מערת המכפלה

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בגוש עציון ובהר חברון   /   מערות בישראל   /   מערת המכפלה

מערת המכפלה

מערת המכפלה - מתחם עתיק ומקודש המזוהה עם מקום קבורתם של אבות האומה.

  • נקודת עניין
  • אזור:הר חברון
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: העיר חברון
  • גישה:לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:בתיאום
  • שעות ביקור:21:00-04:00
  • כניסה:חינם
  • תאריך ביקור:20/6/2013
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:20/6/2013



Machpela cave1.jpg

מערת המכפלה, (עמית מנדלסון, 20/6/2013)

עוד אתרים בסביבה

מערת המכפלה

מערת המכפלה, יוני 2013
מערת המכפלה, יוני 2013
מצבת אברהם אבינו, יוני 2013

מערת המכפלה בחברון נחשבת למקום השני בקדושתו ליהדות אחרי מכלול הר הבית והכותל המערבי. כאן, לפי המסורת, נמצאת חלקת הקבר אותה רכש אברהם אבינו מידי עפרון החיתי על מנת לקבור את שרה אימנו, (בראשית כ"ג) וכאן נקברו לימים גם שאר האבות והאימהות - אברהם אבינו, יצחק אבינו, רבקה אימנו, יעקב אבינו ולאה אימנו. יוצאת דופן יחידה היא רחל אימנו שנקברה בדרך בית לחם.

המקום התקדש גם למוסלמים, וחלק ניכר משטח המתחם משמש כמסגד פעיל מאז ראשית הכיבוש הערבי בארץ ישראל לפני כ- 1400 שנה.

המבנה הגדול התוחם את שטח המערה כיום הוא מבנה מהתקופה ההרודיאנית, בעל סיתות המזכיר את הכותל המערבי, ולמעשה הוקם עוד לפני הכותל המערבי. מבנה זה, הוא למעשה העתיק ביותר בארץ העומד על תילו אלפיים שנה וממשיך לתפקד כמקום קדוש לכל אורך התקופות - כנסייה בתקופות הביזנטית והצלבנית, ומסגד לאורך תקופות השלטון המוסלמי. המערה עצמה שוכנת מתחת למבנה, והגישה אליה נחסמה למבקרים בתקופתו של הסולטן הממלוכי בייברס (סביבות 1265 לספירה). בייברס גם אסר על לא מוסלמים להיכנס למתחם המערה, והמתפללים היהודים נאלצו להסתפק בתפילה במדרגה השביעית בדופן הדרומית-מזרחית החיצונית של מבנה המערה - עד לשחרור המקום במלחמת ששת הימים. בתקופת בייברס גם שופץ מבנה המערה ונוספו לו אגפים - מסגד הג'אוליה בצמוד ומצפון למבנה המערה, שני צריחי המסגדים ומתחם "היוספיה" בצמוד ומדרום למבנה המערה, כמו גם מספר פתחים שנפרצו בקיר המבנה.

בדורות האחרונים, הפכו מערת המכפלה וההתיישבות היהודית בחברון למוקד מחלוקת. לאחר טבח קשה ביהודי חברון באב תרפ"ט (1929), חוסלה הקהילה העתיקה ונסיונות לחדש את ההתיישבות לא צלחו. לאחר מלחמת ששת הימים, בחרה ממשלת ישראל להימנע מחידוש ההתיישבות בחברון, והקימה כתחליף את קריית ארבע הסמוכה - אך אינה ממוקמת בלב אוכלוסייה ערבית צפופה. לאחר לחצים כבדים, חודשה בהדרגה ההתיישבות היהודית בחברון עצמה, תוך התנגדות קשה של ערביי העיר ופיגועי טרור רבים. החיכוך בין יהודים וערבים בחברון הוא יומיומי, ומורגש במיוחד בסיור ברובע היהודי בחברון, הנמצא מאות מטרים ממערב למערת המכפלה.

אירוע חמור נוסף המשפיע עד היום על המבקרים במערת המכפלה, הוא הטבח אותו ביצע בפברואר 1994 ברוך גולדשטיין, תושב קריית ארבע, שירה למוות ב- 30 מתפללים מוסלמים במערה בטרם חוסל בצעד של הגנה עצמית. בעקבות הטבח הוקמה ועדת חקירה שהחליטה על הפרדה מוחלטת בין יהודים ומוסלמים במתחם המערה, הנמשכת עד היום.


איך להגיע:

תרשים סכמטי של המערה וסביבתה
מצבת יעקב אבינו, יוני 2013
שעון השמש במערת המכפלה, יוני 2013
מצבת רבקה אמנו באולם יצחק, אפריל 2011
מצבת יעקב אבינו באולם יצחק, אפריל 2011
בימת הדרשן המוסלמי באולם יצחק, אפריל 2011

מערת המכפלה נמצאת בלב העיר חברון, בשטח בשליטה אזרחית ובטחונית ישראלית מתוקף הסכם חברון (1997) - שטח H2.

למי שאינו תושב האזור, מומלץ להגיע למערה בקו אוטובוס 160 מירושלים. מרבית הנסיעות של קו זה מסתיימות בקריית ארבע, ולכן יש לוודא מראש שהנסיעה שנבחרה מגיעה גם לחברון. הקו מגיע לאחר מערת המכפלה לאתרי ההתיישבות היהודית בחברון - ישיבת שבי חברון, בית הדסה ותל רומידה. גם אלו אתרים בעלי עניין למבקרים, אולם למי שאינו מכיר את האזור, מומלץ לבקר בהם במסגרת סיור מודרך ולא לטייל עצמאית באזור זה.

על האתר: מערת המכפלה:

בחזית המתחם נמצאים שירותים ציבוריים וחנות מזכרות.

בדופן המזרחית, מחוץ למבנה עצמו, נמצא 'מקום המדרגה השביעית'. מאז ימי בייברס, נאסר על יהודים להתפלל במערה, והמדרגה השביעית הייתה המקום הקרוב ביותר למערה בו הותרה תפילת יהודים. מסופר כי שר התיירות המנוח, רחבעם זאבי, ביקר כאן בילדותו (לפני קום המדינה) והתעלם מהאיסור לעלות מעבר למדרגה השביעית. הוא חטף סטירה עזה מאחד מאנשי הוואקף במקום. לימים, כאשר הפך זאבי לאלוף פיקוד המרכז לאחר מלחמת ששת הימים, ולאחר פיגוע בו הותקפו ברימונים מתפללים במערה, הורה זאבי ב- 1969 לפוצץ לחלוטין את גרם המדרגות שהיווה בעיניו סמל לגלות ולחורבן. המדרגה השביעית לפיכך אינה קיימת עוד, אך המקום בכל זאת התקדש לאחר מאות שנים, וניתן לראות אנשים המתפללים בנקודה זו ואף פתקים בקיר כמו בכותל המערבי.

בדופן הדרומית של מבנה המערה נמצאת מחצבה עתיקה המאפשרת לנו לראות את הגובה האמיתי של פני השטח מעליהם הושתת מבנה המערה. ראוי לשים לב לכך כי יסודות המבנה לא נחצבו לתוך הסלע אלא הושתתו על שכבת הסלע המקורית.

נעבור דרך עמדת בידוק בטחוני ונעלה בגרם מדרגות למבנה המערה.

בעלייה בגרם המדרגות נשים לב לקיר החיצוני המערבי, בו יש חרכי ירי. אלו הם שרידי מצודה שהוקמה בתקופה הצלבנית בצמוד למבנה המערה.

כעת ניכנס למבנה עצמו. תחילה אנו נכנסים לתוספת מוסלמית מאוחרת, בה ממוקם כולל. החדר השני אליו נכנסים הוא כבר חלק ממבנה המערה הקדום, וכאן נמצא בית כנסת עם מחיצת הפרדה בין גברים ונשים (פרט לחלק זה, ברוב ימות השנה אין הפרדה וניתן לשוטט בחופשיות יחסית בחלק הפתוח ליהודים).

