יער קולה

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים במורדות השומרון   /   טיולי פריחה במרכז   /   יער קולה

מסלול טיול: יער קולה

יער קולה - טיול קל לכל המשפחה בתוואי שביל ישראל, דרך אתרי מורשת קרב.

  • מסלול טיול
  • אזור:מורדות השומרון
  • מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
  • מיקום: דרומית לאלעד
  • גישה:רגלית, אופניים, רכב שטח
  • שבילי טיול:שביל ישראל, כחול 7530, ללא סימון
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • תאריך ביצוע מסלול:23/5/2013
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:23/5/2013



Kula forest1.jpg

מצבת אלכסנדרוני, (עמית מנדלסון, 23/5/2013)

עוד אתרים בסביבה

רקע: יער קולה

המבנה המנהלי בעיי קולה ובור המים, מאי 2013
מאוזוליאום מזור, אפריל 2011

יער קוּלה (או יער גבעת כ"ח) הוא יער נטוע קטן בשיפולי השומרון, מדרום לעיר אלעד וממזרח למושב גבעת כ"ח. בתחומי היער נמצאים שרידי הכפר קוּלה, שנכבש בקרב קשה במלחמת העצמאות, ובתחומיו שרידי מצודה צלבנית. במזרח היער נמצאת מצבה לחללי חטיבת אלכסנדרוני בקרבות באזור זה. שביל ישראל עובר בחלק מאתרי היער. בחורף ובאביב, היער שופע פריחה עונתית מגוונת. הטיול ביער קולה הוא טיול קל יחסית בדרכי עפר, ומתאים לכל המשפחה.

איך להגיע:

מסלול הטיול מתחיל ומסתיים לצד כביש 444, מדרום לעיר אלעד.

כק"מ אחד דרומית לצומת הכניסה לאלעד, (או 1.4 ק"מ צפונית לצומת גבעת כ"ח) יש שלט הכוונה חום לעבר מאוזוליאום מזור. כאן נפנה לכביש צדדי, ואחרי 50 מ' נפנה ימינה (ולא שמאלה לעבר המאוזוליאום). נמשיך עוד 200 מ' לגבול הדרומי של חורשת אקליפטוסים, ונחנה לצד שלט של קק"ל בכניסה ליער גבעת כ"ח (יער קולה).

מומלץ לפני הטיול עצמו לבקר במאוזוליאום מזור, הנמצא במרחק 400 מ' בלבד מצפון לנקודת ההתחלה.

למעדיפים להשאיר רכב בתחומי יישוב, ניתן בימות השבוע להשאיר את הרכב בתחום הבנוי של אלעד ולהוסיף כ- 1.2 ק"מ הליכה לכל כיוון לאורך שביל ישראל בשולי כביש 444, עד לנקודת ההתחלה. בשבתות ובחגים, לא ניתן להשאיר רכב בתחום העיר החרדית.


פרטי מסלול
  • אורך המסלול:4.5 ק"מ
  • משך המסלול:3-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:כ- 100 מ' עליות מצטברות, ירידות מצטברות זהות.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

תיאור מסלול הטיול:

משוכות צבר ביער קולה, מאי 2013
נוף יער קולה, מאי 2013
בריכה עונתית, מאי 2013
אנדרטת אגרוף ורומח, מאי 2013

המסלול המוצע הוא מסלול מעגלי, המשלב את שביל ישראל ודרכי עפר לא מסומנות בתחום היער.

מנקודת ההתחלה נצעד מזרחה בדרך עפר נוחה (אך לא סלולה, ולכן לא מומלצת לרכב פרטי), בגבול חורשת אקליפטוסים הנטועה בגדת נחל מזור. נחל מזור, שאורכו כ- 15 ק"מ, הוא אחד מיובליו של נחל שילה. הנחל מתחיל קילומטרים אחדים ממזרח לנו, ונשפך לנחל שילה בפאתי העיר פתח תקווה.

לאחר הליכה קצרה ניכנס לתחום היער עצמו, כאשר הנחל חולף מצפון לנו, ומעבר לו בולטים בתי העיר אלעד.

כ- 600 מ' מנקודת ההתחלה, חוצה הדרך את אפיק נחל מזור. מדרום לדרך יש כאן מצוק יפה בגובה כעשרה מטרים, ובשוליו יש שרידים של החורש הטבעי שנעלם במרחב - שיחי אשחר א"י ושלהבית דביקה, עץ ליבנה רפואי ומטפסים כגון יערה איטלקית וקיסוסית קוצנית. אם נסטה מעט דרומה, נגיע לשיא הפיתול של הנחל. כאן נטפס בזהירות לגדה הדרומית, ובמשטח הסלע מעל לערוץ נמצא בריכה עונתית בשקע החצוב בסלע. בחורף משמש המקום כאתר רבייה חשוב לדו-חיים, ולכן אין להיכנס למי הבריכה.

נשוב לשביל ישראל ועד מהרה נחצה את הנחל בשנית. מכאן מתחילה דרך העפר לטפס בתלילות יחסית בגדה הדרומית. בקרחות שבין עצי היער גדלים פרחי בר שונים וביניהם עירית גדולה וקוציץ סורי.

לסוף העלייה נגיע כ- 1.5 ק"מ מנקודת ההתחלה. כאן נראה ממזרח לנו מאהל בדווי. מאהלים כגון זה נמצאים בתחומי יערות קק"ל כתוצאה משיתוף פעולה בין שני הצדדים. עדרי הצאן נהנים משפע עשבייה, ואילו הרעייה מפחיתה את סכנת השריפות ביער.

אחרי הליכה קצרה נוספת נראה משמאל לנו מתקן גדול של חברת מקורות - "תחנת אלכסנדרוני". עוד כמה עשרות מטרים, נפגוש מצד ימין של הדרך ברזייה שהציבה חברת מקורות לרווחת צועדי שביל ישראל (ברזייה דומה הוצבה ליד כפר סירקין).

בהמשך דרכנו נראה מימין מצבה ועליה המילה "טוב", ואחרי הליכה קצרה נגיע לקצה היער מצד שמאל. כאן נפגוש דרך מסומנת אדום הממשיכה לשטח האש שממזרח, אך אנו נמשיך דרומה ואחרי כמה עשרות מטרים, לפני עמודי חשמל, נפנה שמאלה בדרך קצרה המגיעה לאחר כ- 100 מטרים אל מצבת אלכסנדרוני.

הכפר קולה, אליו נגיע בהמשך המסלול, היה אחד המעוזים החשובים של הכוחות הערביים באזור, ומכאן יצא חסן סלאמה, מראשי הכנופיות בתקופת המרד הערבי (1939-1936). הכפר עצמו נכבש בידי כוחות חטיבת אלכסנדרוני במהלך מבצע "דני", בקרב קצר ב- 10 ביולי 1948, וכך גם הגבעות ממזרח בהן אנו נמצאים. ב- 15 ביולי, עם החלפת כוחות באזור, פתחו כוחות האויב הירדניים במתקפה על כוחות חטיבת אלכסנדרוני, ותפסו את המשלטים ואת הכפר קולה. הקרבות נמשכו מספר ימים, עד שב- 18 ליולי שוחרר אזור קולה ונתפסו משלטים חדשים ממזרח, דבר שהביא לייצוב קו החזית וקיבוע "הקו הירוק" באזור זה בתום מלחמת העצמאות.

מספר הנופלים בקרבות קולה שנוי במחלוקת. תחילה היה מקובל כי בקרבות נפלו 28 לוחמים, ולזכרם נקרא המושב הסמוך בשם גבעת כ"ח והיער - יער גבעת כ"ח או יער כ"ח. ברם, מקורות שונים נוקבים במספרים אחרים, כפי שכתוב בשלט לצד האנדרטה, בו מצויין כי בקרבות נפלו 32 לוחמים. באתר האינטרנט של חטיבת אלכסנדרוני נאמר כי נפלו 29 לוחמים, וכדי להרבות את הבלבול - באנדרטה עצמה הונצחו שמותיהם של 31 לוחמים.

מהגבעה יש תצפית חלקית לעבר השומרון, וניתן לראות מכאן את הכפר דיר בלוט ומאחוריו את היישוב פדואל. קרוב יותר אלינו, בולט מחנה צבאי (מחנה עידן) שהוקם מדרום לנחל שילה.

נשוב לדרך ולאחר כמאה מטרים, נגיע לצומת עם שביל מסומן כחול הפונה ימינה. כאן נפנה ימינה (שביל ישראל ממשיך ישר ומגיע אחרי 150 מטרים לכביש 465 - חוצה בנימין). בתחילת הדרך ילווה אותנו מטע חרובים בצד צפון. אחרי כ- 650 מ' בדרך זו, פונה הסימון הכחול שמאלה לעבר הכביש, אולם אנו נמשיך ישר ואחרי כ- 200 מ' נגיע לצומת "טי" באזור שרידי הכפר קולה. כאן נמצאים קירות ושרידי מבנים חרבים. כל המבנים באזור זה נמצאים בסכנת התמוטטות ואין להיכנס אליהם. המבנים ששרדו לפנינו נותרו מחווה חקלאית צלבנית (המכונה גם מבצר קולה), שהוקמה בידי המסדר ההוספיטלרי שרכש את אדמות הכפר קולה בשנת 1181 לספירה.

מאזור זה ואילך, חשוב לעקוב אחרי הוראות המסלול בשל קיומן של מספר דרכים שונות בשטח. במידה ולמרות הכל הלכנו לאיבוד, כדאי להתקדם מערבה לכיוון שולי כביש 444, לפני הכביש לפנות ימינה (צפונה) ועד מהרה נצא חזרה לנקודת ההתחלה - הנמצאת כקילומטר אחד מצפון לנו.

בצומת השבילים נפנה ימינה, ולאחר הליכה קצרה נפנה שמאלה ונגיע לעץ תות שחור המבשיל את פירותיו בחודש יוני. אם נמשיך עוד מעט, השביל יורד בתלילות לצפון-מערב (קטע שאינו עביר לכלי רכב), ומצד דרום נראה קמרון גדול הממוקם מעל בור מים ששימש את החווה הצלבנית. תצפית נוספת לעבר המצודה ניתן לבצע משולי כביש 444, אולם הגישה ברגל אינה נוחה. לא מומלץ לשוטט בשטח מחוץ לדרכי העפר, בשל השילוב של צמחייה גבוהה, אבנים לא יציבות ואפשרות לקיום בורות בשטח. כמו כן, אין להיכנס לבור המים בשל חשש להתמוטטות.

נשוב מעט אחורה, ואחרי עץ התות נפנה שמאלה (מזרחה) ונגיע עד מהרה לדרך עפר בכיוון צפון-דרום, לאורכה יש משוכות צבר רבות (המסתירות מאחוריהן מבנה קדום נוסף). כאן נפנה שמאלה (צפונה) ונרד עם הדרך, עד שנגיע לצומת טי עם דרך בכיוון מזרח-מערב.

כעת נפנה שמאלה ומייד נפנה שוב ימינה לדרך צדדית העולה בגבעה, בתוואי "שביל אש". בדרך זו נמשיך עוד כ- 200 מטרים, ואז נפנה שמאלה בדרך נוספת היורדת מהגבעה ומציעה תצפית יפה לעבר פתח תקווה, תל אביב וסביבתן. עם הגיענו למרגלות הגבעה, נימצא בצומת כבישים "לשומקום" - שטח ששימש בשנים 2000-1992 כאתר קרוואנים בשם "חצרות כ"ח". באתר זה התגוררו בעיקר עולים מאתיופיה (וכן מארצות חבר העמים הרוסי). כיום נותרו בשטח כבישים נטושים ועצי נוי שונים. אנו נמשיך ישר, בכביש הצפון-מערבי של מתחם המחנה, ואחרי כ- 200 מטרים, לפני מתחם כוורות דבורים, נרד לדרך עפר הממשיכה לצפון-מערב, בואכה נקודת ההתחלה בקצה חורשת האקליפטוסים.

כדאי לבקר גם באתר אנדרטת אגרוף ורומח, הממוקם כיום כ- 1.5 ק"מ דרומית למסעף הכניסה למאוזוליאום מזור, בצד ימין של הכביש. הפנייה למקום משולטת בשלטי הכוונה חומים.

חטיבת "אגרוף ורומח" היא חטיבת המילואים המשוריינת הראשונה של צה"ל. האנדרטה הוקמה תחילה בצפון סיני, ובשנת 1981 הועברה ליער קולה. באנדרטה הוצבו טנק ושני זחל"מים שנפגעו בקרבות במלחמת ששת הימים.

האנדרטה נמצאת בתחום המיועד להקמת מחלף גבעת כ"ח, במפגש כבישים 6, 465 וכביש 461 שיוארך מאזור צומת טייסים עד לכאן. לכן הוכנה תוכנית להעברתה של האנדרטה לנקודה חדשה, מדרום-מזרח לצומת גבעת כ"ח. העתקת האנדרטה תבוצע בתוך מספר שנים.

הגישה לאנדרטה אפשרית רק מכיוון צפון, והיציאה אפשרית רק לכיוון דרום. המקום נמצא מצפון לצומת גבעת כ"ח, אך בשל עומסי תנועה בכביש, סביר כי המבקרים לא יוכלו לפנות מנקודה זו לכביש 465, ולכן המעוניינים לחזור לכיוון צפון/מערב, יצטרכו להמשיך לצומת המרומזרת הבאה (עם כביש 4613) ולפנות ימינה לעבר ברקת. מכאן ניתן להמשיך ישר לעבר צומת בדק בכביש 40, ואל גוש דן דרך צומת טייסים ומחלף מסובים, או לפנות לעבר מושב ברקת (יישוב דתי) ומייד בכניסה לבצע פרסה, ולחזור לכביש 444 כדי לשוב לאזור ראש העין.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • פברואר-מרץ - פריחת רקפת מצויה ועירית גדולה.
  • אפריל - פריחת קוציץ סורי.
  • אוגוסט - האזור חם ויבש אולם במשוכות הצבר יש שפע פירות "סברס" (קטיף הפירות הקוצניים מחייב ניסיון ומיומנות, ואינו מומלץ ללא ציוד מתאים).

שירותים למטיילים:

  • ברזייה לצד מתקן מקורות (תחנת אלכסנדרוני). בעת הסיור במאי 2013, הייתה הברזייה פעילה, אך מומלץ להצטייד בכמות מים מספקת ולא לסמוך על הברזייה לצורך מילוי מים במהלך הטיול.

הערות ואזהרות:

  • ממזרח למסלול ההליכה נמצא שטח אש של צה"ל.
  • רוב המסלול מתבצע בדרכי עפר בהן עשויים לעבור כלי רכב מעת לעת.
  • בתחום חצרות כ"ח נמצאות כוורות דבורים. לרגישים לנושא, ניתן לצאת מהתצפית לעבר כביש 444 הישן, בלי להתקרב לכוורות, אולם מיקומן עשוי להשתנות עם השנים.

הצעות טיול בסביבת יער קולה:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך.
  • קרבות קולה - באתר חטיבת אלכסנדרוני.


ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה