מרכז פתח תקווה

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בתל אביב והסביבה   /   מרכז פתח תקווה

מסלול טיול: מרכז פתח תקווה

מרכז פתח תקווה - טיול בין אתרי ראשונים באם המושבות שהפכה לעיר גדולה.

  • מסלול טיול
  • אזור:תל אביב וגוש דן
  • מפת סימון שבילים: 10 - גוש דן וחוף פלשת.
  • מיקום: מרכז פתח תקווה
  • גישה:רגלית, אופניים, לכל רכב
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • תאריך ביצוע מסלול:10/8/2014
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:10/8/2014



Central path1.jpg

שער הברון, (עמית מנדלסון, 10/8/2014)

עוד אתרים בסביבה

רקע: מרכז פתח תקווה

ישיבת לומזה, אוגוסט 2014

אדמות פתח תקווה - "אם המושבות" נרכשו בט"ו באב תרל"ח (1878) ע"י קבוצת חלוצים שרכשו אדמות בקרבת הכפר מלאבס. יהושע שטמפפר, אחד המייסדים, הוא שהציע את השם "פתח תקווה". השם נלקח מנבואת הושע "ואת עמק עכור נתתי לפתח תקווה". נבואה זו מתייחסת לאזור יריחו, שקולל בידי יהושע בן-נון, ובו ניסו המייסדים לרכוש אדמות בטרם רכישת אדמות פתח תקווה של ימינו.

ארבעה מהמייסדים - יואל משה סולומון, יהושע שטמפפר, דוד גוטמן וזרח ברנט - הונצחו בשירו המפורסם של יהורם טהרלב, "הבלדה על יואל משה סולומון".

המתיישבים נתקלו בקשיים רבים, ולאחר כשנתיים נעזב היישוב (ובדרך הייתה אפיזודה קצרה של התיישבות בקרבת הכפר יהודיה (יהוד)). בשנת 1882, במקביל לראשית העלייה הראשונה, חודש היישוב בפתח תקווה, שגדלה והתפתחה. המושבה בלעה מושבים סמוכים (עין גנים ומחנה יהודה), וכבר בשנת 1937 הוכרזה פתח תקווה כעיר והיא נמנית כיום עם עשר הערים הגדולות בישראל.

לצערנו העיר לא השכילה לשמר חלק ניכר מהמורשת ההיסטורית של ראשית ההתיישבות. במסלול הטיול נתחקה אחרי חלק מהמבנים ששרדו עד היום. למגלי עניין, כדאי להוסיף ביקור בחלקת הראשונים בבית הקברות סגולה, שנחנך בשנת 1889 ומשמש את העיר פתח תקווה עד היום.

איך להגיע:

המסלול הוא מסלול מעגלי, המתחיל ומסתיים בכיכר המייסדים בפתח תקווה.

באזור הטיול יש בעיות חנייה קשות. החנייה במרחב כרוכה בתשלום, ומומלץ להסתייע בתחבורה ציבורית.

האזור נגיש גם בשבתות ובחגים במוניות שירות מתל אביב.


פרטי מסלול
  • אורך המסלול:3 ק"מ.
  • משך המסלול:2-1 שעות.
  • טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

תיאור מסלול הטיול:

בית הכנסת הגדול, אוגוסט 2014
שעון שמש, אוגוסט 2014
אנדרטת חללי מאורעות תרפ"א, אוגוסט 2014

נתחיל את הסיור בכיכר המייסדים, המהווה אחד הגנים הציבוריים המעטים במרכז העיר.

בשטח הכיכר נחפרה בעבר הבאר הראשונה (מכוסה כיום). מים התגלו בעומק 21 מ', אחרי חודשיים עבודה. כאן היה המרכז ההיסטורי של המושבה. לצד הכיכר שכנו בית הדואר, בית הספר ובית המרקחת, ומכאן יצאו הדיליג'נסים (עגלות) ליפו. בשנת 1938 נחנך גן המייסדים. אקליפטוס בודד בדרום-מערב הכיכר הוא השריד היחיד מהגן ההיסטורי. בשנים האחרונות נוספו לכיכר כמה אלמנטים להנצחת ראשית ההתיישבות - פסליהם של מייסדי העיר (בליווי קטעי כיתוב), הנצחת חריש התלם הראשון ע"י יהודה ראב, והנצחת התזמורת העירונית.

מהכיכר נצא לפינה הצפונית-מערבית, בצומת רחוב פינסקר.

בתחילת רחוב פינסקר נמצאים שרידי מלון רבינוביץ. במבנה התגורר שמעון רוקח, ממייסדי אגודת "פרדס" לשיווק פרי הדר. המקום נרכש בידי משפחת רבינוביץ, שהקימה כאן מלון לפועלים. המפורסם בפועלים שהתאכסנו במקום היה דוד בן-גוריון, שעם עלייתו ארצה עבד בפרדסי פתח תקווה בשנת 1906. המקום שימש כמלון עד למלחמת העולם הראשונה.

נחצה את רחוב הברון הירש דרומה, ונראה מול הכיכר שלטים של המועצה לשימור אתרי מורשת, המנציחים את מקום בתיהם של יואל משה סולומון, ודוד גוטמן - ממייסדי המושבה.

במפגש רחוב חובבי ציון נפנה ימינה ועד מהרה נגיע אל בית הכנסת הגדול - "בית יעקב" הנמצא בתהליכי שימור ושיקום. המבנה הוקם בשנת 1890 ונחנך בשנת 1898.

בחזית בית הכנסת (הפונה מערבה) נמצאים שלושה שעוני שמש אותם בנה הרב משה שפירא, חרדי ירושלמי שהתמחה בבניית שעוני שמש. מסופר כי המוניטין שלו יצא למרחוק, ויום אחד הוא קיבל פנייה מהפחה הירושלמי שביקש ממנו לבנות שעון שמש בהר הבית. כחרדי אדוק, סירב שפירא לעלות להר הבית - עבירה שלפי המסורת עונשה כרת. גם הצעה לפיה יועלה שפירא להר הבית באפיריון ולא ייאלץ לדרוך על אדמת הקודש, לא באה בחשבון. בצר לו, פנה שפירא לרבו וביקש את עצתו. הרב הציע לשפירא שיעזוב את ירושלים וכך הטורקים לא יציקו לו. שפירא עקר למושבה פתח תקווה, בה התגורר עד סוף ימיו ולא חזר לעולם לירושלים. שניים משעוני השמש מציגים את השעה בהתאם למחצית השנה בה אנו נמצאים, והשלישי מציג את השעה בשיטה שונה - "שיטת הנקודה". שעון נוסף בחזית מציג את השעות בספרות עבריות, מהזריחה ועד לשקיעה.

במידה ובית הכנסת פתוח, ניתן להיכנס פנימה ולהתרשם מהמבנה המרשים אך הזקוק לשיפוצים.

בצמוד וממערב לבית הכנסת מסתעף ימינה (צפונה) שביל רגלי הנכנס למרחב השוק העירוני. בתחילת השביל, יש על הקיר מספר תמונות היסטוריות של פתח תקווה בראשיתה.

נגיע לצומת הרחובות ברון הירש וסלור. כאן יש מספר מבני "באוהאוס" הניכרים בחזיתות המעוגלות. נחצה את רחוב ברון הירש ונפנה שמאלה עד לצומת רחוב גוטמן. הליכה של כמה עשרות מטרים תוביל אותנו לעץ שקמה עתיק (שאינו משולט), אחת השקמים הבודדות שנותרו בתחומי פתח תקווה.

מכאן נשוב לרחוב ברון הירש ונפנה ימינה (מזרחה) דרך השוק העירוני הסואן. מעבר לשוק, מתעקל הרחוב שמאלה, מול צומת רחוב מונטיפיורי. נחצה בזהירות את הכביש מערבה, ונגיע לשער הברון - מונומנט הנצחה לזכר הברון רוטשילד, שסייע לחלק ממתיישבי פתח תקווה בשעת משבר. האנדרטה בנויה בצורת שער בעל שלוש קשתות. היא תוכננה בידי האדריכל אוריאל שילר, ונחנכה בשנת 1947.

משער הברון נמשיך ברחוב רוטשילד, בצד המערבי של הרחוב הסואן.

עד מהרה נבחין במבנה דו קומתי מוזנח הבנוי לבנים קטנות (סיליקט), ובחזיתו שלט הסבר כמעט בלתי קריא - בית גוטמן-רוטברד.

נמשיך דרומה, ובצומת רחוב פיק"א נגיע ליעדנו הבא.

בית פיק"א - המבנה נוסד בסוף המאה ה- 19, והיה בראשיתו חד-קומתי. כאן פעל גן הילדים הראשון, ומשנת 1905 החל לפעול כאן בית הספר לבנים שנוסד ע"י פקידות הברון בשנת תרמ"ה (1885). הקומה השנייה נבנתה בשנת 1907, והמקום פעל כבית ספר וכמרכז תרבות במשך עשרות שנים. במהלך השנים שכנו כאן גם הספרייה העירונית וחלק ממשרדי העירייה. המקום נעזב בשנת 1999, ובעתיד מתוכנן שיקומו והפיכתו למוזיאון לתולדות פתח תקווה.

בצמוד ומדרום לבית פיק"א נמצאים מספר עצי אקליפטוס גדולים ויפים.

בצומת רחוב הרצל נפנה שמאלה ונלך תחילה בצד הצפוני של הרחוב. עד מהרה ניתקל באחד המבנים ההיסטוריים היפים ביותר בפתח תקווה - מבנה ישיבת לומזה, הבולט בחזית המקושתת ובחלונות הגדולים. המבנה הוקם בשנת תרפ"ד (1924) עבור ישיבת לומזה הפולנית, באדמה שנתרמה ע"י הרב משה חיים סלור. למימון הבנייה סייעו רבי יצחק ובתיה גולדנהירש, ושלט לכבודם, דמוי לוחות הברית, קבוע בראש המבנה.

