מבקעת הירדן לקרן סרטבה

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בבקעת הירדן ובמזרח השומרון   /   מבקעת הירדן לקרן סרטבה

מסלול טיול: מבקעת הירדן לקרן סרטבה

קרן סרטבה היא אחת הפסגות היפות והמרשימות ביותר בשומרון כולו, ובמזרח השומרון בפרט, בראשה שרידי מבצר קדום וממנה נשקפת תצפית נוף מרהיבה. הטיפוס לאתר בעונה המתאימה הוא מהחוויות היפות ביותר למטיילים בארץ.

  • מסלול טיול
  • אזור:בקעת הירדן ומזרח השומרון
  • מפת סימון שבילים: 6-5 - בקעת הירדן ומזרח השומרון
  • מיקום: מערבית למושב משואה
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:שחור 5425, אדום 5520, ירוק 5421, שחור ללא מיספור.
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:כן
  • רמת קושי:מיטיבי לכת
  • סוג מסלול:קווי ארוך
  • כניסה: חינם
  • תאריך ביצוע מסלול:19/2/2005
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:25/3/2011



Sartaba far.jpg

מבט מכביש הבקעה לקרן סרטבה, (עמית מנדלסון, 19/2/2005)

עוד אתרים בסביבה

רקע: מבקעת הירדן לקרן סרטבה

פריחה בסרטבה, פברואר 2005

מסלול הטיול המתואר הוא למיטיבי לכת בלבד, וכולל טיפוס מצטבר של כ- 650 מ' מבקעת הירדן עד פסגת קרן סרטבה, אך בעונה המתאימה המסלול הוא חווייה נהדרת.

איך להגיע:

המסלול מתחיל במושב משואה, במרכז בקעת הירדן. הגישה למושב היא מכביש הבקעה - כביש מס' 90, צפונית לצומת פצאל ודרומית לצומת אדם.

סיום המסלול הוא בכביש הגישה לסרטבה. כביש זה מסתעף מכביש מס' 90, בין יפית ומפגש הבקעה בדרום למועצה האזורית ערבות הירדן (במפה, מתחם המועצה מכונה "שלומציון"). הפנייה משולטת.

אזהרה בטחונית:

אזהרה בטחונית
מסלולי הטיול בבקעת הירדן ובצפון ים המלח נמצאים מעבר לקו הירוק, באזור הנחשב שקט וללא בעיות בטחוניות מיוחדות. התנאים הבטחוניים עלולים להשתנות, ויש להיערך בהתאם.

המטיילים נדרשים לתאם את מסלול הטיול עם צה"ל, גם כאשר המסלול אינו עובר בשטחי אש. במסלולים העוברים בקרבת מעיינות באזור זה, יש סבירות גבוהה לפגוש ברועים פלסטיניים ועדריהם, והמטיילים נדרשים לערנות מיוחדת.

אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.
פרטי מסלול
  • אורך המסלול:9 ק"מ.
  • משך המסלול:7-6 שעות הליכה.
  • טיפוס מצטבר:637 מ' טיפוס ממשואה עד קרן סרטבה. ירידה של כ- 290 מ' מהקרן עד לכביש המוביל לבסיס המוסטרה.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

תיאור מסלול הטיול:

פריחה בסרטבה, פברואר 2005
פריחה בסרטבה, פברואר 2005

תחילת המסלול היא במושב משואה, במרכז בקעת הירדן. המושב הוקם כהאחזות נח"ל בשנת 1969, ואוזרח בשנת 1974 . בתחומי המושב נשאיר את הרכב, ונשלים הצטיידות במים - אין מקורות מים אמינים נוספים לכל אורך המסלול!

נצא מהמושב דרך השער הראשי, ונלך לצד הכביש לכיוון צפון מזרח, בשולי עמק פורה ומעובד (אדמות הג'יפתליק, במרכזן עובר נחל תרצה המנקז את אזור העיר שכם לכיוון הירדן). השטח ממערב לכביש אינו מעובד ומגודר כיום. לאחר כ- 1500 מ' משער הכניסה למושב, ליד מספר עצים ובניינים, נפנה שמאלה (מערבה) לתחומי מחנה צבאי עזוב - מחנה גדי ע"ש גדי מנלה ז"ל. המחנה פונה בשנת 2003.

שביל ההליכה מסומן בשחור, אך רמת תחזוקתו אינה גבוהה. אין להסתמך על הסימון בלבד, אלא להיעזר במפה ובתוואי השטח לצורך הניווט.


