עין יואל ועין קובי

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בהרי ירושלים   /   עין יואל ועין קובי

מסלול טיול: עין יואל ועין קובי

מסלול טיול ביערות מעל פיתולי נחל רפאים, בין מעיינות - עין יואל ועין קובי ובוסתנים יפים.

  • מסלול טיול
  • אזור:הרי ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: צפונית למושב מבוא-ביתר
  • גישה:רגלית, הרוב גם ברכב שטח
  • שבילי טיול:לא מסומן (בעבר אדום 9330), שחור 9410, כחול 9430, אדום 9429, כחול 9335, ירוק 9318, אדום 9411 וירוק 9428
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:רגיל
  • סוג מסלול:מעגלי
  • כניסה: חינם
  • תאריך ביצוע מסלול:14/8/2004
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:24/4/2014



Zafzafot wadi yoel.jpg

נחל יואל, (עמית מנדלסון, 14/8/2004)

עוד אתרים בסביבה

רקע: עין יואל ועין קובי

עין קובי, פברואר 2014

מסלול הטיול עובר בשלושה מהמעיינות היפים בדרום הרי ירושלים, עין מסלע, עין יואל ועין קובי. בין המעיינות, חולף המסלול בנופים מיוערים עם תצפיות נוף מרשימות.

שפיעת המעיינות קטנה, אך בעין מסלע יש בריכה המאפשרת רחצה, ובעין קובי יש בריכה נוספת (שאינה מיועדת לרחצה) וניקבה חווייתית לזחילה.

איך להגיע:

נסיעה מאזור המרכז: במחלף שער הגיא בכביש מס' 1, פנייה לכביש מס' 38 ונסיעה בו עד צומת האלה (אחרי בית שמש). פנייה שמאלה לכביש מס' 375 ונסיעה בו עד צומת צור-הדסה. בצומת זו פנייה ימינה וחנייה בצור-הדסה בקרבת הכניסה המזרחית ליישוב.

נסיעה מאזור ירושלים: ניתן להגיע או דרך כביש מס' 386 מאזור עין כרם דרך בר-גיורא לצומת צור-הדסה, או דרך כביש מס' 60 (כביש המנהרות), בצומת אל-חאדר פנייה לכביש מס' 375 (עוקף חוסאן) עד הכניסה המזרחית לצומת צור-הדסה. דרך זו עוברת בחלקה מעבר לקו הירוק (מסלול ההליכה עצמו הוא כולו בתחומי הקו הירוק).


פרטי מסלול
  • אורך המסלול:במסלול המלא - 10.5 ק"מ, ובמסלול המקוצר - 5.6 ק"מ.
  • משך המסלול:קצר: שעתיים-שלוש. ארוך: ארבע-חמש שעות.
  • טיפוס מצטבר:150 מ' (התחלת וסיום המסלול ברום 740 מ', ירידה מירבית לרום 590 מ' בצלע נחל רפאים).

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

תיאור מסלול הטיול:

עין מסלע, פברואר 2014
עין קובי, פברואר 2014
פריחת חבושים בנחל יואל, פברואר 2014

מצור הדסה נחזור ברגל לכביש הראשי, ונחצה אותו בזהירות לכיוון הכניסה למושב מבוא ביתר. המושב נקרא על שם העיר ביתר ההיסטורית, בה התבצר בר-כוכבא במהלך מרידתו ברומאים, וחרבה בשנת 135 לספירה.

טעות נפוצה היא להכניס גרשיים לשם ביתר. הדבר נובע מכך שאגודת הספורט בית"ר, היא ראשי תיבות (ברית יוסף תרומפלדור), שנבחרו במתכוון כדי לשמר את זכרה של ביתר ההיסטורית. ברם, השימוש בראשי התיבות נעשה מקובל עד כדי כך שיש הקוראים למבוא ביתר ולביתר עילית הסמוכה בשמות מבוא בית"ר ובית"ר עילית בהתאמה...

אחרי שנעבור את תחנת הדלק בצומת, נלך לאורך הגדר החדשה סביב המושב, מחוץ לגדר. לאחר כמה מאות מטרים בשביל לאורך הגדר (החוצה אזור הרוס סביבתית, בו עמדו בעבר לולים של המושב), נגיע לכביש אספלט היוצא משער נעול בפינת הגדר, (במפה, עד מהדורת 2006 - כולל - נקודת המפגש של שבילים אדום 9330 ושחור 9410) ויורד לכיוון מערב.

נרד עם הכביש, שעד לשנת 2005 סומן בסימון שבילים אדום, לכיוון עמק רדוד בראש נחל יואל. בחודש ספטמבר ניתן לראות לאורך השביל פריחה שופעת של הקוץ הוורוד קוצן קיפח, ממבשרי הסתיו הפחות מוכרים לציבור המטיילים.

לאורך הדרך נפגוש שרידי בוסתנים ומטעים עזובים - בעיקר גפנים, שקדים וחבושים. אחרי כברת דרך, נגיע למסעף דרך הפונה צפונה וחוצה את העמק (במפות ישנות מסומנת ירוק, כיום - 2014 - מסומנת שחור). נפנה בדרך זו וכעבור כ- 200 מ' נגיע למסעף שביל מסומן כחול.

מעל לדרך, במטע חבושים עזוב בין השטחים החקלאיים של מבוא ביתר, נובע מעיין בשם עין מסלע, ולו שבע ניקבות קצרות החצובות בסלע. בשנת 2006, שוקם אזור המעיין בידי תושבי האזור, נבנו למרגלותיו שלוש בריכות והוא זכה גם לכינוי "עין עמית". בסתיו 2006 נהרס המתחם בידי תושבי מבוא ביתר שהתנגדו לשיקום המעיין. כיום יש במקום שתי בריכות, האחת בעומק כ- 1 מ' והשנייה עם מים רדודים בלבד.

השביל הכחול מתחיל כדרך עפר צרה בין הבוסתנים, אחרי הליכה קצרה נגיע לשרידי מבנה הרוס. מכאן פונה הסימון שמאלה ויורד לאפיק נחל יואל. שביל זה שימש בעבר כשביל הגישה לכפר הקטן ראס אבו עמאר, שישב בשלוחה מצפון לעין יואל. השביל עובר בצלע נחל יואל, מעל לגיא הנחל העמוק. בגיא נמצא מטע נטוש של עצי חבוש, הבולט בפריחה מרהיבה בחודש פברואר. מימין (ממזרח) לשביל, נראה מערת קבורה יפה החצובה במצוק. לאחר מכן, נגיע לאזור סבכי פטל וקבוצת עצי צפצפה מכסיפה נטועים. זהו אזור המעיין העליון, (הנראה כמערה חצובה מטרים בודדים לאחר הצפצפות, בצלע המצוק), ואילו התחתון נמצא מעט יותר הלאה.

בהמשך השביל נראית בריכת בטון משמאל (ממערב) לשביל. הבריכה אוגרת את מי המעיין התחתון, שנוצלו בעבר להשקייה חקלאית. מעט לפני הבריכה, ניתן לראות בקיר הסלע מצבה לזכרו של יואל יהודה פוטפוביץ', חבר מבוא ביתר שנהרג כאן בשנת 1950, ועל שמו המעיין והנחל. לצד המצבה, ניתן להבחין בבריכת השקאה ובניקבת המעיין. הן הבריכה והן הנקבה יבשות בקיץ.

בעבר הוזרמו מי המעיין לבריכת הבטון, אולם בשנים האחרונות כבר לא מוזרמים מים לבריכה ואין אפשרות להתרחץ בה. בקיר הבריכה ניתן לראות שכבה עבה של נטף נחלים (טרוורטין) - דוגמא מדהימה לגיאולוגיה בהתהוותה, שהרי הבריכה היא בת פחות מ- 70 שנה.

אחרי ההפסקה המתבקשת בעין יואל, נמשיך בשביל הכחול, בין בוסתני שקדים, עד שנפגוש דרך מסומנת אדום. קטע הבוסתנים הוא האזור הפורח ביותר במסלול, כולל רקפות, צהרון מצוי, סביון אביבי ועוד.

המעוניינים במסלול הליכה מינימלי, יעלו עם הדרך המסומנת אדום חזרה לכיוון דרום-מזרח, כמתואר להלן. מאזור זה יש תצפית יפה לאגן נחל רפאים, רכס שורק, הר גיורה והר טייסים. נחבור לדרך מסומנת ירוק, ונמשיך ישר (מעל לנחל יואל). הדרך גובלת ביער האורנים, ולצידה יש פתחים של מספר מערות קבורה. לאחר כברת דרך, נגיע למסעף שביל ישראל, קרוב מאד לנקודה בה התחלנו את השביל הכחול. מכאן נשוב לנקודת ההתחלה בדרך בה הגענו בבוקר (כביש האספלט לכיוון מבוא ביתר).

המעוניינים במסלול הליכה משמעותי יותר, לא יעלו עם הסימון האדום, אלא יירדו עימו לכיוון צפון. לאחר הליכה קצרה, נפנה שמאלה לדרך המתעקלת בין שרידי בוסתנים של הכפר ראס אבו-עמאר, ויורדת בפיתולים ארוכים ליערות בצלע נחל רפאים. מהדרך נשקף נוף רכס שורק, שלוחת שלמון, אפיק נחל רפאים ומסילת הרכבת לירושלים. לאחר כברת דרך, נפגוש בדרך המסומנת כחול, העולה מאפיק נחל רפאים. דרך זו חוצה אפיק תלול היורד מהר רפאים (נחל טסית), ועימה נמשיך במדרון עד למפגש דרך מסומנת ירוק, העולה גם היא מאפיק נחל רפאים. נתחיל לעלות בדרך המסומנת ירוק, בצלע ההר מעל לאפיקו העמוק של נחל קובי. תוך כדי ההליכה ניתן להתרשם מהמצוק המרהיב בגדה הנגדית של נחל קובי. בנקודה בה חוצה הדרך את אפיק נחל קובי, נעזוב את הדרך ונעלה בשביל מסומן אדום, המטפס באפיק הנחל לכיוון עין קובי. שביל זה פותח בידי קק"ל בשנים האחרונות, הוצבו לאורכו ספסלי ישיבה והוסדרו בו מדרגות. עצי החורש נגזמו לצורת יער נעים להליכה. השביל חופף גם לתוואי שביל ישראל, העובר לאורכה של המדינה מדן ועד אילת.

השביל מסתיים בעין קובי. במקום יש מבנה עתיק בולט, ששימש כמקאם (בית תפילה מוסלמי), בשם שייח' מחמיד אל-עג'מי, ולצידו מפעל מים מורכב הכולל מעיין ניקבה, בריכת איגום תת-קרקעית, בריכת אגירה וניקבה המקשרת בין האלמנטים. הארכיאולוגים בועז זיסו ודניאל וייס, במאמרם על עין קובי במחקרי יהודה ושומרון (ראו ספרות מומלצת) מציעים כי ראשית המפעל היתה בתקופת הבית השני, והוא היה בשימוש עד לסוף תקופת המנדט הבריטי.

בריכת האגירה נמצאת בצמוד ומצפון למבנה המקאם (מבנה המקאם נעול כיום - פברואר 2014) והיא יבשה כבר שנים אחדות.

מול המבנה, מצפון לדרך עפר, יורדות מדרגות לעבר חדר תת-קרקעי ובו בריכת מים רדודה, וכניסה לניקבה הקצרה של עין קובי (אורכה 17 מ'). ניתן לזחול בניקבה ולצאת בצד הצפוני של המקאם (הזחילה קשה).

אם נגיע למקום בשעות צהריים ביום שמש, נזכה לראות תופעה מעניינת - קרני שמש החודרות לחדר דרך חור בגגו, ומאירות את החדר באלומה יפה.

בחורף 2014-2013 החלה קק"ל בשיקום ופיתוח אזור עין קובי. במסגרת זו נוקתה הבריכה התת-קרקעית, הותקן גרם מדרגות חדש והוצב מעקה שימנע אפשרות לרחצה בבריכה. המתחם צפוי להיפתח לציבור כנראה באביב 2014.

50 מ' ממזרח למכלול הנביעה נמצאים שרידיה החרבים של כנסייה עתיקה שנסקרה ארכיאולוגית. לדעת החוקרים, הכנסייה נבנתה בתקופה הביזנטית ושוקמה בתקופה הצלבנית. באתר נמצאו ציורי קיר, המכוסים כיום כדי להגן עליהם.

ממזרח לעין קובי נמצאת חורבת קובי - שרידי יישוב קדום מימי הביניים, ובדורות האחרונים הכפר הפלסטיני קאבו, שנכבש במבצע ההר במלחמת העצמאות. ייתכן שאתר זה יושב על שרידי הכפר היהודי הקדום קובי, עם זאת הממצאים הארכיאולוגיים אינם חד-משמעיים, וייתכן כי היישוב הקדום מתקופת הבית השני שכן בחורבת טסית, כמה מאות מטרים ממערב.

אחרי עין קובי, נפנה שמאלה ונגיע לכביש אספלט המסומן ירוק. בכביש זה נעלה במתינות בצלע בקעת קובי, עד שנגיע לכביש מס' 375 ליד מבוא ביתר.

לקראת סוף העלייה, חולף הכביש בצמוד ומעל לאתר הנצחה לזכר ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין ז"ל. אחרי שנגיע לכביש, נפנה ימינה ונלך לאורכו (בזהירות רבה!), עד לנקודת ההתחלה. בדרך, נראית היטב העיר המתרחבת ביתר עילית, שגרמה נזק נופי וסביבתי קשה לשטח הפתוח מסביב לה, וכן הכפר ואדי פוכין למרגלות ביתר עילית. מאחורי ביתר עילית, אפשר לראות את רכס הר חברון, עליו ממוקמים יישובי גוש עציון.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • בקיץ (אוגוסט-ספטמבר) - פירות בבוסתנים הנטושים (תאנים, ענבים וחבושים) ופטל באזור עין יואל.
  • ספטמבר - פריחת קוצן קיפח בשוליים המערביים של מבוא ביתר, וחצבים פה ושם במסלול.
  • ינואר-פברואר - פריחת שקדים בבוסתנים באזור עין יואל ועין קובי.
  • פברואר - פריחת רקפת מצויה, צהרון מצוי וסביון אביבי באזור השביל הכחול בצלע נחל יואל.
  • מחצית שנייה של פברואר - פריחה שופעת של עצי חבוש באזור עין מסלע ובחלקו העליון של נחל יואל.

שירותים למטיילים:

חניון מטיילים בעין קובי.

הערות ואזהרות:

  • אזור הטיול סמוך לקו הירוק, ומומלץ שלא לשהות בו בשעות החשיכה.
  • בקיץ 2009 היו מספר מעשי שוד מטיילים באזור זה, ובפרט בעין יואל. מומלץ לטייל בקבוצה גדולה, ולא להשאיר ציוד בשטח ללא השגחה!
  • במעיינות אין שירותי הצלה. נכון ל- 2014, ניתן לטבול רק בבריכות בעין מסלע.
  • דרוש פנס לכניסה לניקבת עין קובי, והמעבר בניקבה במלואה מחייב זחילה בניקבה צרה.
  • שפיעת המעיינות משתנה והם עשויים להתייבש בסוף הקיץ.

הצעות טיול בסביבת עין יואל ועין קובי:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • הרי ירושלים - סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרקוס (בפרט אתרים מס' 123 - עין יואל ו- 128 - עין קובי).
  • כנסייה ומפעל מים בעין קובי שבהרי ירושלים - בועז זיסו ודניאל וייס, מחקרי יהודה ושומרון - קובץ י"ג.


ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה



המפה נטענת...