בצומת רחוב צבי הרמן שפירא נפנה ימינה, לעבר עץ אקליפטוס ענק הנראה בהמשך הרחוב.

עץ זה הוא עץ אקליפטוס לימוני, שלעליו יש ריח של לימון. ניתן למולל עלים יבשים הפזורים למרגלות העץ, ולהתרשם מהריח הנעים. במקום הוצב שילוט הסבר. אקליפטוס לימוני נוסף בעיר נמצא במתחם בית החולים בילינסון.

מדרום לאקליפטוס הלימוני נמצא מבנה היסטורי - בית ימיני. המבנה בנוי לבנים קטנות (לבני סיליקט) ובחזיתו יש שילוט הסבר.

נחזור לצומת רחוב הרצל (בדרך יש שדרת דקלי וושינגטוניה), ונפנה ימינה.

בצידו הדרומי של הרחוב נמצא בית אברהם שפירא - אברהם שפירא, ראש שומרי פתח תקווה, אירגן את ההגנה על פתח תקווה במאורעות תרפ"א. הוא זכה לכינוי "זקן השומרים" ונפטר בשנת 1965, בגיל 95. שפירא הוריש את ביתו לעירייה, והמקום משמש כיום כמרכז תרבות (אין במקום מידע על שעות הפתיחה).

נמשיך ברחוב הרצל עד למפגש רחוב חיים עוזר, ונפנה שמאלה, בצד המזרחי של חיים עוזר. ברחוב פוזרו מספר תאי טלפון אדומים המזכירים את בריטניה, אך אין להם קשר להיסטוריה המקומית. כמו כן יש כאן ספסלים מעוצבים עם אבני פסיפס.

לאחר מפגש רחוב העלייה השנייה, נראה מימין לנו את עיריית פתח תקווה, ומעט מצפון לה נראה את האנדרטה לחללי מאורעות תרפ"א. במאי 1921 הותקפה המושבה פתח תקווה ע"י שבט אבו כישך ששכן מצפון לירקון. ההתקפה נהדפה, אולם ארבעה ממגיני המושבה נהרגו. זוהי אחת מהאנדרטאות לזכר האירוע, ואנדרטה נוספת נמצאת בגן יד לבנים בעיר. לצד אנדרטה זו יש פסל מודרני בהשראת סיפור "החלילן מהמלין".

מכאן כדאי להמשיך בצד המזרחי של הרחוב. בחזית העמודים של החנויות בדרך, שולבו תמונות וסיפורים היסטוריים מתולדות העיר (ובפרט החקלאות בפתח תקווה). בכיכר במפגש רחוב ההגנה נמצא פסל הנצחה לשלושת אנשי אצ"ל שנתפסו בפתח תקווה בקיץ 1947 (במשימתם להלקות קצינים בריטים כתגמול על הלקאת לוחמי האצ"ל). השלושה הועלו לגרדום בכלא עכו - מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר ואליעזר קשאני. במאמץ להצילם, חטפו אנשי האצ"ל שלושה סרג'נטים בריטיים, אך הבריטים סירבו לחילופי שבויים. יום לאחר שהועלו לגרדום אנשי האצ"ל, נמצאו גופות הסרג'נטים הבריטיים תלויות ביער נתניה, ובעקבות זאת הופסקו ההוצאות להורג בארץ.

תחנתנו האחרונה, במפגש רחוב מנחם אוסישקין (מול כיכר המייסדים בה התחלנו), היא שרידי יקב פרידמן. בשנת 1884 הוקמה כאן "אחוזת לחמן" - משק חקלאי ותלמוד תורה, ובהמשך הוקם כאן יקב. בשנת 1912 נרכש היקב בידי שמעון פרידמן ובניו, שהרחיבו את פעילות היקב ונכנסו לימים לשותפות עם "תנובה". בעקבות השותפות, הועברה פעילות היקב לאזור התעשייה. מבנה היקב המוזנח נמצא כיום בעורף "חניון היקב".

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

במסלול לא זוהו מוקדי עניין עונתיים.

שירותים למטיילים:

  • מרכז תרבות בבית אברהם שפירא (אין פרסום לגבי שעות הפעילות באתר).

הערות ואזהרות:

  • מומלץ להסתמך על תחבורה ציבורית, ולהימנע מחיפוש חנייה באזור.
  • בחודשי הקיץ מומלץ לבצע מסלול זה בשעות אחה"צ ואף לאחר השקיעה.
  • לביקור בבית הכנסת הגדול נדרש לבוש צנוע.

הצעות טיול בסביבת מרכז פתח תקווה:


ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה



המפה נטענת...

}}