רמת השרון הוותיקה והמתחדשת

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשרון   /   רמת השרון הוותיקה והמתחדשת

מסלול טיול: רמת השרון הוותיקה והמתחדשת

ישן וחדש ברמת השרון - מושבת התותים שהפכה לעיר.

  • מסלול טיול
  • אזור:השרון
  • מפת סימון שבילים: 7 -השרון ומערב השומרון
  • מיקום: רמת השרון.
  • גישה:לכל רכב.
  • שבילי טיול:לא מסומן.
  • עונות ביקור:כל השנה.
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:קווי ארוך.
  • כניסה: חינם
  • תאריך ביצוע מסלול:8/6/2007
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:13/10/2014



Bialik blvd1.jpg

שדרות ביאליק, (עמית מנדלסון, 24/12/2011)

עוד אתרים בסביבה

רקע: רמת השרון הוותיקה והמתחדשת

המסלול המתואר להלן משלב בו פינות רבות הקשורות בתולדות העיר רמת השרון.

מסיבות גיאוגרפיות של הגדרת מסלול הליכה רציף ונוח, נבחרה נקודת ההתחלה בקולנוע "כוכב", ולא במרכז העיר. עם זאת, המשך מסלול ההליכה עובר במרבית האתרים המרכזיים בתולדות העיר.

המסלול מוגדר כמסלול הליכה, עם זאת ניתן להגיע לכל האתרים גם בנסיעה, ומסלול הנסיעה יהיה חופף כמעט לחלוטין למסלול ההליכה המתואר להלן.

למעוניינים בטיול עומק, מומלץ כהכנה למסלול זה לקרוא את הספרים שיצאו על תולדות רמת השרון (רשימת ספרות להלן).

קצת על התחלת היישוב בעיר

בשנת 1922, יזם הרב יעקב בן-שלום ברויאר (לימים יעקב בן-שלום), את הקמתה של שכונת גנים באזור יפו, וב- 25/2/1922, התכנסה אסיפה בה הוחלט לייסד חברה לקניית מגרשים ובניין בתים בשביל הקמת השכונה.

לאחר חיפושים, נרכשו אלפיים דונם באדמות הכפר ג'ליל אל-קיבליה.

מזכיר האגודה, יוסף ביאליק, תיאר את האזור: "המקום קסם למבקרים: אוויר צח ומבריא, רמה נישאה ומראה נוף נהדר ומרומם את הנפש והעין. לפניך הים המשתרע בכל הדרו וכן גבל השטח בקרקע שרכשה חברת "קהיליית ציון" שעליו הוקמה לאחר מכן המושבה הרצליה. המקום היה "כרגיל" שומם ומוזנח, והיה דומה לערבה צחיחה. בכל השטח הנרחב שררה דממת מוות משממת דורות. בכל מלוא העין נזדקרו לפניך רמות חול. פה ושם הבחנת בקוצים ושיחי בר ומקומות מרעה דלילים."

תחילה, ניסו חברי האגודה לרכוש את הקרקעות דרך מתווך, אולם ניסיון זה נכשל. לפיכך, נעשה משא ומתן ישיר עם המוכרים הערביים, בסיוע סוחר הקרקעות משה מטלון. החוזה נחתם, ובכ"ד בחשוון תרפ"ד התקיימה הגרלת המגרשים.

בכסלו תרפ"ד - נובמבר 1923 - עולה הקבוצה הראשונה על אדמות "עיר שלום", קבוצה זו עסקה בגידול טבק (ולכן שמו של רחוב הטבק הסמוך), אולם ללא הצלחה רבה.

בשנים שלאחר מכן, שנות העלייה הרביעית, התבסס בהדרגה היישוב ב"עיר שלום". החל משנת 1928, מתרבים המתיישבים במקום - חקלאים ובעלי מלאכה, פורשי קיבוצים ועוד. בסוף 1928, השתקע משרד וועד האגודה בעיר שלום עצמה, ובאותה תקופה הוכרזה תחרות על קביעת שם למושבה, אך רק בקיץ 1930 נבחר השם "רמת השרון", בהשראת שם רחוב בדרום תל אביב ההולם את מיקומה הגיאוגרפי של המושבה.

להעמקה נוספת על שימור אתרים בעיר, מומלץ לעיין בדף שימור אתרים ברמת השרון - מה ולמה? הסבר כללי.

איך להגיע:

המסלול ממוקם בחלקה הצפוני של העיר רמת השרון.

תחילת המסלול היא ברחוב סוקולוב פינת רח' ברנשטיין-כהן (קולנוע "כוכב").

לנקודה זו ניתן להגיע באוטובוסים של "אגד", בעיקר קו 531, וכן באוטובוסי חברת "מטרופולין", בעיקר קווים 47 ו- 48. תחנות האוטובוס נמצאות במרחק הליכה קצר מנקודת ההתחלה.

נקודת הסיום היא בפארק העירוני ברחוב הנצח.

לבאים בתחבורה ציבורית, מומלץ להמשיך עד רחוב טרומפלדור בו עוברים מספר קווי אוטובוס.


פרטי מסלול
  • אורך המסלול:3 ק"מ.
  • משך המסלול:3-2 שעות.
  • טיפוס מצטבר:המסלול מישורי.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

תיאור מסלול הטיול:

קולנוע כוכב, פברואר 2009
בית הכנסת יד ושם, יולי 2006
בית הוועד הישן, פברואר 2009
בית אלון - המוזיאון הגיאולוגי, יולי 2007
קברו של יעקב בן שלום - מייסד רמת השרון, יולי 2006
שדרות ביאליק - 8/6/2007
פארק רמת השרון - 13/10/2014
פארק רמת השרון - 13/10/2014

נתחיל את המסלול בכניסה לקולנוע "כוכב", במפגש רח' סוקולוב עם רח' ברנשטיין-כהן.

רחוב סוקולוב הוא הרחוב הראשי של רמת השרון, אולם הרחוב נסלל רק בתחילת שנות ה- 40', במסגרת סלילת "דרך הרצליה", שקישרה את תל אביב עם רמת השרון והרצליה, דרך אזור קניון איילון ורחובות פנחס רוזן ומשה סנה של ימינו. לפני כן, היתה התחבורה למושבות רמת השרון והרצליה מסורבלת, ועברה מתל אביב דרך פתח תקווה והוד השרון - על מנת להימנע מחציית הכפר שייח' מוניס. הכביש נסלל בסוף שנות ה- 30', ביוזמתן של רמת השרון והרצליה, על חשבונן ובניגוד לרצון שלטונות המנדט. הסלילה לוותה בקשיים רבים, ורק באוקטובר 1941 נחנך הכביש, שקיצר את הנסיעה לתל אביב מ- 35 ק"מ ל- 12 ק"מ בלבד.

השפעת סלילת הכביש על התפתחות המושבה היתה מכרעת, וסייעה רבות להתפתחותה.

המבנה בו נמצא קולנוע "כוכב" נפתח ב- 1 במאי 1948, ושילב את בית הקולנוע ואת סניף מועצת הפועלים המקומי (שעבר בשנים האחרונות להרצליה). עד לפתיחת קומפלקס בתי הקולנוע "סינמה סיטי" בשנות ה- 2000, היה זה הקולנוע היחיד בעיר. בעבר נקרא המקום קולנוע "גיל", ומשנת 1980 הוא נקרא "קולנוע כוכב". למבנה יש חזית עמודים מרשימה.

מהקולנוע נפנה ימינה ונרד צפונה ברחוב כצנלסון, עד למפגש עם רחוב המעפילים.

בדרך כדאי לשים לב לעץ גדול ומרשים של פיקוס ברח' כצנלסון מס' 10 (מול מסעף סמטת שיבולת), ומאחוריו בית ישן הטובל בירק.

נפנה ברחוב המעפילים שמאלה (מערבה), עד לצומת עם רחוב המרי. כאן ניצב בית הכנסת "יד ושם" או בשמו האחר בית הכנסת ע"ש קדושי נובוסליצה.

אזור זה נקרא שיכון פקר. שיכון זה הוקם בתחילת שנות ה- 50' ע"י יוצאי העיר נובוסליצה ברומניה, והקמת השיכון מומנה ע"י התורם מרדכי פקר שתרם למטרה זו 50 אלף דולר. במקום הוקמו 38 בתים דו משפחתיים, ובשנת 1960 הוקם בית הכנסת בסגנון נובוסליצה. למקום הועלה גם ספר תורה מנובוסליצה.

בחצרו של בית הכנסת (הפונה להמשך רחוב המעפילים) ניצבת אנדרטה לזכר קורבנות השואה בני הקהילה.

מול בית הכנסת (בגינה בפינה הדרום-מזרחית של הצומת המעפילים/המרי), עמד בעבר בית אריזה/פרדס - פרדס פורטנוי. הפרדס השתרע על פני 60 דונם, והבניין שימש בין היתר לקליטה ראשונית של מעפילים שהורדו באישון לילה בחוף הרצליה, משם צעדו רגלית עד לנקודה זו. הבניין נהרס ב- 1987. שם רחוב המעפילים מנציח את האירוע. בסמוך ומדרום לבית הכנסת נמצאת סמטת האחיות, המנציחה את אחיותיו של הנדבן פקר שנספו בשואה.

ברחוב המעפילים נמשיך עד רחוב אני מאמין ובו נפנה שמאלה. שם הרחוב מייצג אחד מ- 13 העיקרים של הרמב"ם (אני מאמין בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אני מאמין), והרחוב נקרא כך כי זה היה השיר ששרו היהודים שהובלו למחנות ההשמדה ע"י הנאצים. גם רחובות נוספים באזור זה נקראים בשמות הקשורים לשואה ולתקומה. בבית מס' 16 ניתן להתרשם ממגוון פסלים הפזורים בגינת הבניין (שטח פרטי).

בין בתים מס' 1 ו- 3 ברח' אני מאמין נפנה בשביל צדדי ונצא לגן אלוף (לנוסעים ברכב, יש לצאת לרחוב הבנים ולחנות בו ע"מ לבקר בגן אלוף).

גן אלוף הוא אחד הגנים הציבוריים הוותיקים ברמת השרון, שהוקם בשטח שנתרם ע"י סתירה וצבי הורביץ ז"ל, מותיקי היישוב, להנצחת זכרו של בנם יחידם שנפל בפעולה בעזה במרץ 1955. בגן נטועים בעיקר עצי קזוארינה. הגן שוקם בשנת 2006, ומהווה פינה נעימה למנוחה. בחלקו הדרומי של הגן יש פלג מים זורם לאורך כ- 100 מ'. אחרי הביקור בגן, נפנה שמאלה לרחוב הבנים ובו נמשיך עד למפגש עם שדרות וייצמן.

שדרות וייצמן והמשכן המזרחי בשדרות ביאליק, מהוות רצועה ירוקה מרכזית לתושבי העיר. במפגש רחוב הבנים ושדרות וייצמן ניצבת אנדרטת הבנים - האנדרטה לבני העיר שנפלו במערכות ישראל, ולצידה הוצבה בשנות ה- 2000' אנדרטה לחללי הטרור תושבי העיר.

לצד האנדרטה ניצב סניף דואר, שהוקם בשנת 1952 והיה בית הדואר הראשון בעיר.

מכאן נלך מזרחה בשדרות, לכיוון מרכז העיר. לאורך השדרות נחנך במאי 2007 גן פסלים ע"ש יואב דגון ז"ל, אולם כבר ביוני 2007 נגנב מהמקום פסל שתרמה האומנית עופרה צימבליסטה.

בתחילת ההליכה בגן הפסלים, כמעט מול האנדרטה, נראה בצד הצפוני (השמאלי) של השדרות את מכון המים הישן (נכון לסוף 2014, בתהליכי שיפוצים ומיועד להפוך לגלריה לאמנות). כאן שכנה הבאר השנייה של רמת השרון, שנחפרה בשנת 1927. החפירה בוצעה ידנית, כשהחופרים ממלאים דליים של עפר ומעלים אותם לפני השטח בחבלים. החפירה הגיעה לעומק 42 מ', ודפנות הפיר צופו בבלוקים. המאמץ הרב השתלם, והבאר שפעה כ- 200 מטרים מעוקבים לשעה (כמות משמעותית באותה תקופה). מהבאר הונח קו צינורות למקום הבריכה הראשונה, מאחורי בניין העירייה של ימינו.

על גג הבאר נמצא קיר ובו חרכי ירי - עמדת השמירה האחרונה ששרדה ברמת השרון. עמדה זו מופנית לכיוון מערב, לעבר שטחי הכפר ג'ליל אל-קיבליה (שהיה בעבר באזור מחלף הסירה). עמדה זו קיימת גם כיום (2014) אך קשה להבחין בה.

מאחורי הבאר היה בעבר מפעל קירור, ששימש גם כמטווח נשק קל של "ההגנה", ומנהל מפעל המים - צבי הורביץ ז"ל שהוזכר לעיל - שימש כמפקד האזור ב"הגנה".

סמטה צדדית מובילה לגני ילדים מאחורי המתחם, ובקרבתם גדלים שני עצי ברוש גדולים ומרשימים.

נמשיך בין הפסלים לכיוון מזרח. מרבית הבניינים באזור הם מודרניים, אולם פה ושם שרדו מבנים חד-קומתיים ותיקים. ראוי לציון המבנה בשדרות וייצמן מס' 4 - בית משפחת גוטמן, שהוקם בשנות ה- 30' ובו פועל כיום מרכז "מקום בלב".

ציר השדרות חוצה את רחוב סוקולוב בצומת מרומזרת. רחוב סוקולוב הוא הרחוב הראשי בעיר, וצומת שדרות ביאליק - ויצמן - סוקולוב מהווה למעשה את מרכז העיר. סביב הצומת נמצאים מספר בתי אוכל פופולאריים בעיר - שווארמה, פלאפל, פיצריה ועוד. מומלץ לעשות כאן הפסקה ולאכול באחד המקומות לפני המשך המסלול.

נחצה את הרחוב במעברי החצייה, ונמשיך לעבר שדרות ביאליק.

שדרות אלו הן הראשונות ברמת השרון, והוקמו בשנת 1928. השדרות שופצו מספר פעמים במרוצת השנים, לאחרונה בשנת 2006.

לאורך השדרות נשמרו עד לשנים האחרונות מבנים היסטוריים רבים, אולם מרביתם נהרסו בעשור האחרון. כמו כן שרדו לאורך השדרות מספר עצים גדולים ומרשימים (בעיקר עצי ברוש).

בשדרות ביאליק נלך מזרחה. במסעף רחוב ההגנה ניצב שלט הנצחה לביתם של נח ויהודית הנטקה ז"ל.

לאחר מסעף רחוב ההגנה נגיע לבית מלינוב (שדרות ביאליק 21).

בית מלינוב נתרם לעיריית רמת השרון בשנת 1955, בידי בני הזוג מלינוב, שהיו חשוכי ילדים. מאז אמצע שנות ה- 80', משמש הבניין כמועדון גימלאים. בין הבניין לשדרות ביאליק נטועים עצי פרי, וכן דקל וושינגטוניה מרשים. במתחם נמצא גם ציור קיר שנעשה בשנים האחרונות.

כאן נפרד מסלול ההליכה הרגלי ממסלול הנסיעה ברכב.

לנוסעים ברכב, יש לנסוע בשדרות ביאליק, להסתובב בכיכר העצמאות ולהיכנס דרך רחוב הפלמ"ח לרחוב כ"ט בנובמבר, כדי להמשיך את המסלול. בסוף רחוב כ"ט בנובמבר יש לפנות ימינה לרחוב ההגנה, ומשם שוב ימינה לרחוב המחתרת כדי לנסוע לאורך גן הסלעים לעבר המוזיאון הגיאולוגי. מנקודה זו, עדיף להמשיך את מסלול הנסיעה מרחוב המחתרת דרך רחוב אוסישקין עד כיכר העצמאות, ולהמשיך בשדרות ביאליק מזרחה - ולכן , המעבר באתרים בין בית מלינוב לכיכר העצמאות יהיה בסדר שונה מאשר בהליכה הרגלית.

להולכים ברגל - שביל ציבורי מקשר את שדרות ביאליק עם בית יד לבנים, דרך גינת בית מלינוב. נלך בשביל זה, ובחציית רחוב כ"ט בנובמבר נשים לב למספר עצי ברוש הנטועים בגינת בניין מס' 9 (בית משפחת מאירוביץ'). ברושים אלו ניטעו בשנת 1930. משמאל, ברח' כ"ט בנובמבר 7, נמצא בניין מגורים ובחזיתו ניצבים שני פסלי אריות.

נמשיך צפונה לצד הברושים, וניכנס לגן הסלעים - גן ציבורי רחב-ידיים בו ניצבים סלעים שהובאו מרחבי הארץ, ומייצגים סוגי סלעים שונים ומגוונים. הגן תוכנן ע"י הגיאולוג פרופ' עקיבא פלקסר ואדריכל הנוף גדעון שריג, ונחנך ב- 1985.

ממערב לגן הסלעים נמצא בית יד לבנים העירוני, בו פועלת גם הספרייה העירונית.

נמשיך לאורך גן הסלעים (בו נטועים מספר ברושים גדולים ויפים) עד קצהו, בפינת הרחובות הפלמ"ח והמחתרת.

בפינת הרחובות נמצא בית אלון - בניין נאה, הבנוי בסגנון "באוהאוס". בשנת 1993, שנת ה- 70 לרמת השרון, נחנכו במקום מוזיאון בית ראשונים ומוזיאון גיאולוגי ע"ש זיוה בלקין. כיום פועל במקום המוזיאון הגיאולוגי בלבד. המוזיאון פתוח בימים ראשון-חמישי ‭8:30‬-13:00‬, ביום רביעי המוזיאון פתוח גם בשעות ‭16:00‬-18:00‬.

הכניסה למבנה חופשית ללא תשלום, ויש בו תצוגה מרהיבה של אבני חן מאוסף פרטי, ופעילות לקבוצות (בתיאום מראש) במוזיאון ובגן הסלעים הסמוך.

מכאן נפנה ימינה ברח' הפלמ"ח, ונמשיך חזרה לשדרות ביאליק. בצומת הרחובות הפלמ"ח וביאליק, בצד המערבי, היה עד לשנים האחרונות בית משפחת ריינגבירץ, שהוקם בשנות ה- 30', ובכניסה אליו צמחה שדרת ברושים מרשימה. למרבה הצער, המבנה נהרס באמצע שנות ה- 2000', ובמקומו נבנה בניין מגורים חדש.

בשדרות ביאליק נפנה שמאלה, ולאחר כ- 20 מ' נראה מגרש חנייה מצד שמאל (צפון).

בנקודה זו עמדה עד שנת 2005 המאפייה ההיסטורית של משפחת רייבין, שהוקמה בשנות ה- 30'. הבניין הציורי, עם גג רעפים אדום וארובה, היה אחד מסמליה של רמת השרון. הוועדה העירונית לשימור אתרים המליצה ב- 1996 על שימור המקום, אולם המבנה נהרס בקיץ 2005, בטענה שמצבו אינו מאפשר את שיקומו.

לצד המאפייה היה עד לשנים האחרונות גם בית משפחת שמואלי, שיועד לשימור אולם פינה גם הוא את מקומו למגרש החנייה.

לאחר המאפייה, נגיע לבניין עיריית רמת השרון, ששופץ בשנים האחרונות ונוספה לו קומה עליונה. בצידו המזרחי של הבניין המודרני, נמצא בניין חד-קומתי - בית הוועד. בניין זה הוא מהבניינים הראשונים ברמת השרון, והוקם בשנת 1928. הבניין תוכנן ע"י האדריכל דב טשודנובסקי, אחד המתיישבים בעיר. הבניין מילא פונקציות שונות, ובכללן בית כנסת, מרפאה ומרכז חברתי. הבניין עבר מספר שינויים לאורך השנים, שטישטשו את מראהו המקורי.

לצד הבניין, נמצאת כיכר העצמאות - במפגש שדרות ביאליק ורחוב אוסישקין.

כיכר העצמאות קיבלה את צורתה לראשונה בסביבות שנת 1946, ועוצבה מחדש מספר פעמים לאורך השנים.

בצידה הצפוני-מערבי של הכיכר, נמצא בי"ס אוסישקין. בי"ס יסודי זה הוא ביה"ס הראשון בעיר. בית הספר הוקם כבר בשנות ה- 30', במבנה חד-קומתי לצד עץ תות, אולם המבנה המקורי לא שרד את תלאות הזמן, והמבנה הנוכחי אינו מבנה היסטורי.

למעוניינים, ניתן לסור מעט צפונה ברחוב אוסישקין, ולהגיע ל"בית צבי", המנציח בשמו את צבי בנימיני ז"ל (רח' אוסישקין 71). כאן היה הבנק הראשון של רמת השרון, שיוסד ונוהל ע"י צבי בנימיני, שהיה ראש המועצה הראשון. מאוחר יותר שימש המקום את הספרייה העירונית ואולם קונסרבטוריון, וכיום פועל במקום אגף הרווחה העירוני.

מאחורי "בית צבי" נמצא המקום הגבוה ביותר ברמת השרון (גובה כ- 85 מ'). במקום זה ניצבות כיום שלוש בריכות בטון לאגירת מים, והוא שימש לאגירת מים כבר בשנותיו הראשונות של היישוב. גג הבריכה הראשונה (הקטנה שבין הבריכות - נמצאת בין שתי הבריכות הגדולות יותר) שימש גם כעמדת קשר ותצפית של ארגון "ההגנה" בימי המאורעות. מנקודה זו התבצע איתות ליישובים הסמוכים - הרצליה, קרית שאול, רשפון ושפיים. באתר זה היה גם "סליק" של ארגון "ההגנה".

נשוב לכיכר, בצידה הדרומי-מזרחי (שדרות ביאליק 46) נמצא מבנה ישן, ובעורפו נמצא אזור בנייה חדשה - מתחם בית בנימיני.

צבי נחום בנימיני היה ראש המועצה הראשון של רמת השרון. הוא נולד בשנת 1875 בביאליסטוק שברוסיה, בגיל 50 עלה ארצה ובשנת 1927 התיישב ברמת השרון. כבר באותה שנה נבחר ליו"ר ועד האגודה, ועמד בראשו במשך 22 שנה. עם הקמת המועצה המקומית ב- 1949, נבחר לראש המועצה הראשון, וכיהן בתפקידו עד לשנת 1955, עם הגיעו לגבורות. הוא נפטר בשנת 1963. בחצר הבניין עמדו שלושה מבני משק, ששימשו במקור כרפת, אורווה ומחסן. ברוב השטח השתרע פרדס תפוזים ובמרכזו בית אריזה. המתחם נהרס בתחילת שנות ה- 2000', ורק המבנה הסמוך בשדרות ביאליק 46 נשאר בינתיים לפליטה.

על שמו של בנימיני נקרא גם רחוב בנימיני הסמוך אלינו.

נמשיך מזרחה בשדרות ביאליק. בקטע זה, מדובר ברחוב רגיל ללא שדרה מרכזית, המוביל לעבר מפעלי התעשייה הצבאית.

שער התע"ש - שער זה, במפגש שדרות ביאליק ורחוב הנצח - מסמן עד היום את גבולה המזרחי של רמת השרון. המושבה לא התפשטה מזרחה כיוון שהאדמות ממזרח השתייכו לשבט הבדווי אבו-כישך. לאחר מלחמת העצמאות, סופחו לרמה"ש חלק משטחי אבו-כישך, אולם בשטחים אלו הוקמו מפעלים בטחוניים של התעשייה הצבאית. בשנים האחרונות מקודמות תוכניות לפינוי המפעלים והעתקתם לנגב, אולם מימושן של התוכניות ייקח לפחות עוד מספר שנים.

משער התע"ש נפנה ימינה לרחוב הנצח, (ששמו מרמז על בית הקברות שנמצא בו), ונלך בו, דרך שדרת ברושים יפה, עד בית הקברות הישן.

בית הקברות הוקם עם מותה בתאונה מזעזעת של אסתר בן-שלום, ביתו של יעקב בן-שלום (ראש הוועד הראשון ומייסד האגודה), כאשר אש אחזה בבגדיה בתאונת עבודה, ימים ספורים לפני תשעה באב תרפ"ט.

בבית הקברות קבורים מייסדי ובוני רמת השרון, וביניהם מייסד העיר יעקב בן-שלום הקבור לצד ביתו ושאר בני משפחתו (מדרום לשביל הגישה הראשי, במעלה בית הקברות), ראש המועצה הראשון צבי בנימיני, ועוד. בתחום בית הקברות נמצאת גם חלקה צבאית קטנה, וכן ראוייה לציון חלקת הקברים של בני משפחת גצלר (להרחבה, ראו מסלול נווה מגן), הקבורים מצפון לשביל הגישה הראשי.

בשנות ה- 60' הוקם בית הקברות החדש, באזור מחלף מורשה, והקבורה בבית הקברות הישן פסקה כמעט לחלוטין.

בשנת 2013 נחנך פארק הנצח - פארק ירוק בן 40 דונם מבית הקברות ודרומה, בשטח שפונה ע"י התעשייה הצבאית. בצידו הצפוני של הפארק נמצא מגרש קט-רגל ומעבר לו בריכת נוי בעלת מספר מפלסים. דרומה יותר, נמצאים מתחמי משחק מגוונים - פעוטות, מתקן חבלים אתגרי (המאפשר הליכה ב"גשרי חבלים" תלויים בין העצים וגלישה במגלשות גבוהות למטה) ובמת סילוני מים להנאת הילדים. בקרבת הפארק יש היצע גדול יחסית של חנייה (חלקה בתשלום).

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • אוקטובר - פריחת עצי כוריזיה בקבוקית ברחוב ההגנה ובאזור כיכר העצמאות.

שירותים למטיילים:

  • פינות מנוחה בשדרות ובגנים הציבוריים לאורך המסלול.
  • שירותים ציבוריים בבית יד לבנים ובפארק הנצח.
  • מסעדות ובתי קפה ברחוב סוקולוב.

הערות ואזהרות:

  • מסלול ההליכה חולף לצד בתי מגורים פרטיים. אנא שמרו על השקט.

הצעות טיול בסביבת רמת השרון הוותיקה והמתחדשת:

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

תודות:

נאוה איזין

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה



המפה נטענת...