עין הסמל והעמק הנעלם

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מסלול טיול: עין הסמל והעמק הנעלם

טיול אתגרי למיטיבי לכת היורד ממרומי הגלבוע לעמק חרוד, דרך ערוץ תלול ועשיר ביתדות, סיפורי היסטוריה ופריחה עונתית שופעת.

  • מסלול טיול
  • אזור:הגלבוע והעמקים
  • מפת סימון שבילים: 3 - הגליל התחתון
  • מיקום: רכס הגלבוע, בין עפולה ובית שאן
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:אדום 3536, אדום 3450
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:כן
  • רמת קושי:מיטיבי לכת
  • סוג מסלול:קווי ארוך
  • כניסה: חינם
  • תאריך ביצוע מסלול:18/3/2012
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:30/3/2012



Hidden valley1.jpg

מבט לעמק הנעלם, (עמית מנדלסון, 18/3/2012)

עוד אתרים בסביבה

רקע: עין הסמל והעמק הנעלם

תצפית ממצפור רמי, מרץ 2012

מסלול הטיול הוא האתגרי והקשה ביותר בשבילי הגלבוע, וכולל ירידה מצטברת של 550 מטרים דרך ערוץ תלול וזרוע מפלים ודרגיות.

האתגר משתלם עבור המטיילים מיטיבי הלכת, שייהנו מפריחה מרהיבה ונוף משגע של עמק חרוד, כמו גם מסיפור היסטורי מרתק.

איך להגיע:

הגישה למסלול זה היא מדרך נוף הגלבוע. כיוון שהמסלול אינו מעגלי, מומלץ תחילה להשאיר רכב בנקודת הסיום - תל יוסף הישנה.

לשם כך יש להגיע לכניסה לקיבוץ חפצי-בה. לבאים מגוש דן וחיפה, מומלץ לנסוע דרך צומת מגידו, ובצומת הסרגל לפנות לכביש 675 (כביש התענכים) עד צומת נבות. כאן נפנה ימינה לכביש 71 עד צומת השיטה, ובה נפנה ימינה לכביש 669. מכביש זה נפנה לחפצי-בה, ובשער הקיבוץ נפנה ימינה ונחלוף תחילה דרך הקיבוץ. נצא בשער האחורי של הקיבוץ ונמשיך בכביש אספלט (הכביש הישן) המסומן באדום. אחרי 1.5 ק"מ נגיע לצומת בה נפנה שמאלה וניסע עוד 1 ק"מ עד לחניון הנמצא באתר תל יוסף הישנה.

מנקודה זו נשוב לחפצי-בה ולכביש 669. כעת נמשיך בכביש 669 אל "צומת מעלה גלבוע", הצומת הנמצאת בין בית אלפא וגן השלושה (הסחנה), ונעלה בכביש 6666 אל הגלבוע. ב"צומת יצפור" נפנה ימינה בכביש 667, נחלוף על פני חניון האירוסים ונפנה שמאלה לחניון הר ברקן.

הפנייה לחניון הר ברקן אינה משולטת (נכון למרץ 2012).

לבאים מכיוון כביש הבקעה, מומלץ להגיע לכביש 669 דרך צומת שלוחות, להשאיר רכב אחד בחפצי-בה ולהמשיך כמתואר.


הצג את מהר ברקן לעמק הנעלם במפה גדולה יותר


פרטי מסלול
  • אורך המסלול:4 ק"מ.
  • משך המסלול:4-3 שעות.
  • טיפוס מצטבר:ירידה מצטברת של 550 מ'.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

תיאור מסלול הטיול:

עין הסמל, מרץ 2012
מבט לתל יוסף הישנה, מרץ 2012
שביל העמק הנעלם, מרץ 2012
האנדרטה בתל יוסף הישנה, מרץ 2012

הר ברקן ושביל האירוסים

בהר ברקן סומן שביל הליכה מעגלי מסומן אדום המתאים לכל המשפחה, וחלקו הראשון, מהחניון עד למצפור בפסגת ההר, הוא שביל סלול המתאים גם למוגבלי תנועה. בהמשך מסלול ההליכה, היורד מהר ברקן לעבר עין הסמל והעמק הנעלם, לא נפגוש אירוסים, ולכן מומלץ להתחיל את ההליכה בשביל הטבעתי בהר ברקן. הממהרים יכולים לרדת ישירות מהחניון לשביל האדום, החולף ממש מתחת לדרך נוף הגלבוע, ולחסוך בכך כ- 800 מ' מהמסלול.

לצד המצפור נמצא מגדל תצפית של קק"ל, חלק ממערך שנועד לזהות שריפות ולאפשר את כיבויין המהיר. המגדל סגור לקהל. התצפית מהר ברקן מרשימה. בדרום ניתן לראות מכאן את הרי צפון השומרון – הר עיבל, ג'בל חורייש, הר בזק ועוד. במזרח נראה את הרי הגלעד, עמק חרוד ובית שאן. בצפון-מזרח – כוכב הירדן ובצפון הר תבור וגבעת המורה. במערב נראה את פסגות הר לפידים, הר גיבורים והר אלכסנדר.

אזור הר ברקן הוא חלק משמורת הגלבוע, והתפרסם בציבור בשל פריחתו המרהיבה של אירוס הגלבוע בחודש מרץ. בזכות האירוסים, נותר הר ברקן לא מיוער ושופע פריחה, לאחר מאבק ציבורי של החברה להגנת הטבע בשנות ה- 50'. בשנים האחרונות דעכו אוכלוסיות האירוסים בהר ברקן, אך עדיין ניתן לפגוש כאן פה ושם אירוסים.

שמו העברי של ההר ניתן לפי השם הערבי – שייח' ברקאן. נקודה זו היא אחת הגבוהות בגלבוע (רום 497 מ') אך לא הגבוהה ביותר (שיא הגובה הוא בהר מלכישוע, 538 מ', הנראה מכאן). מנקודה זו נוכל לעמוד על אופיו של הגלבוע – הצד הצפוני-מזרחי הוא מתלול מרשים היורד לעמק חרוד, ובראשו שורת פסגות בגב הרכס. מנגד, החלק הדרומי-מערבי, המהווה את עיקר הגלבוע, הוא אזור של גבעות מתונות וביניהן עמקים פוריים. רכס הגלבוע כולו נכבש בידי צה"ל במלחמת העצמאות, במסגרת מבצע "ארז". במבצע זה נתפסו הכפרים באזור עד לעיר ג'נין, בה התנהל קרב קשה נגד הצבא העיראקי במשטרת ג'נין. עם הגעת תגבורת עיראקית, נסוג צה"ל מג'נין וביסס קו חזית חדש כקילומטר וחצי צפונית לעיר, כאשר כפרי הגלבוע בשליטת ישראל. בקרבות עשרת הימים, כחודש לאחר מכן, פתחו העיראקים בהתקפת נגד והצליחו לכבוש חזרה כמעט את כל מורדות הגלבוע, עליהם היה קשה להגן, עד לאזור תל יזרעאל שהיה המוצב היחיד שלא נכבש בידיהם. לקראת סוף קרבות אלו, התארגן כוח שהורכב מבני העמק, ועלה בלילה להר ברקן - לתפיסת את הפסגה השולטת על העמק. שטחים נוספים בשוליו הדרומיים והמערביים של הגלבוע הועברו לריבונות ישראל כחלק מהסכמי שביתת הנשק עם ירדן, כולל הכפרים סנדלה ומוקייבלה ושמורת נחל בזק.

שביל ההליכה המסומן אדום הוא שביל מעגלי משני צידי כביש הנוף. לאחר המצפור, נחלוף לצד שרידי תעלות קשר (מתקופת מלחמת העצמאות) ועד מהרה נגיע לצומת שבילים ירוק-אדום. השביל הירוק, המכונה "שביל האירוסים" הוא שביל קווי באורך כק"מ אחד המגיע מנקודה זו לחניון האירוסים, בגבול היער מדרום לנו. אנו נלך בשביל האדום, נעבור לצד גת עתיקה ובור מים ונחצה במדרגות את דרך הנוף. שדה הראייה מוגבל ויש להיזהר בחציית הכביש. לאורך השביל הוצבו שלטי הסבר על צמחי האזור, אלא שעם השנים חלו שינויים בצמחים ליד השלטים, וכמעט אף אחד מהשלטים אינו מצביע על השם הנכון... אחרי שנחצה את הכביש נגיע לרחבת תצפית על מפגש חברות הצומח בגלבוע. מכאן נפנה שמאלה ונעלה במתינות. אחרי שנחלוף על פני מקבצי חרובים, נגיע לצומת שבילים, הניתנת לזיהוי ע"י עמוד ירוק (לא שילוט, נכון למרץ 2012). למי שאינו מיטיב לכת מומלץ לפנות כאן שמאלה ולשוב לחניון (אחרי חצייה זהירה של הכביש).

לכל השאר, נמשיך עם הסימון האדום ונחצה דרך עפר מסומנת שחור (דרך הפיתולים). למרגלות הדרך נעבור במעבר בקר, וניכנס לחורשת אורנים גדולה. בסוף החורשה נחצה דרך עפר ונמשיך בערוץ מתון למפגש שבילים כחול-אדום.

עין הסמל - סיפורו של משה רוזנפלד ז"ל

ירידה קצרה בשביל האדום תוביל אותנו אל עין הסמל - מעיין קטן ויבש כיום, הממוקם למרגלות השביל, וסביבו נבנו קירות תמך. לצד המעיין צומח עץ תאנה גדול, ובמקום נפגוש גם שלט הנצחה לזכר הסמל היהודי משה רוזנפלד ז"ל, הנחשב להרוג הראשון של "המרד הערבי" - מאורע תרצ"ו-תרצ"ט.

סיפורו של רוזנפלד מתואר בהרחבה בבלוג המצויין "סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות", ולהלן בקצרה קטע מהסיפור.

משה רוזנפלד היה סמל במשטרה הבריטית, ופיקד על נקודת משמר (נוקטה) בשאטה (ליד קיבוץ בית השיטה של ימינו).

בבוקר יום חמישי, 7 בנובמבר 1935, מצאו חברי עין-חרוד שגנבים חדרו לפרדסי קיבוצם וגנבו משם אשכוליות. העקבות הוליכו להר שממול, לגלבוע, או כפי שהערבים כינוהו ג'בל פקועה. הם מיהרו להודיע על הגניבה לנוקטה שבשאטה. משה רוזנפלד שעל פי השערתו היו אלה בדואים מהסחנה ושוטר ערבי יצאו ברכיבה בעקבות הגנבים, שהשאירו קליפות של פירות כדי להוליכם למקום שבו חיכו להם הרוצחים. העקבות הברורים הובילו אל מצוק תלול.

אי-אפשר היה להמשיך עוד ברכיבה. משה השאיר את פיקודו הערבי עם שני הסוסים והמשיך את דרכו ברגל. כעבור זמן מה נשמעו מעל הרי הגלבוע שתי יריות. השעה 11:00 בבוקר. השוטר הערבי חשש שמה קרה אסון למפקדו, עלה על סוסו ויצא בדהרה לעבר הקיבוץ הקרוב, בית-אלפא, כדי להזעיק עזרה.

דודיק יבזורי מתל-יוסף עבד באותו יום בשדה א' בין הפרדס לכרם כ' לרגלי הגלבוע כשראה כיתת שוטרים אנגלים באה בריצה ומתחילה לעלות להר, מהם שמע שרצחו את סרג'נט רוזנפלד רץ בעקבותיהם לגלבוע, כאשר הגיעו למעיין הקטן שבוואדי השוטרים תפסו עמדות ודודיק ניגש לגופה שהייתה מוטלת על גבה ליד השוקת. כובע השוטרים, הקולפאק, על ראשו מנוקב מעל המצח. "הבעת פניו היתה רגועה שקטה וסלחנית" אמרה בתו רותי.

האדם הראשון שפגש השוטר הערבי בבית-אלפא היה אליעזר סקרלץ, שעבד אותה עת כשומר שדות וכעוזרו של המוכתר. אליעזר נטל עגלה ויצא עם כמה חברי משק מחפצי-בה ומבית-אלפא . הוא נטל עמו את רובה הצייד "הג'יפט" הדו-קני והשאיר הוראות: "אם תשמעו ירייה אחת, סימן שיש להזעיק עזרה". השוטר הערבי הוביל אותם אל המקום ששם נקשר סוסו של משה, שעמד וחיכה לבעליו. אליעזר סקרלץ הוביל, במהירות הם עלו בוואדי עד שהגיעו למעיין קטן ולידו קיר אבנים. שם הם הבחינו בגופתו של משה רוזנפלד שרועה ליד הקיר, למרגלות מערה. חור גדול בגודל אגרוף נפער בגולגולתו ליד עינו השמאלית.

הרוצחים, אחרי שהרגו אותו פשטו את מגפיו.

אליעזר המזועזע ירה כמוסכם כמה יריות באוויר. הידיעה הועברה למשטרת נצרת ולאנשי ועד הגוש – חיים שטורמן מעין-חרוד, מוסה גולדנברג מבית-אלפא ואהרן אטקין מגבע. השלושה באו למקום הרצח, ערכו סיור בסביבה וגילו מערה ובה שני פתחים. בתוך המערה הם מצאו פיתות טריות, כפייה, חלקי לבוש, ערימה של כדורי רובה ומחברת.

חיים שטורמן ששלט טוב בערבית, גילה במחברת רשימה ובה שמות של חברי הכנופיה, שמות של יישובים עבריים שיש לפגוע בהם ושמות של אישים שיש להרוג. כך התברר לו שאנשי הכנופיה תכננו להרוג אותו עצמו ואת מוסה ידידו, כנראה משום שעסקו ברכישת קרקעות מטעם הקרן-הקיימת-לישראל. (בשנת 1938, נפל שטורמן יחד עם שני חבריו, אהרן אטקין וד"ר דוד מוסינזון, ועל שמם נקרא גן לאומי גן השלושה).

בינתיים הגיעה למקום המשטרה הבריטית שגבתה עדויות, סיירה בשטח, נטלה את הממצאים שנמצאו במערה והסתלקה. אמרו כי קיבל ירייה אחת מרחוק ושתים מקרוב בראש. תרמילי הכדורים שנמצאו הם של רובה גרמני.

בשעה 8 בערב ארבעת החברים החלו לרדת מן ההר המקולל כשהם נושאים את גופתו של משה באלונקה מאולתרת. המאמץ והזעזוע הנפשי התישו אותם, בכוחותיהם האחרונים הגיעו להר-ברקן, מעל בית-אלפא וקראו לעזרה. חברים מהמשק עלו, הצטרפו וסייעו בהורדת האלונקה. למרגלות ההר. למחרת נערכה הלווייתו של רוזנפלד, הקבור בבית הקברות בגדעונה.

הפיגוע בוצע בידי כנופיית השייח' עז א-דין אל קסאם, פנאט מוסלמי קיצוני שנמלט לארץ ישראל מאזור לטקיה בצפון סוריה. אחרי מספר שנים של פעילות הסתה קיצונית במסגד איסתיקלאל בחיפה, עזבו השייח' וכנופייתו את חיפה לאזור ג'נין, ורצחו את הסמל רוזנפלד. בעקבות הפיגוע פתחו הבריטים במצוד שהסתיים בגילוי כנופיית קסאם באזור הכפר יעבד שבצפון השומרון, ובחיסולו יחד עם חמישה מאנשי כנופייתו. בחיסול נהרג גם שוטר בריטי. שאר אנשי הכנופייה, וביניהם גם שייח' פרחאן אל סעדי - סגנו של עז א-דין אל קסאם ורוצחו המשוער של רוזנפלד - הצליחו להימלט. החשבון נסגר רק כעבור שנתיים, בפשיטה של הצבא הבריטי על הכפר מזאר (כיום הר גיבורים), בה נלכדו חברי הכנופיה. השייח' נדון למוות בתלייה.

מערת רוזנפלד ומצפור רמי

אחרי הליכה של עשרות מטרים מהמעיין היבש, נגיע לפינת מנוחה בצל עצי חרוב מרשימים. כעשרים מטר לאחר החרובים, נמצאת מעל לשביל מערת רוזנפלד - מערה בת מספר פתחים, שאינה בולטת מהשביל המסומן. במערה זו הסתתרו רוצחיו של רוזנפלד.

מהמערה נשוב לשביל ונמשיך בירידה מתונה, דרך עוד פינת צל למרגלות חרובים, לעבר מצפור רמי.

כאן נמצאת נקודת תצפית מרהיבה לעבר מצוקי הגלבוע והגיא התלול למרגלותינו, דרכו נרד לעמק חרוד. המצפור מנציח את שמו של סרן רמי בן-צבי ז"ל, שנפל בלבנון בשנת 1987.

במצפור נמצאת גת עתיקה חצובה בסלע מעל פני הקרקע.

שביל ההליכה מתעקל מהמצפור שמאלה וממשיך במתינות לעבר מעבר בקר בטרם הירידה לגיא העמק הנעלם.

העמק הנעלם ותל יוסף הישנה

מכאן נמשך השביל בגדה הצפונית של הערוץ, דרך משטחי סלע ומדרונות תלולים בהם הוצבו דרגיות רבות. השביל עובר בראש מפל גבוה ויורד בסיוע הדרגיות למורד הנחל. נעקוף מפלים נוספים. המפל השלישי הוא המפל של "העמק הנעלם". השביל עוקף גם מפל זה בגדה הצפונית (משמאל), ובסוף העיקוף ניתן לפנות ימינה ולרדת לאפיק. מכאן נחדור במעלה הנחל המוצל, בין עצי חרוב גדולים ומרשימים, ולאחר עשרות מטרים נגיע לפינה נעימה למנוחה בתחתית המפל. פינה זו היא שזכתה לשם "העמק הנעלם". לצערנו המקום סובל מהשלכת פסולת בידי המבקרים באתר.

אחרי הגיחה האופציונלית לעמק הנעלם נחזור לשביל המסומן. סוף המדרון התלול כבר נראה באופק, אך בדרכנו לתחנת השאיבה במורד הערוץ, נתגבר על עוד משטחי סלע משופעים. בקטע מסוים אף הותקן מעקה בטיחות, ויש להמשיך בירידה זהירה ומתונה עד שנתייצב לבסוף בקצה דרך העפר ליד תחנת השאיבה.

מכאן נצעד לאורך דרך העפר עד למפגש דרך בגבול השדות החקלאיים. מולנו נראית נקודת הסיום - תל יוסף הישנה, אך השדה חוצץ בינינו.

לכן נפנה עם הסימון ימינה ואחרי מאות מטרים נפנה שמאלה בגבול מטע, ונגיע לדרך העפר המקבילה. הסימון פונה ימינה לכיוון חפציבה - ואנו נפנה שוב שמאלה ואחרי מאות מטרים נגיע למכלול תל יוסף הישנה.

האלמנט הראשון בו נבחין הוא בית הביטחון המשולט.

מול בית הביטחון נמצאת חורשת אקליפטוסים, ממנה יוצא שביל קצר אל פסגת התל (שביל זה עשוי להיות חסום בצמחייה גבוהה, בפרט באביב ובקיץ). בראש הפסגה ניצבת אנדרטה. זהו מקום ההתיישבות הראשון של קיבוץ תל יוסף, שעקר מכאן כשלושה ק"מ צפונה, לשוליו הצפוניים של עמק חרוד.

אם דאגנו להקפצת רכב לנקודת הסיום, נסיים כאן. במידה ולא, נחזור תחילה לצומת השביל האדום ונמשיך עימו עוד 750 מ' עד למפגש עם כביש 669 הישן. כאן נמשיך לעבר חפציבה, עוד 1.5 ק"מ. במידה וסיימנו מוקדם, ניתן לבקר גם בגן לאומי בית אלפא (הכניסה בתשלום).

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

שיא הפריחה באזור הוא בחודשים פברואר-אפריל. במרץ פורחים ברכס אירוס הגלבוע, צבעוני ההרים ונורית אסיה ואילו במרץ-אפריל פורח בשפע כלך מצוי.

שירותים למטיילים:

  • חניוני מטיילים בתחילת המסלול (הר ברקן) ובסוף המסלול (תל יוסף הישנה).

הערות ואזהרות:

  • המסלול תלול במיוחד וכרוך בשימוש בדרגיות רבות. לפיכך הוא מיועד למיטיבי לכת בלבד.
  • במסלול זה קיימת סכנת החלקה חמורה, ואין לבצעו בימי גשם או יום-יומיים לאחר הגשמים.
  • רוב המסלול חשוף לשמש, ולא מומלץ לביצוע בימים חמים.

הצעות טיול בסביבת עין הסמל והעמק הנעלם:

Har saul1.jpg

דרך נוף הגלבוע

Ein yizreel1.jpg

תל יזרעאל - עין יזרעאל

Wadi yitzpor4.jpg

נחל יצפור

קישורים נוספים וספרות מומלצת: