טרק האולימפוס

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טרק האולימפוס - חוויות מסע, קיץ 2016

  • משך מסלול: 3 ימים
  • רכס הרים: האולימפוס, הגבוה בהרי יוון
  • שיא הפסגה: פסגת מיטיקאס - 2917 מ'
  • עונות מומלצות: קיץ
  • נקודת התחלה: כפר Litochoro, יוון
קישור={{{2}}}

תצפית לפסגות האולימפוס

הר האולימפוס הוא הגבוה בהרי יוון (2917 מ'), וגם קרוב במיוחד לים (15 ק"מ מהים), מה שהפך אותו כבר בתקופות קדומות לסמל ולמקום מושבם של האלים במיתולוגיה היוונית. האמונות הדתיות והתפלות שיוחסו להר זה במשך דורות רבים גרמו לכך שאנשים לא העזו לטפס על ההר, ורק באוגוסט 1913 נכבשה הפסגה הגבוהה של ההר בידי מטפסי הרים.

כיום ההר וסביבתו הוא אחד הפארקים הלאומיים של יוון, בו עוברים שבילי טיול מגוונים, למיטיבי לכת ולמטפסי צוקים, ומדי שנה כ-10,000 איש עולים אל פסגות ההר, אם כי רובם אינם מגיעים לפסגה הגבוהה ביותר (Mytikas).

Trek olympus7.jpg תצפית לפסגות האולימפוס

אנו התמקדנו במסלול שהוא טרק פופולארי באורך שלושה ימים, על בסיס לינה בבקתות אלפיניות (יש להזמין מקום מראש, הבקתות פתוחות בין מאי לאוקטובר). בגלל הפרשי הגובה המשמעותיים במסלול, מומלץ ביותר לקחת מינימום ציוד - אין צורך להצטייד באוהל, שק שינה וכדומה. חשוב לרכוש מראש מפת סימון שבילים אזורית. הסימונים באזור זה ברורים למדי, אם כי שיטת הסימון שונה מזו המוכרת לנו ומשלבת נקודות, חיצים ועוד. חשוב כמובן בטיולים מסוג זה לדעת לבחור ביטוח נסיעות לחו"ל המתאים לסוג טיולים מסוג זה, הכולל פעילויות אקסטרים, איתור וחילוץ.

נקודת המוצא והסיום לטיול הייתה בכפר Litochoro, אליו הגענו ברכבת מסלוניקי. תחנת הרכבת מרוחקת מהכפר עצמו, וכיוון שפיספסנו את האוטובוס נאלצנו לקחת מונית. בחרנו לישון בקמפינג בחוף הים, ומשם לקחנו מונית נוספת בבוקר לליטוכורו. אחרי התארגנות קצרה, תפסנו מונית לנקודה בשם Gortsia, ברום כ- 1000 מ', בה התחברנו לשביל מסומן ביער עבות, בו הלכנו בצל ובמגמה כללית של עלייה. חרף הגובה, היומיים הראשונים במסלול דלים מאד במקורות מים, ולכן סטינו מהדרך לבקר במעיין קטן (שביל שאינו מסומן היטב בשטח), אך לא התרשמנו במיוחד. לאורך הדרך פגשנו מבקרים רבים, ועד מהרה הסתבר לנו שבדיוק ביום צאתנו לדרך, התקיים "מרתון האולימפוס" - מירוץ הרים של 42 ק"מ, היוצא מליטוכורו (גובה 300 מ'), עולה לגובה 2700 מ' בשבילים הרריים תלולים וצרים, ושב חזרה למטה. המירוץ יצא לדרך שעות ספורות לפני שהתחלנו, כך שפגשנו רק את אחרוני הרצים (או הפורשים), אבל לא יכולנו להתעלם משלטי המרחק וחיצי ההכוונה בדרך.

לקראת הצהריים הגענו לבקתה בגובה כ- 1600 מ'. המשכנו הלאה, כאשר היער הולך ומידלדל וסביב גובה 2000 מ' ההליכה כבר חשופה לשמש.

אחרי כברת דרך הגענו לפסגה בגובה כ- 2400 מ'. עד כאן זה היה טיול נחמד ולא מאתגר במיוחד, אבל מנקודה זו נשקפים הצוקים התלולים סביב החלק הגבוה של הרכס. השביל מתפתל במדרונות ולבסוף מגיע למעבר הרים בקצה Muses Plateau - רמה בגובה כ- 2700 מ'. באזור זה פגשנו מספר צפירי האלפים - עיזי הבר המקומיות, הנמצאות בסכנת הכחדה.

Trek olympus3.jpg צפירי האליפים - עיזי בר מקומיות

ברמת מוזס יש שתי בקתות אלפיניות (יש להזמין מקום מראש). הלינה משותפת, המים נאגרים בחורף במאגר מים צמוד וצריכים להספיק עד סוף עונת התיירות, כך שלא כדאי לבנות על מקלחת... מי שתייה צריך לקנות, וניתן גם לקנות ארוחת ערב וארוחת בוקר. מהבקתה (אנחנו ישנו בבקתת Apostplidis) נשקף נופו המדהים של "כתר זאוס" (Stefani) - הפסגה הצפונית של הר אולימפוס, שהיא למעשה סכין ארוכה עם צוק בגובה כ- 200 מ' ויותר, מאיים מאד אבל יעד נחשק למטפסי הרים מקצועיים. לילה בבקתה מהווה גם הזדמנות לפגוש ולשוחח עם מטיילים אחרים, הן יוונים והן תיירים מרחבי העולם.

Trek olympus2.jpg כתר זאוס

בבוקר יצאנו לדרך לעבר Mytikas - הפסגה הגבוהה של הר אולימפוס (2917 מ'). השביל עובר במדרונות תלולים למרגלות קו הרכס, וממנו מסתעפים מספר שבילים מסומנים קצרים ותלולים מאד לעבר הפסגה. בניגוד לשבילים בהם הלכנו עד כה, שבילים אלו מוגדרים במפות כשבילים מסוכנים. הם מחייבים שימוש בידיים לאחיזה בסלע. אין ללכת בהם עם תרמיל כבד, וחלק מהמטיילים היוונים מגיעים לכאן רק עם קסדה (להגנה חלקית מאבנים מידרדרות) ואולי בקבוק מים, וחוזרים לבקתה אחרי שכבשו את הפסגה.

אנו בחרנו להמשיך עד למפגש עם שביל E4, להשאיר בקרבת מקום את התרמילים ולעלות לכיוון הפסגה עם תרמיל קל. בגובה כ- 2800 מ' הגענו לפסגה נמוכה ממנה יוצא השביל הפופולארי ביותר לפסגת Mytikas. זהו שביל תלול ומפחיד, לרוב ללא דרגיות או אמצעי עזר להם הורגלנו בארץ, המאלץ את המטיילים לנקוט בזהירות רבה. אין כאן כל מקום לטעות בשל התהומות שלמטה. לפיכך, בחרתי להסתפק בפסגה נמוכה במקצת, פסגת Skala ברום 2907 מ' - רק עשרה מטרים פחות מפסגת Mytikas, אבל השביל אליה נוח ואינו מפחיד.

Trek olympus4.jpg הירידה התלולה בשביל לפסגת Mytikas

אחרי ההפסקה המתבקשת, חזרנו לעבר התרמילים, ומכאן בירידה ארוכה דרך יער פתוח, עד לבקתה הראשית של האולימפוס (Refuge A). הבקתה פופולארית במיוחד עבור מטיילים המגיעים להר בטיול יומיים, אבל שימושית בהחלט גם למטיילי שלושה ימים כמונו.

בבוקר השלישי של הטיול, יצאנו לדרך מהבקתה, בשביל העובר ביער אך רובו חשוף לשמש, ואחרי מספר שעות הגענו לאתר Priona. כאן, ברום 1300 מ', נובע מעיין גדול המזין את הנהר Enipeas, אך אין לשכשך כאן כי המים משמשים לשתייה במורד הנהר. עד לנקודה זו אפשר להגיע ברכב מ- Litochoro, וניתן גם לסיים כאן את הטיול אבל כמובן שצריך לתאם זאת מראש עם נהג מונית.

Trek olympus5.jpg עצירה במעיין המזין את נהר Enipeas

אנו המשכנו בשביל לאורך הנהר Enipeas עד שחזרנו ברגל ל- Litochoro. ההליכה אינה קצרה כלל, בגלל ריבוי העליות והירידות, אבל השביל יפהפה - יער עבות, נהר זורם, גשרים רבים, מנזר עתיק (שנהרס בידי הנאצים ונמצא בתהליכי שיקום) ולא הרחק ממנו מערה מקודשת עם מעיין בתוכה, צוקים ולקראת הסוף גם תצפית לים. מורד הנהר משמש גם כאתר "קניונינג" (גלישת חבל במפלים זורמים) פופולארי ביוון, וקיימות מספר חברות המציעות טיולי קניונינג באזור - למעוניינים מומלץ לברר מראש באינטרנט לגבי טיולים אלו.

עם הגעתנו חזרה לליטוכורו (לקראת השקיעה - מומלץ שלא לצאת מאוחר מדי מהבקתה), פקדנו שוב את הקונדיטוריה בה היינו ביום הראשון, ושאלנו על מרתון האולימפוס. נדהמנו לשמוע שמה שעשינו בשלושה ימים, המנצח עשה בארבע וחצי שעות בלבד. היוונים משוגעים לגמרי...

סיימנו את הטיול עייפים אך מרוצים בהחלט!

לאורך הדרך פגשנו שפע רב של צמחייה ייחודית. למעוניינים לדעת עוד על הפריחה המקסימה ביוון, כדאי לעיין בכתבתה של שרה גולד באתר "צמח השדה".


ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה