עיר דוד

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיר דוד

עיר דוד - ירושלים הקדומה: מכלול ארכיאולוגי מרתק והליכה בניקבות קרירות בבטן האדמה.

  • נקודת עניין
  • אזור:ירושלים
  • מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
  • מיקום: ליד שער האשפות
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:כל השנה
  • שמורת טבע:כן (גן לאומי)
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • שעות ביקור:ראו להלן.
  • כניסה:בתשלום
  • תאריך ביקור:7/8/2015
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:7/8/2015



City of david1.jpg

תעלת הניקוז הגדולה - עיר דוד, (עמית מנדלסון, 7/8/2015)

עוד אתרים בסביבה

עיר דוד

עיר דוד, אוגוסט 2015
עיר דוד, אוגוסט 2015

עיר דוד הוא כינוייה של שלוחה צרה וארוכה, היורדת מהר הבית לעבר מפגש גיא בן-הינום ונחל קדרון. שלוחה זו, הנהנית מהגנה טבעית משלושה עברים, יושבת מעל אחד המעיינות המעטים באזור ירושלים - מעיין הגיחון, דבר שאיפשר פיתוח עיר מבוצרת היטב כבר בתקופות קדומות.

בראשיתה הייתה זו עיר כנענית בה ישבו היבוסים, ולאחר שנכבשה בידי דוד המלך קבע דוד את בירתו בירושלים, כמתואר בספר שמואל ב' ה' - "וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן--הִיא, עִיר דָּוִד." מאז ועד היום ממלאת ירושלים תפקיד מרכזי בתולדות עמנו.

האטרקציה המרכזית בעיר דוד היא ניקבת השילוח (ניקבת חזקיהו) - מפעל מים מדהים הלוכד את מי מעיין הגיחון ומזרים אותם לאורך 533 מטרים במעבה ההר, עד בריכת השילוח. הסיפור, שאירע לקראת המצור האשורי על ירושלים, נזכר בקיצור נמרץ בספר מלכים ב' כ' - "וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַבְּרֵכָה וְאֶת-הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת-הַמַּיִם הָעִירָה: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה" וכן בדברי הימים ב' ל"ב - "וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ, סָתַם אֶת-מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן, וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה-מַּעְרָבָה, לְעִיר דָּוִיד".

עוד בטרם נכבשה ירושלים בידי דוד המלך, הקימו היבוסים מפעל מים הכולל מנהרה משופעת ותלולה, ובקרקעיתה פיר היורד למעיין הגיחון. הפיר התגלה מחדש בידי הארכיאולוג הבריטי צ'ארלס וורן בשנת 1867, ונקרא כיום "פיר וורן". כיום סבורים הארכיאולוגים כי הפיר עצמו הינו טבעי ולא חלק ממפעל המים הקדום.

הניקבה והבריכה היו ידועות לתושבי האזור, אולם רק בשנת 1880 גילה הארכיאולוג קונרד שיק את כתובת השילוח - כתובת עברית עתיקה שנחצבה קרוב לקצה הניקבה, והמתעדת את הרגע המרגש בו נפגשו שתי קבוצות החוצבים בבטן ההר והשלימו את הובלת מי מעיין הגיחון אל הבריכה. ב- 1890 נעקרה הכתובת ממקומה ע"י שודדי עתיקות, והוחרמה ע"י השלטון העות'מאני. כיום נמצאת הכתובת המקורית במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול, ואילו בניקבת השילוח הוצב העתק של הכתובת.

מפעל מדהים זה מהווה אטרקציה נהדרת למטיילים - הליכה חווייתית ורטובה במים קרירים, שעומקם לרוב כ- 20 ס"מ (בחלק העמוק ביותר, כ- 70 ס"מ). מסלול הטיול המלא משלב גם את מפעל החפירות הארכיאולוגיות הגדול בעיר דוד וכן את תעלת הניקוז ההרודיאנית שנפתחה לקהל הרחב רק בשנת 2011, ומוסיפה עוד קטע הליכה יבש של 650 מטרים מתחת לאדמה.

בשנת 2015 נחשפו בחפירות חניון גבעתי שרידי מצודה קדומה, אותה מזהים הארכיאולוגים עם "החקרא" - המצודה ההלניסטית שהוקמה בירושלים והייתה כעצם בגרונם של החשמונאים במשך תקופה ממושכת. לקראת סוף שנת 2015, פורסם גם דבר גילוי טביעת חותמו של חזקיהו מלך יהודה

האתר מהווה חלק מגן לאומי סובב חומות ירושלים ומנוהל כיום במשותף ע"י רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד (אל עיר דוד).


איך להגיע:

הגישה לעיר דוד היא מ"חניון גבעתי" לשעבר, כ- 200 מטרים ממזרח לשער האשפות בחומת העיר העתיקה.

בשל בעיות חנייה קשות באזור זה, מומלץ לבוא בתחבורה ציבורית - קו 3 מהתחנה המרכזית בירושלים לכותל (יש לרדת בתחנת חניון גבעתי, או ללכת עוד 200 מ' מתחנת הכותל). בחגים ובחופשות מארגנת עמותת אלע"ד גם הסעות ללא תשלום ממתחם התחנה הראשונה אל עיר דוד, אך יש לברר מראש את קיום ההסעות.

על האתר: עיר דוד:

ניקבת השילוח, אוגוסט 2015
חפירות שטח G, עיר דוד, אוגוסט 2015
בריכת השילוח, אוגוסט 2015
בריכת השילוח הקדומה, אוגוסט 2015

ניכנס לאתר מול מתחם החפירות המגודר ב"חניון גבעתי". בכניסה נמצא מתחם הכולל קופות, שירותים וקיוסק. קיימות מספר אופציות לביקור באתר, כולל ביקור ללא הדרכה, צפייה במיצג (בתשלום נוסף) וסיורים מודרכים (רצוי לתאם מראש, בפרט כיוון שהאתר מושך קבוצות גדולות). לסיור בסיסי באתר מומלץ לשריין שעתיים-שלוש, ולמעוניינים בביקור מקיף באתר כדאי לקנות כרטיס משולב הכולל גם את מרכז דוידסון. יש לרכוש את כרטיסי הכניסה בשלב זה, אם כי נידרש להציגם רק בהמשך.

הסיור באתר מתחיל בתצפית בית הצופה - נקודת תצפית לעבר נחל קדרון והר הזיתים. העיר הקדומה התפתחה בגב שלוחה צרה היורדת מהר הבית דרומה ומוגנת משלושה עברים ע"י גיאיות עמוקים. מכאן התפשטה העיר בהדרגה צפונה ומערבה.

מהתצפית נרד במדרגות אל מתחת לאדמה - שרידי מבנה גדול שהתגלה בשנת 2005, ומתוארך לתקופת הבית הראשון. במבנה זה התגלו טביעות חותם של שניים משרי מלך יהודה האחרון, המלך צדקיהו - יהוכל בן שלמיהו וגדליהו בן פשחור. שמותיהם מוזכרים בספר ירמיהו כשניים מארבעת שרי המלך שביקשו להמית את הנביא ירמיהו המרפה את ידי העם במלחמה. יש המציעים לזהות במבנה זה את ארמון המלוכה, אך הדבר שנוי במחלוקת.

ממבנה האבן הגדול, נגיח שוב לפני השטח ונרד סביב מדרון תלול ובו מבנה מדורג גדול. המבנים מיוחסים לתקופת הבית הראשון, וייתכן ששימשו את נכבדי העיר. שלטי הסבר יעזרו לנו ללמוד את סיפור המקום.

על המדרון שמנגד בולטים בתיה הצפופים של שכונת סילואן - כפר השילוח. כיום זוהי שכונה ערבית צפופה, אך בתחילת המאה ה- 20' הייתה כאן שכונה קטנה של יהודי תימן, לצד הכפר הערבי. באתר הוסדרה נקודת תצפית נוספת המכונה "מצפור הקברים".

הליכה קצרה תוביל אותנו למבנה הממוקם בראש מערכת המים הקדומה. כאן נציג את כרטיסי הכניסה ונתחיל בירידה דרך סדרת גרמי מדרגות לעבר מעיין הגיחון. דרכנו עוברת במנהרה מפותלת, המוליכה לעבר המעיין, ושימשה את תושבי העיר הכנענית יבוס כמעבר סתרים בטוח. במורד המנהרה נפגוש פיר קרסטי טבעי, המכונה "פיר וורן" ע"ש מגלהו - החוקר הבריטי צ'ארלס וורן. כיום מקובל להניח כי פיר זה לא מילא שום תפקיד במפעל המים הקדום. בדרכנו נגיע לביצורים סביב המעיין.

תחנתנו הבאה הינה מעיין הגיחון - מקור המים של ירושלים הקדומה במשך דורות רבים. בעבר היה זה "מעיין פועם" שמימיו מגיחים בפעימות קצובות. כמתואר במקרא, לקראת המצור האשורי על ירושלים, סתם חזקיהו את המעיינות סביב העיר (דברי הימים ב' ל"ב) "וַיַּרְא, יְחִזְקִיָּהוּ, כִּי-בָא, סַנְחֵרִיב; וּפָנָיו, לַמִּלְחָמָה עַל-יְרוּשָׁלִָם. וַיִּוָּעַץ, עִם-שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו, לִסְתּוֹם אֶת-מֵימֵי הָעֲיָנוֹת, אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר; וַיַּעְזְרוּהוּ. וַיִּקָּבְצוּ עַם-רָב--וַיִּסְתְּמוּ אֶת-כָּל-הַמַּעְיָנוֹת, וְאֶת-הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ-הָאָרֶץ לֵאמֹר: לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר, וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים." כריית ניקבת השילוח מוזכרת כאן רק ברמז - "וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ, סָתַם אֶת-מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן, וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה-מַּעְרָבָה, לְעִיר דָּוִיד".

בנקודה זו מתפצל המסלול. האופציה הרטובה, המומלצת והארוכה יותר היא דרך ניקבת השילוח - הליכה של 533 מטרים בבטן ההר, במים צוננים ומהנים. הניקבה צרה וחשוכה, וכיוון ההליכה הוא חד-סטרי, כך שהמקום לא מתאים לילדים קטנים או לקלאסטרופובים. לאלו, כדאי לשקול את האופציה השנייה - התעלה הכנענית (מתוארת בהמשך).

ההליכה בניקבת השילוח נעשית לרוב בקומה זקופה ובמים רדודים. הניקבה מפותלת ונחצבה משני הכיוונים בו זמנית, במבצע הנדסי מרשים. יש הסבורים כי החוצבים נעזרו בסדקים קרסטיים טבעיים. בשנת 1880 התגלתה סמוך למוצא הניקבה כתובת השילוח - כתובת בכתב עברי קדום המתארת את מפגש שתי קבוצות החוצבים. אחרי ניסיון לבזוז את הכתובת, הועברה הכתובת למוזיאון באיסטנבול, שם היא נמצאת עד היום. כיום ניצב באתר העתק של הכתובת.

מהניקבה נצא אל בריכת השילוח - בריכה קטנה וצרה, ממנה נשוב לאור היום ונעלה לעבר הרחוב. ירידה קצרה תוביל אותנו אל בריכת השילוח הקדומה. בריכה זו נבנתה בתקופת הורדוס, והשתרעה כפי הנראה במימדים של 60X50 מטרים. חלקה הצפוני של הבריכה, למרגלות מצוק הסלע, נחשף בתחילת שנות ה- 2000'.

בצידה המערבי של הבריכה נמצאים הרחובות המדורגים - שני רחובות תת-קרקעיים ששימשו את עולי הרגל בדרכם אל הר הבית.

מכאן יש לנו שתי אפשרויות לחזור לנקודת ההתחלה.

האפשרות התת-קרקעית הינה דרך תעלת הניקוז הגדולה. תעלה זו נמשכת לאורך 650 מטרים, מבריכת השילוח בדרום עד לקשת רובינסון בצפון, וחשיפתה הושלמה בשנת 2011. ההליכה נעשית בתעלה יבשה ובעלייה מתונה (לרוב בקומה זקופה, פה ושם יש להתכופף). לצד חניון גבעתי, יש לפנות ימינה ולעלות חזרה לכניסה לעיר דוד (במידה ושילמנו מראש, ניתן בהצגת הכרטיס להמשיך בתעלה לעבר מרכז דוידסון והגן הארכיאולוגי למרגלות הכותל הדרומי).

לחילופין, נצא מבריכת השילוח בצידה הדרומי אל הרחוב, ונעלה עם הרחוב - "ציר הזכוכית", בין בתי המגורים של עיר דוד המודרנית, לעבר "מצפור הקברים" וממנו בעלייה קצרה נוספת חזרה למבואת עיר דוד.

האפשרות השנייה לטייל בעיר דוד (ולמיטיבי לכת, ניתן לבצע אותה לאחר האפשרות הראשונה - אך יש לתאם בקופת האתר כניסה חוזרת למפעל המים) הינה דרך התעלה הכנענית.

אחרי שנרד בבית המעיין לעבר מעיין הגיחון, לא ניכנס לניקבה הרטובה אלא נפנה לעבר התעלה הכנענית - תעלה יבשה וצרה המסתיימת לאחר עשרות מטרים. מכאן נעלה בשביל חשוף לשמש לעבר "שטח E" - מתחם חפירות בו נחשפו חומות ירושלים הקדומה.

נמשיך ונעלה לעבר מתחם חפירות וייל - אזור משטחי סלע ובו מספר מערות קבורה, שבעבר הוצע לזהותן עם קברי בית דוד (מאז ימי הביניים, המסורת היהודית מזהה את קבר דוד המלך בהר ציון, ללא ביסוס ארכיאולוגי). לצד המערות נחשף בית כנסת עתיק שפעל בתקופת בית המקדש השני. במקום זה התגלתה כתובת הקדשה לכבוד הכהן תאודוטוס, ראש בית הכנסת ששכן באתר. העתק של הכתובת מוצב במקום זה.

תחנתנו הבאה הינה "בית מיוחס" - אחד המבנים שהוקמו בידי יהודים בכפר השילוח כבר בשנת 1873. משפחות יהודיות נוספות התיישבו כאן אך נטשו את המקום בראשית המאה ה- 20'. במדרון שממול הוקמה בשנת 1885 שכונת כפר השילוח של יהודי תימן, שהתקיימה עד למרד הערבי (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, 1939-1936). עם התפשטות הכפר סילואן, נבלעו בתוכו בתי כפר השילוח היהודי.

מכאן נצא אל "ציר הזכוכית". פנייה שמאלה תוביל אותנו לעבר הקצה הדרומי של בריכת השילוח, ממנה ניתן לעלות בתעלת הניקוז הגדולה חזרה לחניון גבעתי (ואם נפספס, נגיע במרחק עשרות מטרים לתוואי שביל ירושלים בנחל קדרון, ולפאתי שכונת סילואן), ואילו פנייה ימינה תוביל אותנו חזרה לעבר המבואה.


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • בחודשי החורף, עדיף ללכת בתעלה הכנענית היבשה ולא בניקבת השילוח הרטובה והקרה.
  • בכניסה לאתר וב"ציר הזכוכית" יש פריחה שופעת של פלרגוניום תרבותי (שתול באתר).

שירותים למטיילים:

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

בנקודות שונות באתר קיימות סככות צל וכן שירותים ציבוריים ומי שתייה.

בשל מאפייניו הייחודיים של האתר, קיימת אפשרות לפעילויות נוספות בתוספת תשלום.

למעוניינים בהליכה רציפה מעיר דוד אל מרכז דוידסון, דרך תעלת הניקוז, יש להזמין בכניסה לאתר כרטיס מעבר למרכז דוידסון.

בשבתות ובחגים, ניתן לבקר במתחמי החפירות על פני הקרקע, ללא תשלום. בימים אלו, סגורים חלקיו התת-קרקעיים של המתחם (פיר וורן, ניקבת השילוח, התעלה הכנענית ותעלת הניקוז).

כיום אין חנייה נוחה ברכב פרטי בקרבת המתחם, ומומלץ להגיע בתחבורה ציבורית (בחופשות יש הסעות ממתחם התחנה הראשונה לעיר דוד, אך מומלץ לוודא זאת מראש עם האתר).

הערות ואזהרות:

  • המסלול כרוך במעבר גרמי מדרגות רבים, חלקם תלולים, ואינו מתאים למתקשים בהליכה.
  • ניקבת השילוח חשוכה, ויש להצטייד בפנס ראש (או לשכור פנס באתר תמורת תשלום).
  • יש להצטייד בנעליים להליכה במים (לא מומלץ להשתמש בכפכפים/נעלי אצבע/קרוקס ולא ניתן להיכנס יחפים לניקבה). הנקודה העמוקה בניקבה נמצאת בתחילתה, בעומק כ- 70 ס"מ (מפלס המים עשוי להשתנות).
  • המעבר בניקבה אינו מתאים לילדים קטנים מאד או לקלאסטרופובים.
  • רוב ההליכה בניקבה נעשית בקומה זקופה ולעיתים בכפיפה קלה. אין במסלול קטעי זחילה.
  • לא מומלץ להיכנס עם ציוד כבד. קיימים תאי אכסון חפצים ליד קופות הגן הלאומי.

הצעות טיול בסביבת עיר דוד:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • דפדפת מידע באתר.
  • ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד בן-צבי.

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה