קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "גן לאומי אפולוניה"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(14 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
<meta name="keywords" content="אפולוניה, תל ארשף, ארסוף, גן לאומי אפולוניה, חוף אפולוניה"></meta>
 
<meta name="keywords" content="אפולוניה, תל ארשף, ארסוף, גן לאומי אפולוניה, חוף אפולוניה"></meta>
 
<meta name="description" content="דקות ספורות מהרצליה, ניצבת לה מצודת אפולוניה הצלבנית על צוק נישא מעל הים, מלבד הנוף המרהיב לים הכחול, גן לאומי אפולוניה מציע גם היסטוריה מרתקת."></meta>
 
<meta name="description" content="דקות ספורות מהרצליה, ניצבת לה מצודת אפולוניה הצלבנית על צוק נישא מעל הים, מלבד הנוף המרהיב לים הכחול, גן לאומי אפולוניה מציע גם היסטוריה מרתקת."></meta>
−
{{גן לאומי
+
{{פירורי לחם 3|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בשרון]]|[[טיולי פריחה במרכז]]}}
 +
{{גן לאומי חדש
 +
|נצ=32.19481, 34.80828
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=עתיקות והיסטוריה, רומנטיקה, תצפיות, חוף ים, נגיש לנכים, פריחה, טיול לצד מים, תחבורה ציבורית, משפחות
 
|תמונה=apolonia.jpg
 
|תמונה=apolonia.jpg
 
|מקום הצילום=תל ארשף - אפולוניה
 
|מקום הצילום=תל ארשף - אפולוניה
 
|כניסה=בתשלום
 
|כניסה=בתשלום
 
|אזור=השרון
 
|אזור=השרון
−
|יישובים סמוכים=הרצליה
+
|מיקום=צפון-מערב הרצליה
 
|מאפיינים עיקריים=עתיקות
 
|מאפיינים עיקריים=עתיקות
 +
|מפת סימון שבילים=7 - השרון ומערב השומרון
 
|עונות ביקור=כל השנה
 
|עונות ביקור=כל השנה
−
|שטח=300
+
|שטח=211.3
−
|מצב תכנוני=תכנון מתקדם
+
|מצב תכנוני=מאושר
 +
|רמת קושי=לכל המשפחה
 +
|נגישות לנכים=נגיש
 +
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 +
|תאריך הצילום=14/4/2016
 +
|1=[[חוף סידנא עלי ובוסתני נוף-ים]]
 +
|2=[[מערות אפקה]]
 +
|3=[[עמק גלילות]]
 +
|4=[[פארק יקום ושער פולג]]
 +
|5=[[גן לאומי חוף השרון]]
 +
|6=[[בריכת מכללת לוינסקי]]
 +
|7=[[גן לאומי סידנא עלי]]
 +
|8=[[חוף הצוק]]
 +
|9=[[פארק הרצליה והבאסה]]
 +
|10=[[מערות שמריהו]]
 +
|סקירה=גן לאומי אפולוניה - חורבות עיר נמל קדומה בראש מצוקי החוף.
 +
|רקע כללי=
 +
חורבות אפולוניה (תל ארשף), בפאתי הרצליה, מציעות למבקרים שילוב מנצח בין ארכיאולוגיה, תצפיות לים ופריחה עונתית מרהיבה (בפרט מרבדי חרציות ועדעד כחול באביב).
 +
 
 +
באתר הוסדרו שבילי הליכה מעגליים, חלקם נגישים למוגבלי תנועה, המאפשרים לציבור הרחב ליהנות משלל פינות החמד שבגן הלאומי. משך הביקור באתר הינו כשעה-שעתיים, ושבילי ההליכה חשופים לשמש (במספר נקודות לאורך המסלול הוצבו סככות הצללה).
 +
 
 +
האתר הינו אתר בתשלום המנוהל בידי רשות הטבע והגנים.
  