כאן נפנה ימינה. קרוב לקצה החדר נמצא מימין לנו חדר מסורג ולא נגיש, המכונה בערבית "יוספיה", ובו מצבת קבר. מצבה זו מנציחה את יוסף בן יעקב, הקבור במערה לפי המסורת המוסלמית. המסורת היהודית, מזהה את קברו של יוסף בפאתי העיר שכם. לפיכך, מספרת המסורת היהודית כי במערה נקבר ראשו של עשו אחי יעקב. לפי האגדה, עם מותו של יעקב אבינו, רצו בניו לקבור אותו במערת המכפלה, אולם אז התנגד לכך עשו שטען שיש לו זכויות קניין במערה. בני יעקב טענו בפניו כי הוא מכר את בכורתו ליעקב, אולם עשו טען שאת זכויותיו במערה הוא לא מכר. לפיכך, החליטו האחים לשלוח אחד מביניהם למצרים שיביא את שטר הקניין על המערה. את מי ישלחו? את נפתלי, שקל הוא כאיילה. ובינתיים גופתו של יעקב לא הובאה לקבורה. עבר שם חושים, בנו היחיד של דן בן יעקב, שהיה כבד שמיעה ולכן לא היה מעורה במו"מ. חושים שאל עד מתי גופת סבו תתבזה ולא תובא לקבורה. כאשר הוסבר לו המצב, קם וערף באיבחת חרב את ראשו של עשו, ועתה התאפשרה קבורתו של יעקב.

הסיפור יפה, אך ברור שמתחם "היוספיה" הוא תוספת מאוחרת מימי הביניים שאינה חלק ממבנה מערת המכפלה הקדום. הקמתו של מתחם זה נועדה כפי הנראה לחסום את הכניסה המקורית למערת המכפלה עצמה, כחלק מהשינויים שביצעו הממלוכים במתחם.

מכאן נפנה אל החצר הפנימית. המבנה הגדול בו אנו נמצאים היה מלכתחילה חסר גג, והגגות הם תוספות מאוחרות יחסית.

בצד ימין של החצר הפנימית נמצא אולם אברהם - אולם ובו שתי מצבות לאברהם אבינו ולשרה אימנו. יש לציין כי האבות והאימהות, נקברו בפועל במערה התת-קרקעית שמתחת למבנה המערה, והאמונה הרווחת היא שהמצבות מציינות את מקומם של הקברים במערה התת-קרקעית. סידור המצבות במערה, הממקם את אברהם ושרה במרכז המתחם, הוא כנראה קדום ומתועד כבר במקורות עתיקים.

הגישה למצבות עצמן אינה אפשרית כיום (חדרים צדדיים עם שבכת ברזל מאסיבית). המצבות היחידות אליהן ניתן לגשת ללא חציצה, הן מצבות יצחק ורבקה, הנמצאות באולם יצחק, והגישה אליהן אפשרית ליהודים רק עשרה ימים בשנה. יש לציין כי על כל אחת מהמצבות יש פרוכת מוסלמית בסגנון שונה, ולאולמות יש תקרות מצויירות בשלל צבעים.

בצד השני של החצר הפנימית נמצא אולם יעקב, ובחדרים צדדיים המסתעפים ממנו יש מצבות ליעקב אבינו וללאה אימנו.

בקיר החצר הפנימית, מימין לאולם יעקב, חרוט על הקיר שעון שמש עתיק.

מצפון לאולם אברהם נמצאת הכניסה הסגורה לאולם יצחק. אולם זה סגור למבקרים יהודיים ברוב ימות השנה, ונחשב למפואר באולמות המערה. באולם זה יש מצבות לזכרם של יצחק אבינו ורבקה אימנו, וכן בולטת כאן בימת תפילה מפוארת מעץ (מינבר), המשמשת את הדרשן המוסלמי במתחם. בימה זו משלבת מוטיבים גיאומטריים וצמחיים, ולפי כתובת הנמצאת עליה, היא נבנתה בשנת 1091-1092 לספירה, בידי הח'אליף מונתזר באללה איבן תמים. הבימה נועדה במקור עבור המסגד באשקלון, בו נקבר ראשו של חוסיין בן עלי. עם חורבן אשקלון בידי הצלבנים, הועבר המינבר למערת המכפלה בחברון

ניתן לבקר באולם יצחק ב- 10 הימים בהם המערה כולה פתוחה ליהודים.

בצידו המערבי של האולם נמצא פתח צר הממוקם מעל למערת המכפלה עצמה (ולרוב קשה לצלמו בשל נוכחות מתפללים בקרבתו). פתח נוסף נאטם בבטון לפני כ- 30 שנה, לאחר שבמבצע חשאי הצליחו אנשי היישוב היהודי בחברון לחדור פנימה ולהגיע למערה עצמה, בה זוהו קברים עתיקים וכלי חרס בני אלפי שנים.

המערה הפנימית נבדקה לאחרונה בידי ארכיאולוגים בראשות זאב ייבין בשנת 1986, ובמקום זוהתה מערת קבורה עתיקה הדומה למערות אחרות במרחב.

