחמת העצמאות, ב- 17 בנובמבר 1949. בהלוויה זו הובאו למנוחת עולם חללים שנפלו בקרבות המלחמה, וגופותיהם נותרו מחוץ לשטחי מדינת ישראל (כולל חללי כיס פלוג'ה), ונאספו בידי אנשי הרבנות הצבאית לאחר מו"מ קשה עם הכוחות המצריים והירדניים. בטקס הקבורה השתתפו כ- 10,000 בני אדם, והחללים נקברו בשתי חלקות מדורגות, לחללי קרבות גוש עציון, לטרון, גבעת הרדאר ונווה יעקב. בשנים 1950-1953, נערכו בבית הקברות עוד 13 הלוויות המוניות נוספות, לחללים נוספים מקרבות מלחמת העצמאות, חלקם הועברו מבתי הקברות בסנהדריה ובשייח' באדר.

המתחם כולו הינו אחד מסמלי הממלכתיות הישראלית, ושולבו בו מונומנטים רבים בעלי אופי ממלכתי, כולל אתרי הנצחה לנעדרים שמקום קבורתם לא נודע, וכן אנדרטה מרכזית לנופלים בפיגועי הטרור ואנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ.

בתחום ההר יש מספר מסלולי הליכה, המשמשים בעיקר קבוצות מודרכות (בתי ספר, "תגלית" וטיולי מבוגרים).

בדף זה מוצגים שני מסלולי ההליכה העיקריים בהר, המסלול הקצר בעקבות גדולי האומה והמסלול הארוך מבית הקברות הצבאי אל קבר הרצל. אורכו של המסלול הקצר כשעה, ואילו למסלול הארוך מומלץ להקדיש כשלוש שעות (כולל הסברים).

בערב יום הזיכרון התשע"ז - 2017 נחנך בהר הרצל היכל זיכרון ממלכתי חדש, המתנשא לגובה של 18 מטרים, ובו משובצות למעלה מ-23 אלף לבנים, עם שמות החללים ומועד נפילתם. ביום האזכרה לנפילתו של כל חלל, יודלק נר הנצחה וירטואלי באמצעות אפליקציה ייחודית ופעמון אור ענק.


איך להגיע:

בית הקברות נמצא בשדרות הרצל בירושלים. יש לו שתי כניסות עיקריות, כניסה לבית הקברות הצבאי וכניסה ראשית להר (ממנה מגיעים במהירות לקבר הרצל ולחלקת גדולי האומה).

קיימים מגרשי חנייה באזור, אך מומלץ להגיע בתחבורה ציבורית, בתחנת הר הרצל של הרכבת הקלה (למבקרי המסלול הארוך, כדאי לרדת בתחנת יפה נוף ולא בתחנת הר הרצל).

על האתר: הר הרצל:

האנדרטה לנספי קורבנות הטרור
אנדרטה לחללי הקרבות ברובע היהודי בתש"ח
האנדרטה ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל
קברי לאה ויצחק רבין

המסלול הקצר מתחיל ומסתיים בשער הראשי של הר הרצל, ומפת המסלול מופיעה במספר נקודות בדרך. ניתן להצטייד בדפדפת מידע בסיסית ביותר למסלול זה בשער המתחם.

בצידה הדרומי של רחבת הכניסה נמצא מוזיאון הרצל, מוזיאון קטן שהכניסה אליו בתשלום ובתיאום מראש.

מרחבת הכניסה נעלה אל קבר הרצל, הממוקם בפסגת ההר ולצידו רחבת הטקסים המשמשת באירועים ממלכתיים. המצבה הנוכחית באתר הוצבה רק בשנת 1960, ובנויה אבן בזלת במשקל 16 טון.

בצידה המערבי של הרחבה סביב הקבר, נפנה ימינה ונגיע לחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית. כאן קבורים גם יושבי ראש הסוכנות היהודית, וכן בני משפחתו של הרצל, חלקם נקברו כאן עוד ב- 1949 (בהתאם לצוואתו של הרצל), ואחרים שעצמותיהם הובאו לקבורה בישראל רק בשנים האחרונות.

מחלקה זו נתקדם בירידה מתונה מערבה, לעבר חלקת גדולי האומה (לצידה נמצאים רחבת זיכרון ושירותים ציבוריים). בחלקה נקברו בעיקר נשיאי מדינת ישראל, ראשי ממשלתה, יושבי ראש הכנסת ובנות זוגם, אך כפי שנראה, לא כל הזכאים בחרו להיקבר כאן. כך למשל, ראש הממשלה דוד בן-גוריון בחר להיקבר בשדה בוקר, הנשיא חיים וייצמן נקבר באחוזתו ברחובות, וראש הממשלה משה שרת נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

ראוי לציון קברו של טדי קולק, ראש עיריית ירושלים המיתולוגי. מרבית ראשי עיריית ירושלים העברית נקברו בחלקה ייעודית בהר המנוחות, אולם לאור ההערכה הרבה לפועלו של קולק, החליטה הממשלה על קבורתו כאן.

מחלקת גדולי האומה נרד לעבר אנדרטאות לספינות המעפילים סלבדור ואגוז.

מאחורי צמד האנדרטאות, נמצאת אנדרטה לנפגעי פעולות האיבה. חזרה קלה אחורה, תוביל אותנו לתחילת "השביל המחבר" - שביל שראשיתו ביד ושם וסופו בהר הרצל, ולאורכו "תחנות" במסלול מהשואה לתקומה. ניתן כמובן ללכת בשביל זה גם בכיוון ההפוך.

נמשיך לעבר קברי משפחת ז'בוטינסקי. זאב ז'בוטינסקי נפטר בגולה. אולי בגלל יריבותו הפוליטית עם דוד בן-גוריון, התמהמהה הממשלה בהחלטה על העלאת עצמותיו ארצה, החלטה אותה הוציא לפועל ראש הממשלה השני, משה שרת. לצד ז'בוטינסקי נקברו אשתו יוענה, בנו ואשת בנו.

מכאן נתקדם חזרה לעבר נקודת ההתחלה.

המסלול הארוך מתחיל ומסתיים בכניסה הראשית לבית הקברות הצבאי, כ- 300 מ' מצפון לשער הראשי של הר הרצל. למסלול זה יצאה בעבר דפדפת מידע מפורטת, בעת הביקור באתר (קיץ 2016) לא ניתן היה להשיג את הדפדפת בשטח, אך ניתן לעיין במסלול המלא באתר "יזכור" (ראו קישורים להלן). מומלץ לעיין במפת המסלול המופיעה בשלטים באזור. מסלול זה מסומן בחיצים ובאבני זיכרון עם שמות ה"תחנות" לאורכו, דבר המקל על ההתמצאות.

שלוש התחנות הראשונות במסלול, לאחר כ- 300 מ' מהכניסה הראשית, צמודות אחת לשנייה - אנדרטאות לזכר חיילים יהודיים שנפלו במלחמת העולם השנייה, האחת לחיילים ששירתו בצבא האדום הסובייטי (כחצי מיליון יהודים שירתו בצבא הסובייטי וכמאתיים אלף מהם נפלו במערכה), השנייה לחיילים יהודיים בצבא הפולני (רבים מהם נפלו בשבי ומתו במחנות השבויים או נרצחו במחנות ההשמדה), והשלישית לחיילים בני היישוב בארץ ישראל ששירתו בצבא הבריטי, ומאות מתוכם נפלו במלחמה.

הליכה קצרה תוביל אותנו לאנדרטה לזכר חללי האונייה "ארינפורה" - אנדרטה דמויית אונייה ולידה בריכת מים גדולה (לרוב יבשה), בקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים. האונייה "ארינפורה" הייתה אוניית תובלה בריטית, שטבעה בהפצצה גרמנית ליד מלטה ב- 1 במאי 1943. על האונייה היו יותר מאלף חיילים ובתוכם 304 מתנדבים מארץ ישראל. לזכרם של 140 אנשי פלוגת התובלה 462, מתנדבי היישוב היהודי שאבדו במצולות ים, הוקמה אנדרטה זו הנחשבת לאחת הוותיקות בהר הרצל.

האנדרטה הבאה בדרכנו הינה האנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה - 23 אנשי הפלמ"ח שיחד עם מפקדם הבריטי, הפליגו מנמל חיפה למשימת חבלה במתקני דלק בטריפולי (18 במאי 1941). הלוחמים לא הגיעו ליעדם, ונראה שספינתם טבעה (או הוטבעה) מול חופי לבנון.

נקודת הציון הבאה הינה קבר אחים לחללי שיירת נבי דניאל. השיירה יצאה מירושלים לגוש עציון ב- 27 במרץ 1948. לאחר פריקת האספקה, שבה השיירה לירושלים ונעצרה במארב ערבי ליד נבי דניאל (כיום נווה דניאל) - היה זה המחסום השביעי בדרך חזרה, כאשר כל המחסומים הקודמים הוסרו בקלות. מרבית אנשי המשוריין הראשון בשיירה נהרגו או נפצעו. הלוחמים שהיו כשירים, נסוגו לכיוון הגוש, ואילו מפקד המשוריין, זרובבל הורביץ ז"ל, שלא נפצע כלל, מילכד את המשוריין ופוצץ אותו עליו ועל הפצועים קשה, כדי שלא ייפלו חיים בידי האוייב (שאר המשוריינים בשיירה נסוגו לגוש עציון). גופות 11 הלוחמים וגופת הנהג נקברו כאן בשנת 1951, אחרי שנקברו תחילה בסנהדריה.

מכאן ניכנס לתחומי גן הנעדרים, רחבה המוקדשת לזכר נעדרי צה"ל במערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. טקס ממלכתי רשמי לנעדרים במערכות ישראל מתקיים כאן מדי שנה בז' באדר, היום בו לפי המסורת נפטר משה רבנו עליו נאמר "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה". לצד הרחבה נמצאות מצבות זיכרון לזכר הנעדרים.

תחנתנו הבאה היא אנדרטה לחללי הרובע היהודי והלוחמים שהובאו לקבורה בהר הזיתים. האנדרטה בנוייה כמעבר אבן מקורה שבדפנותיו אבנים מסותתות עם שמות החללים. האנדרטה מנציחה רק חלק מנופלי המערכה על ירושלים, 76 חללים שנקברו בהר הזיתים, ובהם 32 לוחמים שנפלו במאי 1948 בקרב על הרובע היהודי הנצור, ונקברו ברובע. לאחר איחוד ירושלים, הועברו גופותיהם לקבר אחים בהר הזיתים.

האנדרטה הבאה הינה האנדרטה לזכר חללי הצוללת "דקר". בהפלגת הבכורה של הצוללת לאחר שיפוצה, מבריטניה לישראל, נקלט סימן החיים האחרון מהצוללת ב- 25 בינואר 1968 ומאז אבדו עקבותיה במצולות הים. חיפושים נרחבים לא העלו דבר, עד שב- 28 במאי 1999 נמצא גוף הצוללת בקרקעית הים התיכון בין כרתים לקפריסין, בנתיב ההפלגה המתוכנן. האנדרטה בנויה בטון חשוף ומזכירה במקצת גוף צוללת. חלק משרידי הצוללת נמצאים כיום בכניסה למוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

יעדנו הבא הינו סדרה של קברי אחים לקרבות גדולים במלחמת העצמאות: חמישה קברי חללי הקרב על המושבה המבודדת נווה יעקב, 17 חללי קרב גבעת הרדאר (כיום היישוב הר-אדר) ו- 88 חללי קרבות לטרון.

מכאן נעלה למפלס גבוה יותר, ובו נמצאת חלקת חללי גוש עציון. החלקה משלבת מספר מתחמים, ובפרט קבריהם של 168 חללי גוש עציון (מהם 156 שנקברו בקבר אחים), עשרה חללי "שיירת העשרה" לגוש עציון בדצמבר 1947, וקברם של אנשי מחלקת הל"ה, שנפלו בינואר 1948 בהרי ירושלים בדרכם אל הגוש הנצור. גופות החללים הובאו לקבורה בבית הקברות של כפר עציון, ולאחר מלחמת העצמאות הובאו לקבורה מחודשת כאן. בעת הקבורה מחדש, זוהו רק 23 מהחללים באופן ודאי. לאחר התייעצות עם רבנים, החליט רבה הראשי של ירושלים, הגאון הרב צבי פסח פרנק זצ"ל, לנקוט במסורת נדירה - "גורל הגר"א", ע"י פתיחת ספר התנ"ך באופן אקראי וקישור הפסוקים שעלו בגורל עם השאלה העומדת על הפרק. כך זוהו 11 מתוך 12 החללים, והאחרון זוהה באלימינציה (מומלץ לעיין בקישורים להלן להרחבה על הפרשייה, אך נציין שהפסוק הראשון שעלה בגורל היה "וממטה בנימין בגורל" לפיו זוהה החלל הראשון - בנימין בוגסלבסקי, ובאותו אופן זוהו כל השאר - כאשר בכל אחד מהפסוקים נמצא רמז לזהות אחד החללים).

מכאן נעלה לעבר יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, שלושים ושניים מבני היישוב שהתנדבו לצבא הבריטי, צנחו מעבר לקווי האוייב כחלק מהמלחמה באוייב הנאצי. תריסר מתוכם נתפסו ונפלו בשבי, ושבעה הוצאו להורג. עצמותיהם של שלושה מתוכם - חנה סנש, חביבה רייק ורפאל רייס, הובאו לימים לקבורה בהר הרצל, ולצידם הוצבו מצבות זיכרון גם לחבריהם הנופלים.

שתי החלקות הבאות במסלול, מוקדשות לחללי מבצע "קדש" ומבצע "שלום הגליל" (מלחמת לבנון). החלקה הבאה הינה חלקת עולי הגרדום בה נקברו ארבעה חברי מחתרת ניל"י (1917) ולח"י (1945) שנפלו במאבקם נגד השלטון הזר בארץ. אנשי ניל"י, יוסף לישנסקי שהועלה לגרדום בדמשק בשנת 1918, ואבשלום פיינברג, שנרצח בחולות רפיח שנה קודם לכן ועצמותיו התגלו רק לאחר יובל שנים. בקרבתם קבורים לוחמי הלח"י אליהו חכים ואליהו בית-צורי התנקשו בחייו של הלורד מוין, השר הבריטי לענייני המזרח התיכון, נתפסו ונתלו בקהיר. ביוזמתו של מפקדם ולימים ראש הממשלה, יצחק שמיר, הועלו עצמותיהם ארצה בהסכם חילופי שבויים עם מצרים בשנת 1975. לצידם נטמנו שני חברי חוליית מודיעין ישראלית במצרים (סא"ל משה מרזוק וסא"ל שמואל עזר), שנתפסו והועלו לגרדום בשנת 1955 (לזכרם ניטע "יער קדושי קהיר" הסמוך לשמורת חורבת סעדים). בשנת 2009 נשתל כאן חוטר תמרים מעץ התמר שצמח במקום נפילתו של אבשלום פיינברג ברפיח.

מכאן נתקדם לעבר האנדרטה לחללי פעולות האיבה והטרור, שנחנכה בשנת 1998. האנדרטה מנציחה את חללי היישוב היהודי בארץ ובמדינת ישראל שנפלו בפעולות איבה וטרור מאז שנת 1860 ועד היום. בקרבת אנדרטה זו, נמצאות שתי אנדרטאות קטנות לחללי ספינות המעפילים "סלוודור" ו"אגוז". ספינת המעפילים "סלוודור" הפליגה מבולגריה בדצמבר 1940 בדרכה לארץ ישראל, אך נקלעה לסערה קשה וטבעה לצד חופי טורקיה. 238 מתוך 352 המעפילים טבעו בים, וביניהם 66 ילדים. שרידי הנספים הובאו לקבורה בהר הרצל בשנת 1964 ונטמנו בקבר אחים. לצידם, נמצא קברם של מעפילי הספינה "אגוז". הספינה שימשה להברחת מעפילים ממרוקו לגיברלטר, וטבעה בסערה בשנת 1961 יחד עם 44 מעפילים יהודיים שירדו עימה למצולות. גופותיהם של 22 מהמעפילים הובאו לקבורה במרוקו. רק בינואר 1992, באישורו של מלך מרוקו, הועלו העצמות לקבורה ממלכתית בהר הרצל. לצד הנקברים, הוצבו מצבות הנצחה גם לזכר הנעדרים שגופותיהם לא נמצאו.

יעדנו הבא הינו "השביל המחבר" - שביל קישור המקשר בין "יד ושם" ובין הר הרצל, מהשואה אל התקומה. בקצהו של "השביל המחבר" נמצאת אנדרטת נצר אחרון לזכרם של ניצולי שואה, נצר אחרון למשפחותיהם, שעלו ארצה ונפלו במלחמות.

המשכו של השביל, מתחבר למסלול הקצר שתואר לעיל: חלקת גדולי האומה, חלקת מנהיגי התנועה הציונית וקבר בנימין זאב הרצל.

שני המסלולים נפרדים, ולאחר קבר הרצל נפנה לעבר יד זיכרון לעולי אתיופיה שנחנכה בשנת 2007. בשנים 1984-1980, נספו כארבעת אלפים מעולי אתיופיה בדרכם לארץ, וטקס ממלכתי לזכרם מתקיים ביום ירושלים מדי שנה.

השביל שב לנקודת ההתחלה, דרך חלקות של חללי מלחמות ששת הימים ויום הכיפורים.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

לא זוהו באתר ריכוזי פריחה או מוקדי עניין עונתיים.

שירותים למטיילים:

  • שירותים ציבוריים ומי שתייה זמינים בכניסות לבית הקברות וכן ליד חלקת גדולי האומה.
  • דפדפת מידע בסיסית הכוללת את מפת המסלול הקצר, הנמצאת בכניסה הראשית לאתר.
  • שעות הכניסה להר הרצל (מתחם הקבר וחלקת גדולי האומה):

קיץ - 1 ביוני עד 31 באוגוסט 08:00 - 18:45

חורף - 1 בספטמבר עד 31 במאי 08:00 – 16:45

שישי וערבי חג 08:00 – 12:45

סגור: יום כיפור. יום הטקס המקדים של הדלקת המשואות. יום העצמאות. ובאירועים ממלכתיים נוספים.

  • בערב יום העצמאות האתר ייסגר ב-14:00.

הערות ואזהרות:

  • זהו אתר זיכרון והנצחה מרכזי. אנא כבדו את קדושת המקום.
  • בשבועות הסמוכים ליום הזיכרון, וכן מספר ימים לאחריו, נערכות באתר חזרות לקראת טקס הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל, ופירוק מתקנים זמניים. בתקופה זו ייתכן עומס מבקרים כבד באתר.

הצעות טיול בסביבת הר הרצל:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה


המפה נטענת...