−
|שם הצלם=עמית מנדלסון
 
−
|תאריך צילום=22/8/2009
 
−
|סקירה=חורבות עיר נמל קדומה בראש מצוקי החוף.
 
 
|על האתר=
 
|על האתר=
 
[[תמונה:apollonia1.jpg|thumb|200px|מבט לעבר רכס הכורכר עליו ניצבת אפולוניה]]
 
[[תמונה:apollonia1.jpg|thumb|200px|מבט לעבר רכס הכורכר עליו ניצבת אפולוניה]]
שורה 20: שורה 43:
 
[[תמונה:apollonia3.jpg|thumb|200px|מבט לעבר גן לאומי אפולוניה ושרידי המבצר שעל גבי המצוק]]
 
[[תמונה:apollonia3.jpg|thumb|200px|מבט לעבר גן לאומי אפולוניה ושרידי המבצר שעל גבי המצוק]]
 
[[תמונה:apollonia4.jpg|thumb|200px|חלקים מהריסות חומת אפולוניה אשר קרסו אל החוף.]]
 
[[תמונה:apollonia4.jpg|thumb|200px|חלקים מהריסות חומת אפולוניה אשר קרסו אל החוף.]]
 +
[[תמונה:apollonia6.jpg|thumb|200px|פריחה בעתיקות אפולוניה.]]
 
באתר תל ארשף נמצאות שרידי עיר נמל קדומה, שהיתה מיושבת לאורך תקופות רבות עד לימי הביניים.
 
באתר תל ארשף נמצאות שרידי עיר נמל קדומה, שהיתה מיושבת לאורך תקופות רבות עד לימי הביניים.
  
−
המקום יושב לראשונה ע"י הפניקים במאה השישית לפני הספירה, שקראו למקום ארשף ע"ש האל רשף. הם הפיקו את צבע הארגמן ועסקו במסחר.
+
המקום יושב לראשונה ע"י הפניקים במאה השישית לפני הספירה, שקראו למקום ארשף ע"ש האל רשף. הם הפיקו את צבע הארגמן ועסקו במסחר.  
−
 
 
 
עיר בשם רשפונה נזכרת ברשימת כיבושיו של תגלת פלאסר, מלך אשור.
 
עיר בשם רשפונה נזכרת ברשימת כיבושיו של תגלת פלאסר, מלך אשור.
  
−
היוונים (המאה ה - 3 לפנה"ס) זיהו את רשף עם האל אפולו, ולכן קראו למקום אפולוניה.
+
היוונים (המאה ה - 3 לפנה"ס) זיהו את רשף עם האל אפולו, ולכן קראו למקום אפולוניה. בשנת 80 לפני הספירה, נכבשה אפולוניה בידי אלכסנדר ינאי והיתה בין ערי החוף שבשליטת החשמונאים.
−
 
 
−
בשנת 80 לפני הספירה, נכבשה אפולוניה בידי אלכסנדר ינאי והיתה בין ערי החוף שבשליטת החשמונאים.
 
−
 
 
−
בתקופה הרומית, העיר אפולוניה גדלה והתפתחה. בתקופה הביזנטית (מאות 7-4 לספירת הנוצרים), הגיעה העיר לשיא פריחתה, והפכה למרכז של דרום השרון כולו. בתקופה זו נקראה העיר סוזוסה ("עיר המציל" הוא ישו הנוצרי).
 
  
 +
בתקופה הרומית, העיר אפולוניה גדלה והתפתחה. בתקופה הביזנטית (מאות 7-4 לספירת הנוצרים), הגיעה העיר לשיא פריחתה, והפכה למרכז של דרום השרון כולו. בתקופה זו נקראה העיר סוזוסה ("עיר המציל" הוא ישו הנוצרי).
 
בין השרידים שהתגלו באפולוניה מתקופה זו - כנסייה מפוארת, נמל פעיל, מתקנים חקלאיים ותעשיית זכוכית ענפה.
 
בין השרידים שהתגלו באפולוניה מתקופה זו - כנסייה מפוארת, נמל פעיל, מתקנים חקלאיים ותעשיית זכוכית ענפה.
  
−
בכניסה לגן הלאומי נמצא כבשן לייצור זכוכית מהתקופה הביזנטית (אינו משולט - נכון לספטמבר 2009). קטע מרצפת הכבשן נשדד ביוני 2004.
+
בכניסה לגן הלאומי נמצא כבשן לייצור זכוכית מהתקופה הביזנטית (אינו משולט). קטע מרצפת הכבשן נשדד ביוני 2004.
  