בימים בהם אולם יצחק פתוח למבקרים, ניתן לצאת ממנו צפונה אל מסגד הג'אוליה - גם הוא תוספת מאוחרת למתחם המערה, ומשמש כמסגד העיקרי במכלול המערה. מכאן ניתן לצאת צפונה לסמטה בדופן הצפונית-מערבית של מבנה המערה. בהליכה בסמטה זו נבחין במתקן מי שתייה קדום - סביל בקיר מול המערה. למרגלות מתקן זה יש כיום ברזים מודרניים. הליכה קצרה נוספת תוביל אותנו למתחם "קבר אבנר בן-נר", בסמוך לפינה המערבית של מכלול המערה. במתחם זה, לפי המסורת היהודית, קבור אבנר בן-נר, שר צבאו של שאול המלך, שנהרג בידי יואב בן-צרויה כנקמה על מות אחיו עשהאל. לפי המקרא, אבנר בן-נר נקבר בחברון ב"הלוויה ממלכתית" בה הספיד המלך דוד את אבנר בן-נר. גם מתחם זה פתוח למבקרים יהודים רק באותם 10 ימים בשנה בהם מערת המכפלה פתוחה ליהודים בלבד.

אזהרה בטחונית
המסלול נמצא מעבר לקו הירוק בעומק שטחי יהודה ושומרון, באזור רגיש מבחינה בטחונית.

כל טיול באזור זה, מחוץ לתחומי היישובים היהודיים וצירי הנסיעה המשמשים ישראלים, מחייב תיאום בטחוני עם צה"ל, ויידוע גורמי הביטחון ביישובים היהודיים הסמוכים. אין לבצע טיולי בדד, ורצוי שלפחות אחד המטיילים יהיה חמוש בנשק אישי.

למי שאינו תושב האזור, מומלץ להימנע מנסיעה בכבישי האזור בשעות הלילה, וכן מומלץ לא להסתמך על תוכנות ניווט כדי להתמצא בכבישי האזור.

בשבתות ובחגים, התנועה האזרחית הישראלית בכבישי האזור דלילה, ומרבית היישובים היהודיים באזור סגורים למטיילים.

התנאים הבטחוניים באזור עלולים להשתנות, ויש להיות ערניים למצב הבטחוני העדכני בטרם היציאה למסלול.

אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

כדאי לבקר באתר בימים בהם הוא פתוח במלואו ליהודים (כולל אולם יצחק). ברם, בימים אלו (ובפרט בחוה"מ סוכות ופסח) יש עומס מבקרים משמעותי, ולכן כדאי להגיע בשעה מוקדמת, או אף לבקר במקום פעמיים - פעם אחת ביום רגיל כדי להתרשם מהמתחם ללא עומס מבקרים חריג, ופעם אחת ביום בו אולם יצחק פתוח, תוך מודעות לכך שצפוי עומס מבקרים במקום.

שירותים למטיילים:

שירותים ציבוריים נמצאים לצד הכביש (מחוץ למבנה המערה) וכן חנות מזכרות, מדשאה ופינות צל.

המערה פתוחה כל יום מהשעה 04:00 עד השעה 21:00 (בתקופת שעון הקיץ, המערה פתוחה עד לשעה 22:00).

הערות ואזהרות:

  • מאז 1994, יש במתחם הפרדה בין מתפללים יהודים ומוסלמים, ומחיצות המונעות מגע בין שתי הקבוצות. במסגרת זו, הוקצו 10 ימים בשנה לכל דת בהם המערה כולה פתוחה רק לבני אותה דת (10 ימים בהם המערה כולה פתוחה ליהודים בלבד ו- 10 ימים בהם המערה כולה פתוחה למוסלמים בלבד). בשאר חלקי השנה, אין ליהודים אפשרות לבקר באזור אולם יצחק ומסגד הג'אוליה, הנכללים באזור המוסלמי.
  • זהו מקום קדוש, והמבקרים מתבקשים להתנהג בהתאם (לבוש צנוע וכד').
  • אין לסמוך על תוכנות ניווט כדי להגיע לאתר זה, שכן חלק מהדרכים באזור מובילות לשטחי הרשות הפלסטינית.
  • לנכים ומוגבלי תנועה, ניתן לתאם שימוש במעלון כדי לעלות למתחם המערה.

הצעות טיול בסביבת מערת המכפלה:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה


המפה נטענת...