שמורת נחל עמוד

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמורת נחל עמוד

שמורת נחל עמוד - ערוץ עמוק ומרשים ובו מפלים, מצוקים, מערות ועמוד סלע ייחודי.

  • שמורת טבע
  • אזור:הגליל התחתון
  • מאפיינים עיקריים:נחל איתן, מצוקים
  • כניסה:חינם
  • יישובים סמוכים:חוקוק, כחל, אמירים, פרוד
  • עונות ביקור:כל השנה
  • מצב תכנוני:מוכרזת, הרחבות מוצעות
  • שטח:8923.45 דונם
    לא כולל הרחבות
  • תאריך הכרזה:10/2/1972




Wadi amud.jpg

העמוד, (עמית מנדלסון, 28/1/2010)

שמורת נחל עמוד

איך להגיע:

הר כור, 14/11/2005
מורד נחל עמוד, 28/1/2010

שביל ישראל עובר לכל אורך השמורה, וניתן ללכת בו מנחל מירון לכינרת ביום הליכה מלא ומאומץ, או בקטעים בני כחצי יום (עד יום בנחת) המתחילים/מסתיימים בכביש מס' 85.

כביש מס' 85 (כרמיאל - צומת עמיעד) חוצה את השמורה מזרחית לצומת נחל עמוד. בין חציית הנחלים עמוד ועכברה.

גישה נוספת היא מהכביש לחוקוק ולבנים, ממנו ניתן לעלות באפיק הנחל עד לעמוד הסלע (מרחק כחצי ק"מ מהכביש) וכן לרדת במורד הנחל עד לכינרת ולשמורת שפך נחל עמוד.

לאזור הר כור ניתן לגשת מכביש הגישה ליישוב כחל. בהר כור לא הוסדרו שבילי טיול מסומנים.

רקע על שמורת נחל עמוד:

נחל עמוד יורד מהגליל העליון המזרחי לכנרת, ממזרח לגוש הרי מירון. כיוון זרימת הנחל מצפון לדרום הוא חריג בקרב נחלי הארץ.

בדרכו מתגבר הנחל על הפרש גבהים של כאלף מטרים מרמת דלתון עד הכנרת, ויוצר קניון עמוק ומרשים אך עם מפלים מעטים יחסית ורובם אינם גבוהים.

בין צפת ומירון נמצאים מעיינות הנחל, הנכללים בתחום שמורת הר מירון. בקטע זה טובל הנחל בנופי חורש ים תיכוני, והאפיק זורם כל ימות השנה.

במורד הנחל, בתחום שמורת נחל עמוד, עובר הנחל לרוב באזורי בתה עשבונית ויער פארק של עצי אלון התבור, עם ייצוג נכבד לעצי שיזף מצוי ושיחי שיזף השיח, ובמצוקי הנחל מקננים עופות דורסים. באזור זה הנחל הוא נחל אכזב, וזורם בחורף בלבד.

לקראת סוף קניון הנחל נמצאת בו תופעת טבע ייחודית - עמוד סלע מרשים שנתן לנחל את שמו.

בין העמוד ליציאת הנחל לבקעת גניסר, נמצאות מספר מערות בהן התגלו ממצאים פרהיסטוריים חשובים - מערת העמוד, מערת גולגולת ומערת אמירה.

במערת גולגולת (מערת זוטיה) בוצעה החפירה הפרהיסטורית הראשונה בארץ ישראל, ע"י פלינדרס טרוויל-פיטר, בשנת 1925. בחפירה זו התגלתה גולגולת האדם הקדמון הראשונה שנמצאה במזרח התיכון כולו, וזכתה בעבר לכינוי "האדם הגלילי". אדם זה שייך כנראה לתרבות האשלו-יברודית, מהתקופה הפליאוליתית התחתונה.

במערת אמירה הסמוכה התגלו שרידים מאוחרים יותר, מהתקופה הפליאוליתית המאוחרת ומהתקופה האפי-פליאוליתית.

מערות נוספות שנחפרו הן מערת עמוד (לצד עמוד הסלע) ומערת שובך (מצפון לעמוד). במערות אלו נמצאו שרידים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה, השייכים לתרבות המוסטרית.

לשמורה יש זרוע מזרחית הכוללת את הר כור ושוליו, וזרוע מערבית הכוללת את נחל פרוד ויובליו.

הר כור הוא אחד ההרים הטרשיים ביותר בגליל ומכוסה חלקית ביער פארק דליל.

בתחום הר כור יש אוכלוסייה יפה של חלמונית זעירה ורקפות הפורחות לפני הוצאת העלים.

בנחל פרוד נובע עין שית, מעיין קטן הנמצא במבנה מקומר. הנחל עובר באזור חורש ים תיכוני סבוך.

השמורה נפגעה בשנות ה- 60' (עוד לפני הכרזתה) כתוצאה מבניית המוביל הארצי שכלל את "הסיפון" החוצה את מצוקי הנחל.

פגיעה קשה יותר נגרמה בסוף שנות ה- 70' עם סלילתו של כביש מס' 85 מצומת נחל עמוד לצומת עמיעד. הכביש חוצה את הנחלים עמוד ועכברה בסוללות עפר גבוהות, והמשכו מזרחה חצוב במצוק תוך גרימת נזק נופי כבד - תוצאה של התנגדות באותה תקופה להקמת גשרים ומנהרות בשל חשש מהיותם יעד להפצצה במלחמה.

במסגרת שדרוג כביש 85 והרחבתו לכביש דו מסלולי, מוקמים בימים אלו גשרים מעל הנחלים עמוד ועכברה, ובהמשך תבוטל סוללת העפר הקיימת כיום, מה שיקל על הקשר בין חלקי השמורה.

שטחים נרחבים הגובלים בשמורה מוצעים כיום כהרחבה לשמורות הסמוכות - שמורת סלע עכברה ושמורת הר מירון.

שירותים למטיילים:

בשמורה אין שירותים למטיילים.

חלקו העליון של נחל עמוד, בתחום שמורת הר מירון הוא אתר ביקור מוסדר בתשלום כולל חניון לילה.


מצב סטטוטורי:

השמורה הוותיקה הוכרזה בשנת 1972, וכוללת שלושה גושים (שניים מהם מופרדים ע"י תוואי הסיפון במוביל הארצי, והשלישי מופרד ללא סיבה ברורה).

הרחבה ראשונה לשמורה אושרה אולם לא הוכרזה עד היום (באזור מערת גולגולת ומערת אמירה).

עם סלילת כביש מס' 85, הוא לא נגרע באופן מסודר מתחום השמורה. גריעה כזו צפויה כפי הנראה במסגרת שדרוג הכביש.

אל תפספסו:

קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הצעות טיול בסביבת שמורת נחל עמוד:

Wadi afaim.jpg

שמורת הר מירון

Akbra cliff.jpg

שמורת סלע עכברה

Karey deshe.jpg

שמורת רמת כורזים


קישורים נוספים וספרות מומלצת:

  • קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת נחל עמוד).
  • ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת נחל עמוד).
  • הפרהיסטוריה בגליל - אברהם למדן, מרדכי רונן - בתוך הספר "ארצות הגליל".