ואדי ג'רוזליה והעלייה לעבר הסרטבה

נחצה את שטח מחנה גדי ונמשיך לכיוון דרום-מזרח, לעבר פתחו של ואדי ג'רוזליה (מימיננו, נמצאת פסגת רוג'ם א-צייע'). אחרי כק"מ אחד מהכביש, נגיע למוצא ואדי ג'רוזליה מההרים. מכאן, נמשיך במעלה הוואדי (לאורך הגדה הצפונית), עוד 2 ק"מ, לקראת סופם נראה מאהל בדווי בולט הממוקם מדרום לנחל. מעט אחרי המאהל, בגדה הצפונית, נובע עין ג'רוזליה המזרחי. המעיין נובע בבריכה בנוייה, ומימיו אינם מומלצים לשתייה. במדרון ליד המעיין צומחים מספר עצים, וזו פינה נוחה למנוחה.

נעלה עוד כ- 100 מ' במעלה הוואדי, ונתחיל לטפס דרומה (תוואי השביל המסומן בקטע זה אינו ברור). מאזור זה והלאה, יש פריחה מרהיבה בשנים גשומות - כלניות, כדן סגול, מרווה דגולה, מנתור מחוספס ועוד.

אחרי העלייה הראשונית, מתמתן מעט המדרון, וניתן להבחין בתוואי שביל ברור העובר בשוליים המזרחיים של פסגה נ"ג 117, מעל לשלוחה הנמשכת מזרחה לכיוון מושב משואה. נלך לכיוון השביל הזה, (זהו השביל המסומן, שאינו ברור באפיק ואדי ג'רוזליה). מכאן ואילך, מטפס השביל במתינות רבה, תחילה למרגלות ההרים, ובהמשך באפיקו של ערוץ ללא שם. בחלקו העליון של הערוץ, עובר השביל בקרבת מערה המשמשת כמכלאת צאן, ואחריה מתחיל לטפס בתלילות דרומה, עד לדרך המסומנת אדום 5520. בצידה הדרומי של הדרך, נראים שרידי גיחון (סיפון הפוך) הרוס, באמת מים קדומה שהובילה מים לסרטבה.


מערכת הובלת המים - סקירה קצרה

בשל מיקומו של מבצר הסרטבה בפסגת גוש מורם מעל סביבתו, לא התאפשרה הובלת מי המעיינות המעטים שבאזור, או אגירת מי שטפונות, ולכן נבנה באזור מפעל מים ייחודי, המתבסס על אגירת מי נגר עילי בלבד . מי הנגר נאספו מקרן סרטבה עצמה, הרמה למרגלות הקרן ורמת ראס קונייטרה הנמצאת כק"מ וחצי ממערב לקרן סרטבה. את רמת ראס קונייטרה, הקיפה אמת מים היקפית שקלטה את כל הנגר העילי בשטח של 400 דונם. קטעים מהאמה נחפרו, ואחרים נבנו וטוייחו, לפי המסלע בו הוקמה האמה. באוכף שבין ראס קונייטרה ובין המבצר, (בנקודה המסומנת במפה כסיפון), נבנה גיחון - אמה בנוייה בעלת דפנות עבות ומכוסה בלוחות אבן כבדים, באורך 187 מ'. בצמוד לגיחון מדרום, שרדו הנדבכים התחתונים של סוללת אבן גדולה שרוחבה הממוצע 3 מ'.

לפי הנחתו של יורם צפריר, הגיחון הוקם בתקופה החשמונאית, ומאוחר יותר - בימי הורדוס - הוקמה הסוללה. זאב משל מעלה את האפשרות שחלקה העליון של הסוללה (שלא שרד) היה עשוי קשתות, עליהן נבנתה אמת המים, ושם הפסגה הסמוכה - "ראס קוניטרה" (קוניטרה - קשת קטנה בערבית), עשוי לרמוז לכך. ממזרח לגיחון, יש מערכת בת שלוש אמות, האחת היא זו שבאה מרמת ראס קונייטרה, ושתיים קצרות יותר ניקזו את רמת קרן סרטבה, לעבר בורות המים הממוקמים בצלע הקרן, ואותם נראה בהמשך.

מהגיחון נמשיך עם הסימון האדום שמאלה (מזרחה). בקצה המזרחי של הגיחון כדאי להתבונן מערבה, ולראות פס ברור לאורך שיפולי ראס קונייטרה - שריד מאמת המים שניקזה את השטח והשתלבה במפעל המים. עם הסימון האדום נמשיך עוד 800 מ', עד לרגלי קרן סרטבה.

כאן נפגוש שביל מסומן ירוק, המטפס בתלילות בצלע הקרן ועולה עד סמוך לפסגה (אל הפסגה עצמה מוביל שביל קצר מסומן שחור).

בעומדנו על הפסגה, כדאי לשים לב גם שאזור הסרטבה הוא קער שהונמך יחסית להרי מזרח השומרון, אך הקרן עצמה היא גוש מורם (הורסט) עקב תהליכי שבירה גיאולוגית. בפסגת הקרן נראים שרידי מבצר אלכסנדריון, שחרבו ברעידת אדמה. באזור בולטות חוליות דמויות לב (כדי לראותן יש לרדת בשביל השחור כ- 20 מ' מתחת לגובה פסגת ההר), ונמצאו שרידי אולם. סביב המבצר התגלו שרידי דייק ומחנות, וייתכן שאלו הם שרידים למצור שהטיל גאביניוס על אלכסנדריון, בשנת 57 לפני הספירה.


סרטבה - תחנה בהדלקת המשואות בין ארץ ישראל ובבל

השם הערבי סרטבה, משמר ללא ספק שם קדום, המוזכר במשנה כתחנה בה הובערו משואות בדרך בין ירושלים לבבל, על מנת להודיע ליהודי בבל על ראשי החודשים העבריים. לא ידוע מתי התחיל המנהג, אך ככל הנראה עוד לפני חורבן בית שני (שנת 70 לספירה הנוצרית). "ומאין היו משיאין משואות, מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם, אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש" (משנה, מסכת ראש השנה ב', ד').

אחרי ששת הימים, שיחזרו את הדלקת המשואות, והתברר שאין קשר ראייה ישיר בין הר המשחה (הר הזיתים) ובין קרן סרטבה, כך שהיו כנראה תחנות ביניים שלא הוזכרו במשנה (אחת מהן מוצעת בפסגת קובת א-נג'מה, ליד היישוב כוכב-השחר).

ברבות הימים, הופסק מנהג הדלקת המשואות, לפי אחת המסורות עקב הטעייה של הכותים (השומרונים), שגרמה להחלפת המשואות בשליחים, ולפי מסורת אחרת בעקבות הלכה של רבי יהודה הנשיא. יש לציין כי מנהג השאת המשואות היה נחוץ על מנת לשמור על קיום החגים והמועדים בכל קהילות ישראל באותו התאריך, לפני שנקבעו הלכות לוח השנה העברי הקיים כיום (לפי דעות רבות התקיים כבר בימי הלל הנשיא - שנת 359 לספירת הנוצרים).


אלכסנדריון - המבצר הנהדר בראש ההר

בתקופת החשמונאים, הוקם בפסגת ההר מבצר אלכסנדריון, הנקרא ככל הנראה על שם אלכסנדר ינאי (103-76 לפני הספירה), ואולי הוא בנה את המבצר.

אריסטובולוס, בנה של שלומציון המלכה, התבצר כאן בעת מסע פומפיוס הרומאי בארץ בשנת 63 לפני הספירה. ההיסטוריון יוספוס פלביוס (יוסף בן-מתתיהו) מתאר זאת בשני ספריו, מלחמת היהודים וקדמוניות. בקדמוניות י"ד, מתואר: "ולאחר שעבר (פומפיוס, בשנת 63 לפני הספירה), את פלה ואת סקיתופוליס (בית-שאן), בא אל קוראי, שהיא תחילת יהודה למי שחוצה את פנים הארץ. שם שלח את אריסטובולוס וגזר עליו לבוא אליו, כי נמלט לאלכסנדריון, מבצר נהדר בנוי על ראש ההר. ואריסטובולוס, שרבים שידלוהו שלא יילחם ברומאים, ירד וטען בעד זכותו לשלטון נגד אחיו, ושב ועלה ברשות פומפיוס למצודה. דבר זה עשה שתיים ושלוש פעמים ושיעשע (נפשו) בתקווה (לקבל) את המלוכה מידי פומפיוס והעמיד פנים כמציית לכל פקודותיו, ובעת ובעונה אחת היה חוזר את המבצר, שלא להרוס את סיכויי עצמו וכדי להכין לעצמו צידה למלחמה, מחשש שמא יעביר (פומפיוס) את השלטון להורקנוס. וכשפקד פומפיוס (עליו) שיסגיר לידו את המבצרים ויכתוב בעצם ידו למפקדי חילות המשמר, כי נאסר עליהם לקבל (פקודה) בדרך אחרת, נשמע לו, אבל חזר לירושלים ברוגז והתכונן למלחמה".

בימי גאביניוס (נציב סוריה), שימשה אלכסנדריון כמעוז אחרוני החשמונאים במלחמתם נגד הרומאים ונאמניהם. בראש המרד, בשנת 57 לפני הספירה, עמד אלכסנדרוס - בנו של אריסטובולוס ונכדם של אלכסנדר ינאי ושלומציון. עם כניעתו של אלכסנדרוס, הרס גאביניוס את המבצר. הוא נכבש בידי אריסטובולוס, שברח מרומא וניסה לבצר את המקום מחדש, אך עקב גיוס צבא על ידי גאביניוס, נמלט למכוור בעבר הירדן, ושם נפל בשבי. המבצר עמד בחורבנו כעשרים שנה, ובוצר מחדש בידי הורדוס בשנת 37 לפני הספירה. במקום הוא שיכן את אשתו, מרים החשמונאית.

הורדוס הרג את שני בניו ממרים החשמונאית, שהואשמו בקשר לרצוח אותו ולחדש את שלטון החשמונאים. הם נקברו באלכסנדריון, יחד עם אבי אימם, כפי שמתאר יוספוס פלביוס: "אלכסנדרוס ואריסטובולוס הובאו לסבסטי, והומתו מיתת חנק בפקודת אביהם. הגופות הובאו בלילה לאלכסנדריון, מפני ששם היה מקום מנוחתם של אבי אימם ושל רוב אבותיהם" (קדמוניות ט"ז 394).

המבצר אינו מוזכר כלל בתקופת המרד הגדול, וככל הנראה הרומאים נאחזו בו ומנעו את נפילתו בידי הקנאים.


בורות המים והירידה לכביש

אחרי ההפסקה המתבקשת, תצפית וסיבוב בעתיקות, מומלץ לחזור לשביל הירוק, המקיף את הקרן מצידה הצפוני והמזרחי, וחולף בצד שלושה מבורות המים, שאגרו את מי הנגר מקרן סרטבה. יש לציין שנפח הבורות אינו מספיק עבור מי הנגר מאמת ראס קונייטרה, וככל הנראה היתה באזור הבורות גם בריכת אגירה, שלא שרדה. ניתן לרדת לכיוון בורות המים גם בהמשך השביל השחור. שביל זה יורד בתלילות רבה עד למפגש עם השביל הירוק, כ- 100 מ' דרומית לבורות המים.

מכאן, גולש שביל המטיילים במתינות לכיוון דרום-מזרח לאורך שלוחה, ("מעלה הנערים", ע"ש ארבעה צעירים מהבקעה), ולאחר כקילומטר הליכה מקרן סרטבה מגיע לכביש (המוביל לבסיס צבאי סמוך). כאן מסתיים טיולנו.

למעוניינים במסלול הליכה קצר, ניתן ללכת ולחזור מנקודת הסיום. במקרה כזה, מומלץ לעלות לקרן בשביל הירוק, לאגף אותה מצפון ולעלות עם הסימון השחור לפסגה. המשך ההליכה בסימון השחור בירידה תלולה חזרה לשביל הירוק ממזרח לקרן, ומשם לאורך השלוחה בחזרה לכביש. משך ההליכה במסלול המקוצר - כשלוש שעות בנחת.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

פריחה אביבית עשירה בחודשים פברואר-מרץ. בין היתר, יקינטונית מעורקת (צמח אנדמי לבקעת הירדן), כלנית מצויה (אדומות), נורית אסיה, כדן סגול, מרווה דגולה ושפע חד-שנתיים.

שירותים למטיילים:

במושב משואה.

הערות ואזהרות:

  • המסלול נמצא מעבר לקו הירוק, באזור שקט יחסית מבחינה בטחונית, אולם יש בו נוכחות קבועה של רועים פלסטיניים מהכפרים הסמוכים.
  • המסלול עובר בשטח אש, ואין לטייל בו ללא תיאום ואישור צה"ל. לפחות אחד המטיילים צריך להיות חמוש בנשק אישי.
  • בקיץ ובסתיו חם מאד באזור, ומומלץ לטייל בו אך ורק בחורף ובאביב.

הצעות טיול בסביבת מבקעת הירדן לקרן סרטבה:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • קרן סרטבה ומדבר שומרון, ליקט משה רוזנפלד, ערך עוזי פז - הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ"ד 1984 - החוברת מומלצת ביותר למטיילים!
  • בקעת הירדן ומזרח השומרון - מנחם מרקוס.
  • קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת סרטבה).
  • סרטבה: פסגה גבוהה, מבצר ישן ואמת מים קדומה - צביקה צוק, אתר YNET, יום 17/7/2011.


ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה



המפה נטענת...