 
עם הכיבוש המוסלמי במאה השביעית לספירה, צומצם שטח העיר, שמה הוסב לארסוף והיא הוקפה בחומה עם חפיר.
 
עם הכיבוש המוסלמי במאה השביעית לספירה, צומצם שטח העיר, שמה הוסב לארסוף והיא הוקפה בחומה עם חפיר.
שורה 40: שורה 60:
 
לאחר נפילתן של ירושלים ואשקלון בידי הצלבנים, ב-1099, ביקשה העיר להיכנע בפני ריימון מסנג'יל, שנודע ביושרו. באביב 1099 סירבו תושבי ארסוף להמשיך בתשלום המס לצלבנים ומושל העיר הצלבני גורש. בהעדר כח ימי, המצור הצלבני על העיר לא היה יעיל. לאחר הגעת צי מהעיר פיזה לחופי א"י בחורף 1099/1100, הטיול גודפרי מבויון, שליט ירושלים, מצור על ערי הנמל ובכללן ארסוף. כתוצאה מהמצור נאלצו תושבי העיר להגיע להסכם עם הצלבנים ולהעלות להם מס. ב-1101, הגיע הצי של גנואה לא"י, ובמצור משולב – יבשתי של בלדווין וימי של הצי הגנואי – נכבשה העיר בידי הצלבנים. הגנואזים קיבלו ב-1104 שליש מהעיר והשדות מסביבה.
 
לאחר נפילתן של ירושלים ואשקלון בידי הצלבנים, ב-1099, ביקשה העיר להיכנע בפני ריימון מסנג'יל, שנודע ביושרו. באביב 1099 סירבו תושבי ארסוף להמשיך בתשלום המס לצלבנים ומושל העיר הצלבני גורש. בהעדר כח ימי, המצור הצלבני על העיר לא היה יעיל. לאחר הגעת צי מהעיר פיזה לחופי א"י בחורף 1099/1100, הטיול גודפרי מבויון, שליט ירושלים, מצור על ערי הנמל ובכללן ארסוף. כתוצאה מהמצור נאלצו תושבי העיר להגיע להסכם עם הצלבנים ולהעלות להם מס. ב-1101, הגיע הצי של גנואה לא"י, ובמצור משולב – יבשתי של בלדווין וימי של הצי הגנואי – נכבשה העיר בידי הצלבנים. הגנואזים קיבלו ב-1104 שליש מהעיר והשדות מסביבה.
  
−
הצלבנים הסבו את שם המקום לארסור. שטח העיר בתקופה זו הגיע ל- 90 דונם.
+
הצלבנים הסבו את שם המקום לארסור. שטח העיר בתקופה זו הגיע ל- 90 דונם. בשנת 1187, נכבש המקום בידי המוסלמים יחד עם שאר הארץ, אך שב ונפל בידי הצלבנים בשנת 1191.
−
 
 
−
בשנת 1187, נכבש המקום בידי המוסלמים יחד עם שאר הארץ, אך שב ונפל בידי הצלבנים בשנת 1191.
 
  
 
ב-1240 חוזקו חומות העיר, והוקם בצפונה מבצר. לאחר מותו של ז'אן מאיבלין, החכיר בנו את העיר ומצודתה למסדר ההוספיטלרים, שהחלו בביצורה ב-1261. ההוספיטלרים החלו בביצור נוסף בעיר והקיפו בחומות את הרובע המזרחי של העיר. באותה תקופה היה הסכם אי לוחמה בין המוסלמים והצלבנים, ובייברס ראה בכך הפרת ההסכם.
 
ב-1240 חוזקו חומות העיר, והוקם בצפונה מבצר. לאחר מותו של ז'אן מאיבלין, החכיר בנו את העיר ומצודתה למסדר ההוספיטלרים, שהחלו בביצורה ב-1261. ההוספיטלרים החלו בביצור נוסף בעיר והקיפו בחומות את הרובע המזרחי של העיר. באותה תקופה היה הסכם אי לוחמה בין המוסלמים והצלבנים, ובייברס ראה בכך הפרת ההסכם.
  
−
באביב 1265, לאחר נפילת קיסריה, צר הצבא הממלוכי, בפיקודו הישיר של בייברס, על ארסוף. מקץ מצור של 40 יום נאלצו המגינים ההוספיטלרים לנטוש את שטח העיר ולהתבצר במצודה. המוסלמים חפרו מנהרה במטרה לחדור למצודה, הצלבנים חפרו מנהרה נוספת ומוטטו את המנהרה הממלוכית, אך אלו כרו מנהרה נוספת וחדרו פנימה. המגינים חתמו על הסכם כניעה, שהופר בידי בייברס שמכר את הלוחמים הצלבנים לעבדות בשווקי קהיר.
+
באביב 1265, לאחר נפילת קיסריה, צר הצבא הממלוכי, בפיקודו הישיר של בייברס, על ארסוף. מקץ מצור של 40 יום נאלצו המגינים ההוספיטלרים לנטוש את שטח העיר ולהתבצר במצודה. המוסלמים חפרו מנהרה במטרה לחדור למצודה, הצלבנים חפרו מנהרה נוספת ומוטטו את המנהרה הממלוכית, אך אלו כרו מנהרה נוספת וחדרו פנימה. המגינים חתמו על הסכם כניעה, שהופר בידי בייברס שמכר את הלוחמים הצלבנים לעבדות בשווקי קהיר. בפקודתו של בייברס, נהרסה העיר ולא נושבה עוד.
−
 
 
−
בפקודתו של בייברס, נהרסה העיר ולא נושבה עוד.
 
  
 
החפירה באתר נוהלה ע"י פרופ' איתן איילון וישראל רול מאוניברסיטת ת"א.
 
החפירה באתר נוהלה ע"י פרופ' איתן איילון וישראל רול מאוניברסיטת ת"א.
  
−
הגן הלאומי אפולוניה נפתח לקהל ב- 24 במרץ 2002.
+
הגן הלאומי אפולוניה נפתח לקהל ב- 24 במרץ 2002. באתר הוסדר מסלול הליכה מעגלי החולף בשרידי העיר מתקופות שונות, בפרט שרידי העיר הצלבנית וכן בורות ובריכות מים (כנראה מהתקופה הביזנטית), כבשן סיד עות'מאני ובית אחוזה רומי. בתחום המבצר הצלבני, ניתן לפגוש ערימות של אבני קלע שהתגלו בחפירות, לעלות לתצפית מרשימה ממגדל העוז לעבר [[גן לאומי חוף השרון]] ולבקר בשרידי המטבח וחדר האוכל.
−
 
 
−
צומח הגן הלאומי עבר הפרעה רבה לאורך השנים כתוצאה מפעילות אנושית לאורך ההיסטוריה, וכולל כיום (2009) ריכוז גדול של הצמח הפולש צלקנית החרבות (נשתל בעבר לצרכי גינון ברצועת החוף), ומינים נוספים כמו חרצית עטורה ועדעד כחול. באזורי החורבות גדלים שיחי מלוח קיפח ובן-טיון בשרני.
 
−
 
 
−
לאורך הגדר המזרחית של הגן הלאומי אפולוניה נטועים עצי אשל.
 
  
−
בשטחי מפעל תע"ש הנטוש (נסגר אחרי פיצוץ בשנת 1992), שייכללו בגן הלאומי בעתיד, נמצאים ריכוזים גדולים של העץ הפולש שיטה כחלחלה.
+
צומח הגן הלאומי עבר הפרעה רבה לאורך השנים כתוצאה מפעילות אנושית לאורך ההיסטוריה, וכולל כיום ריכוז גדול של הצמחים הפולשים צלקנית החרבות וצלקנית נאכלת (נשתלו בעבר לצרכי גינון ברצועת החוף), ומינים נוספים כמו חרצית עטורה ועדעד כחול, היוצרים מרבדי פריחה אביביים. באזורי החורבות גדלים שיחי מלוח קיפח ובן-טיון בשרני. לאורך הגדר המזרחית של הגן הלאומי אפולוניה נטועים עצי אשל, ואילו בשטחי מפעל תע"ש הנטוש (נסגר אחרי פיצוץ בשנת 1992), שייכללו בגן הלאומי בעתיד, נמצאים ריכוזים גדולים של העץ הפולש שיטה כחלחלה.
  
 
|איך להגיע=
 
|איך להגיע=
 +
[[תמונה:apollonia5.jpg|thumb|200px|פריחת עדעד כחול בעתיקות אפולוניה.]]
 
הגן הלאומי משתרע בצפון-מערב העיר הרצליה.
 
הגן הלאומי משתרע בצפון-מערב העיר הרצליה.
  
שורה 66: שורה 79:
 
במחלף יש לפנות מערבה לכיוון הים (בשטח נמצאים שלטי הכוונה חומים לגן לאומי תל ארשף (אפולוניה)),  ולנסוע ברח' קרן היסוד 835 מ' עד לכיכר במפגש רח' וינגייט.
 
במחלף יש לפנות מערבה לכיוון הים (בשטח נמצאים שלטי הכוונה חומים לגן לאומי תל ארשף (אפולוניה)),  ולנסוע ברח' קרן היסוד 835 מ' עד לכיכר במפגש רח' וינגייט.
  
−
כאן יש לפנות ימינה (צפונה) ולנסוע ברח' וינגייט ובהמשכו - רח' גולדה מאיר - עוד כק"מ אחד.  
+
כאן יש לפנות ימינה (צפונה) ולנסוע ברח' וינגייט ובהמשכו - רח' גולדה מאיר - עוד כק"מ אחד.  בצומת עם רח' שער הים הנתיב העיקרי מתעקל ימינה, אך יש להמשיך ישר צפונה. לאחר כק"מ מרח' קרן היסוד, מתעקל הכביש חדות שמאלה (מערבה) והופך לרח' יגאל ידין.  
  
−
בצומת עם רח' שער הים הנתיב העיקרי מתעקל ימינה, אך יש להמשיך ישר צפונה.
+
יש להמשיך עם הכביש ולאחר עוד כ- 100 מ' מגיעים לשערי הגן הלאומי.
−
 
 
−
לאחר כק"מ מרח' קרן היסוד, מתעקל הכביש חדות שמאלה (מערבה) והופך לרח' יגאל ידין.  
 
  
−
יש להמשיך עם הכביש ולאחר עוד כ- 100 מ' מגיעים לשערי הגן הלאומי.
+
המצודה העתיקה עצמה נמצאת במרחק של כ- 600 מ' ממגרשי החנייה של הגן הלאומי, והגישה אליה רגלית בלבד (אפשרית גם למוגבלי תנועה). הגישה היא בשביל טבעתי, החולף דרך שרידי העיר הקדומה וביצוריה, צופה לחוף הים, מגיע למצודה וחוזר לאורך גדר מתחם תע"ש. מהשביל הסלול מסתעפים שבילים קצרים (שאינם נגישים למוגבלי תנועה) המאפשרים גישה לתצפיות נוספות לים וכן לגת גדולה ומרשימה מצפון למצודה.
  
−
המצודה העתיקה עצמה נמצאת במרחק של כ- 600 מ' ממגרשי החנייה של הגן הלאומי, והגישה אליה רגלית בלבד. הגישה היא בשביל טבעתי, החולף דרך שרידי העיר הקדומה וביצוריה, צופה לחוף הים, מגיע למצודה וחוזר לאורך גדר מתחם תע"ש.
+
<html>
 +
<center>
 +
<iframe src="https://www.google.com/maps/d/embed?mid=1OJ363W-YLtLIJOuH__-9O3Pka50" width="100%" height="480"></iframe>
 +
</center>
 +
</html>
  
−
|שירותים למטיילים=
+
|שעות מחירים ושירותים=
 
{{אתר_רטג_בתשלום}}
 
{{אתר_רטג_בתשלום}}
  
שורה 88: שורה 103:
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
−
 
+
{{3טורים|
−
<table><tr>
+
{{ת|sidnaali3.jpg|גן לאומי סידנא עלי}}
−
<td valign="top" width="20">
+
'''[[גן לאומי סידנא עלי]]'''
−
</td>
+
|
−
<td valign="top" width="20">
+
{{ת|Sidnaali-cliffs.jpg|חוף סידנא עלי ובוסתני נוף-ים}}
−
<imagemap>
+
'''[[חוף סידנא עלי ובוסתני נוף-ים]]'''
−
תמונה:nof_yam.jpg|100px
+
|
−
default [[חוף סידנא עלי ובוסתני נוף-ים]]
+
{{ת|hertzliya_park2.jpg|פארק הרצליה והבאסה}}
−
desc none</imagemap>
+
'''[[פארק הרצליה והבאסה]]'''
−
[[חוף סידנא עלי ובוסתני נוף-ים]]
+
}}
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:sidnaali3.jpg|180px
 
−
default [[גן לאומי סידנא עלי]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[גן לאומי סידנא עלי]]
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
</td>
 
−
<td valign="top" width="20">
 
−
<imagemap>
 
−
תמונה:tel_mihal.jpg|180px
 
−
default [[תל מיכל]]
 
−
desc none</imagemap>
 
−
[[תל מיכל]]
 
−
</td></tr></table>
 
−
 
 
 
}}
 
}}
  
 
[[קטגוריה:ים וחופים]]
 
[[קטגוריה:ים וחופים]]

גרסה אחרונה מ־11:49, 30 ביולי 2018

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בשרון   /   טיולי פריחה במרכז   /   גן לאומי אפולוניה

גן לאומי אפולוניה

גן לאומי אפולוניה - חורבות עיר נמל קדומה בראש מצוקי החוף.

  • גן לאומי
  • מאפיינים עיקריים:עתיקות
  • אזור:השרון
  • מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
  • מיקום: צפון-מערב הרצליה
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:נגיש
  • כניסה:בתשלום
  • מצב תכנוני:מאושר
  • שטח:211.3 דונם




Apolonia.jpg

תל ארשף - אפולוניה, (עמית מנדלסון, 14/4/2016)

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה


אתרי ביקור

תגיות: עתיקות והיסטוריה רומנטיקה תצפיות חוף ים נגיש לנכים פריחה טיול לצד מים תחבורה ציבורית משפחות

גן לאומי אפולוניה

חורבות אפולוניה (תל ארשף), בפאתי הרצליה, מציעות למבקרים שילוב מנצח בין ארכיאולוגיה, תצפיות לים ופריחה עונתית מרהיבה (בפרט מרבדי חרציות ועדעד כחול באביב).

באתר הוסדרו שבילי הליכה מעגליים, חלקם נגישים למוגבלי תנועה, המאפשרים לציבור הרחב ליהנות משלל פינות החמד שבגן הלאומי. משך הביקור באתר הינו כשעה-שעתיים, ושבילי ההליכה חשופים לשמש (במספר נקודות לאורך המסלול הוצבו סככות הצללה).

האתר הינו אתר בתשלום המנוהל בידי רשות הטבע והגנים.

איך להגיע:

פריחת עדעד כחול בעתיקות אפולוניה.

הגן הלאומי משתרע בצפון-מערב העיר הרצליה.

הגישה לאתר אפולוניה היא דרך מחלף רבין (מחלף שמריהו) בכביש החוף (כביש מס' 2). במחלף יש לפנות מערבה לכיוון הים (בשטח נמצאים שלטי הכוונה חומים לגן לאומי תל ארשף (אפולוניה)), ולנסוע ברח' קרן היסוד 835 מ' עד לכיכר במפגש רח' וינגייט.

כאן יש לפנות ימינה (צפונה) ולנסוע ברח' וינגייט ובהמשכו - רח' גולדה מאיר - עוד כק"מ אחד. בצומת עם רח' שער הים הנתיב העיקרי מתעקל ימינה, אך יש להמשיך ישר צפונה. לאחר כק"מ מרח' קרן היסוד, מתעקל הכביש חדות שמאלה (מערבה) והופך לרח' יגאל ידין.

יש להמשיך עם הכביש ולאחר עוד כ- 100 מ' מגיעים לשערי הגן הלאומי.

המצודה העתיקה עצמה נמצאת במרחק של כ- 600 מ' ממגרשי החנייה של הגן הלאומי, והגישה אליה רגלית בלבד (אפשרית גם למוגבלי תנועה). הגישה היא בשביל טבעתי, החולף דרך שרידי העיר הקדומה וביצוריה, צופה לחוף הים, מגיע למצודה וחוזר לאורך גדר מתחם תע"ש. מהשביל הסלול מסתעפים שבילים קצרים (שאינם נגישים למוגבלי תנועה) המאפשרים גישה לתצפיות נוספות לים וכן לגת גדולה ומרשימה מצפון למצודה.

רקע על גן לאומי אפולוניה:

מבט לעבר רכס הכורכר עליו ניצבת אפולוניה
רצועת חוף אפולוניה מתחת למצוקי הכורכר של אפולוניה
מבט לעבר גן לאומי אפולוניה ושרידי המבצר שעל גבי המצוק
חלקים מהריסות חומת אפולוניה אשר קרסו אל החוף.
פריחה בעתיקות אפולוניה.

באתר תל ארשף נמצאות שרידי עיר נמל קדומה, שהיתה מיושבת לאורך תקופות רבות עד לימי הביניים.

המקום יושב לראשונה ע"י הפניקים במאה השישית לפני הספירה, שקראו למקום ארשף ע"ש האל רשף. הם הפיקו את צבע הארגמן ועסקו במסחר. עיר בשם רשפונה נזכרת ברשימת כיבושיו של תגלת פלאסר, מלך אשור.

היוונים (המאה ה - 3 לפנה"ס) זיהו את רשף עם האל אפולו, ולכן קראו למקום אפולוניה. בשנת 80 לפני הספירה, נכבשה אפולוניה בידי אלכסנדר ינאי והיתה בין ערי החוף שבשליטת החשמונאים.

בתקופה הרומית, העיר אפולוניה גדלה והתפתחה. בתקופה הביזנטית (מאות 7-4 לספירת הנוצרים), הגיעה העיר לשיא פריחתה, והפכה למרכז של דרום השרון כולו. בתקופה זו נקראה העיר סוזוסה ("עיר המציל" הוא ישו הנוצרי). בין השרידים שהתגלו באפולוניה מתקופה זו - כנסייה מפוארת, נמל פעיל, מתקנים חקלאיים ותעשיית זכוכית ענפה.

בכניסה לגן הלאומי נמצא כבשן לייצור זכוכית מהתקופה הביזנטית (אינו משולט). קטע מרצפת הכבשן נשדד ביוני 2004.

עם הכיבוש המוסלמי במאה השביעית לספירה, צומצם שטח העיר, שמה הוסב לארסוף והיא הוקפה בחומה עם חפיר.

לאחר נפילתן של ירושלים ואשקלון בידי הצלבנים, ב-1099, ביקשה העיר להיכנע בפני ריימון מסנג'יל, שנודע ביושרו. באביב 1099 סירבו תושבי ארסוף להמשיך בתשלום המס לצלבנים ומושל העיר הצלבני גורש. בהעדר כח ימי, המצור הצלבני על העיר לא היה יעיל. לאחר הגעת צי מהעיר פיזה לחופי א"י בחורף 1099/1100, הטיול גודפרי מבויון, שליט ירושלים, מצור על ערי הנמל ובכללן ארסוף. כתוצאה מהמצור נאלצו תושבי העיר להגיע להסכם עם הצלבנים ולהעלות להם מס. ב-1101, הגיע הצי של גנואה לא"י, ובמצור משולב – יבשתי של בלדווין וימי של הצי הגנואי – נכבשה העיר בידי הצלבנים. הגנואזים קיבלו ב-1104 שליש מהעיר והשדות מסביבה.

הצלבנים הסבו את שם המקום לארסור. שטח העיר בתקופה זו הגיע ל- 90 דונם. בשנת 1187, נכבש המקום בידי המוסלמים יחד עם שאר הארץ, אך שב ונפל בידי הצלבנים בשנת 1191.

ב-1240 חוזקו חומות העיר, והוקם בצפונה מבצר. לאחר מותו של ז'אן מאיבלין, החכיר בנו את העיר ומצודתה למסדר ההוספיטלרים, שהחלו בביצורה ב-1261. ההוספיטלרים החלו בביצור נוסף בעיר והקיפו בחומות את הרובע המזרחי של העיר. באותה תקופה היה הסכם אי לוחמה בין המוסלמים והצלבנים, ובייברס ראה בכך הפרת ההסכם.

באביב 1265, לאחר נפילת קיסריה, צר הצבא הממלוכי, בפיקודו הישיר של בייברס, על ארסוף. מקץ מצור של 40 יום נאלצו המגינים ההוספיטלרים לנטוש את שטח העיר ולהתבצר במצודה. המוסלמים חפרו מנהרה במטרה לחדור למצודה, הצלבנים חפרו מנהרה נוספת ומוטטו את המנהרה הממלוכית, אך אלו כרו מנהרה נוספת וחדרו פנימה. המגינים חתמו על הסכם כניעה, שהופר בידי בייברס שמכר את הלוחמים הצלבנים לעבדות בשווקי קהיר. בפקודתו של בייברס, נהרסה העיר ולא נושבה עוד.

החפירה באתר נוהלה ע"י פרופ' איתן איילון וישראל רול מאוניברסיטת ת"א.

הגן הלאומי אפולוניה נפתח לקהל ב- 24 במרץ 2002. באתר הוסדר מסלול הליכה מעגלי החולף בשרידי העיר מתקופות שונות, בפרט שרידי העיר הצלבנית וכן בורות ובריכות מים (כנראה מהתקופה הביזנטית), כבשן סיד עות'מאני ובית אחוזה רומי. בתחום המבצר הצלבני, ניתן לפגוש ערימות של אבני קלע שהתגלו בחפירות, לעלות לתצפית מרשימה ממגדל העוז לעבר גן לאומי חוף השרון ולבקר בשרידי המטבח וחדר האוכל.

צומח הגן הלאומי עבר הפרעה רבה לאורך השנים כתוצאה מפעילות אנושית לאורך ההיסטוריה, וכולל כיום ריכוז גדול של הצמחים הפולשים צלקנית החרבות וצלקנית נאכלת (נשתלו בעבר לצרכי גינון ברצועת החוף), ומינים נוספים כמו חרצית עטורה ועדעד כחול, היוצרים מרבדי פריחה אביביים. באזורי החורבות גדלים שיחי מלוח קיפח ובן-טיון בשרני. לאורך הגדר המזרחית של הגן הלאומי אפולוניה נטועים עצי אשל, ואילו בשטחי מפעל תע"ש הנטוש (נסגר אחרי פיצוץ בשנת 1992), שייכללו בגן הלאומי בעתיד, נמצאים ריכוזים גדולים של העץ הפולש שיטה כחלחלה.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים:

הכניסה לאתר זה הינה בתשלום, והוסדרו בו שבילי הליכה, חנייה, מי שתייה ושירותים רטובים.

שעות הפתיחה הן כמקובל באתרי רשות הטבע והגנים:

אוקטובר-מרץ: 08:00 - 16:00

אפריל- ספטמבר: 08:00 - 17:00

בימי שישי ובערבי חג האתר נסגר שעה מוקדם יותר.

הכניסה האחרונה למרבית האתרים בתשלום היא שעה אחת לפני שעת הסגירה.

הערה: אין חוף רחצה מוכרז בקרבת הגן הלאומי אפולוניה, ואין ירידה מתחומי הגן הלאומי לחוף הים הסמוך.

עם זאת, ניתן לרדת רגלית משער הגן הלאומי לחוף הים דרך פשפש בגדר בין שער הכניסה ובין הכניסה למוסד "מצפה ים".



הצעות טיול בסביבת גן לאומי אפולוניה:

Sidnaali3.jpg

גן לאומי סידנא עלי

Sidnaali-cliffs.jpg

חוף סידנא עלי ובוסתני נוף-ים

Hertzliya park2.jpg

פארק הרצליה והבאסה


קישורים נוספים וספרות מומלצת:



המפה נטענת...
אוחזר מתוך "https://inature.info/w/index.php?title=גן_לאומי_אפולוניה&oldid=49174"