הבדלים בין גרסאות בדף "פארק יער שוהם"

גרסה אחרונה מ־18:09, 3 ביוני 2023

דף הבית / טיולים במרכז / טיולים במורדות השומרון / טיולי פריחה במרכז / פארק יער שוהם

מסלול טיול: פארק יער שוהם

פארק יער שוהם - יער צעיר ובו פסיפס עתיק, תצפית נוף ואתרי פריחה.

מסלול טיול
אזור:מורדות השומרון
מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
מיקום: מזרחית לשוהם
גישה:רגלית, אופניים, רכב שטח
שבילי טיול:סימוני קק"ל בלבד
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
סוג מסלול:מעגלי
כניסה: חינם
אורך המסלול:2.5 ק"מ

תאריך ביצוע מסלול:23/11/2013
תאריך ביקור אחרון בשטח:12/1/2021

כנסיית בקחוס הקדוש - חורבת תנשמת, (עמית מנדלסון, 23/11/2013)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

תגיות: מעגלי יער וחורש פריחה משפחות עתיקות והיסטוריה

רקע: פארק יער שוהם

שילוט ביער שוהם, נובמבר 2013

יער שוהם (או פארק יער שוהם) הוא יער צעיר יחסית, הכלוא בין כביש 444 במערב לכביש 6 במזרח - מזרחית לעיר שוהם. היער הטרשי עשיר באתרי טבע ומורשת, שהמרשים שבהם הוא כנסיית בקחוס הקדוש - עם רצפת פסיפס מפוארת שנחשפה מחדש לאחרונה. בחורף ובאביב, היער שופע פריחה עונתית מגוונת. הטיול ביער שוהם הוא טיול קל יחסית בדרכי עפר, ומתאים לכל המשפחה.

איך להגיע:

יער שוהם (או יער ברקת, בחלק מהמפות) נמצא ממזרח לעיר שוהם.

הגישה ליער היא מכביש מס' 444. לבאים מצפון, יש לחלוף על פני צומת גבעת כ"ח, ולהמשיך עוד כ- 4 ק"מ. נעבור על פני צומת הכניסה הצפונית לשוהם ו- 300 מ' אחריה נפנה ברמזור שמאלה לעבר אזור התעשייה חבל מודיעין.

לבאים מדרום, יש לעבור את צומת נבלט, ואחרי 2.2 ק"מ לפנות ברמזור ימינה.

ניסע ברחוב הראשי (דרך החורש) 800 מ' מזרחה, ובעיקול נפנה ימינה לכביש אספלט צר (כאן יש שלט חום המפנה לפארק יער שוהם).

ברקע נראים גשרי כביש 6 מעל נחל בית עריף. אחרי 170 מ' נוספים נפנה ימינה לדרך כורכר המובילה לאתרי הפארק (גם כאן יש שלט חום).

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
אורך המסלול:2.5 ק"מ משך המסלול:2-1 שעות. טיפוס מצטבר:כ- 60 מ' עליות מצטברות, ירידות מצטברות זהות.
לחצו על המפה להגדלה

הפסיפס העתיק, נובמבר 2013

נוף "שביל הבוסתנים", נובמבר 2013

מצפור קצות הארץ בגבעת הספלולים, נובמבר 2013

פריחת נרקיסים ביער שוהם, נובמבר 2013

תצפית מגבעת הספלולים לגוש דן, נובמבר 2013

דרך הכורכר (החופפת כאן לתוואי שביל ישראל) חוצה את נחל בית עריף ומטפסת במתינות לגבעות שמדרום לנחל. לאחר כ- 700 מ' מתעקלת הדרך ימינה, ומגיעה ל"שער" הצפוני של הפארק. כאן ניצב שלט מידע של קק"ל עם מפת הפארק.

נמשיך בנסיעה ועד מהרה ניפרד משביל ישראל. לאחר כ- 400 מ' משלט המידע, נפנה בעיקול גדול שמאלה ואחרי כ- 200 מ' נוספים נגיע לרחבת חנייה לצד כנסיית בקחוס הקדוש.

באתר זה, הנמצא מימין (ממערב) לדרך, נחשפה בשנת 1986 כנסייה עתיקה ובה רצפת פסיפס מפוארת. הפסיפס היה מכוסה עד לשנת 2013, ונחשף לאחרונה לציבור הרחב. כנסייה זו נחשבת "כנסיית שדה" - כנסייה שלא מוקמה בתוך יישוב אלא בשטח פתוח בין יישובים. אלמנט מפתיע שהתגלה כאן הוא מדליון שיש בדמות האלה היוונית טיכה - אלמנט אלילי שאינו מקובל בכנסיות נוצריות. מדליון השיש מוצג כיום במוזיאון ישראל בירושלים, ולפי כתובות שנתגלו בו - יוצר בשנים 583/582 לספירה. הפסיפס משלב דגמים גיאומטריים ודגמים צמחיים, ויש בו מספר כתובות ביוונית. בתחתית מדרגות הכנסייה נמצאת כתובת הקדשה לבקחוס הקדוש. ייתכן שמדובר על קדוש מקומי, או על אחד משני מרטירים נוצרים מסוריה (סרגיוס ובקחוס) שהתנצרו במאה השלישית והוצאו להורג בפקודת הקיסר דיוקלטיאנוס.

בצידה המערבי של הכנסייה נמצא בית בד קדום (מדגם שאפיין במיוחד את צפון השפלה ודרום השומרון), ואילו מצפון לכנסייה נמצאת מחצבת אבן ששימשה כמאגר מים עתיק (המחצבה מגודרת ומלאה כיום בסבך קיסוסית). שלטי הסבר מציגים בפני המבקרים את סיפור המקום.

בשנת 2014 הוצב כאן גם דגם של מפת מידבא - רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית שהתגלתה במאה ה- 19 בעיר מדבא (מידבא) שבמואב, ובה מפה של ארץ ישראל, הנחשבת לאחת המפות הקדומות ביותר של ארצנו, עם אזכור ליישובים רבים. במפת מידבא מוזכר יישוב בשם "ביתו מלגזיס", אותו מציעים הארכיאולוגים לזהות בחורבת תנשמת. יישובים נוספים באזור המוזכרים במפה הם חדיד (או "עדיתיים" במפה) ומודיעין.

מומלץ להסתובב רגלית באזור זה, ומדרום לכנסייה נזהה כבשן סיד (מגודר) וגת עתיקה.

בחורף ובאביב הטרשים שופעים פריחה, בין היתר סתוונית היורה, נרקיס מצוי, עירית גדולה וכן דרדר כחול.

ניתן להמשיך מכאן רגלית או ברכב לעבר התחנה הבאה, חניון ברסלר, הנמצא כ- 500 מ' מהכנסייה העתיקה.

ברכב, לאחר כ- 100 מ' נגיע לצומת דרכים. דרך הפארק הראשית (שילוט ירוק של קק"ל) היא מעגלית, אך הדרך הקצרה יותר לחניון היא להמשיך ישר ואחרי כ- 100 מ' לפנות ימינה. לאחר 240 מ' נוספים נגיע לחניון (עשוי להיות עמוס בשבתות יפות). כאן ניצבים שלטי הסבר על פרחי הבר ואתרי העתיקות ביער שוהם.

מנקודה זו מומלץ לצאת למסלול הליכה רגלי קצר, אל "שביל הבוסתנים" ו"גבעת הספלולים" (גבעה 137).

שבילים אלו עוברים בחלקו הדרומי של יער שוהם. בחלק זה ניטעו עצי בוסתן ועצי בר ארץ-ישראליים, והתנועה בו ברכב מנועי אסורה.

השבילים רחבים יחסית וברורים בשטח, אם כי סימון השבילים של קק"ל אינו ברור ועשוי אף לבלבל.

"גבעת הספלולים", היא גבעה 137, מתנשאת מולנו. הליכה של כ- 300 מ' בשבילים תוביל אותנו לפסגת הגבעה, בה נמצא "מצפור קצות הארץ" לזכרו של סמל גיא סודאי ז"ל, שנפל בקרב בלבנון ב- 1994. במקום יש סככה, פינת ישיבה ושילוט הסבר (אם כי אין לוחות תצפית מסודרים). מקור שם הגבעה בסלע גדול בו חצובות שקערוריות בגדלים שונים - ספלולים (השקערוריות הקטנות) ומדוכות (השקערוריות הגדולות).

התצפית מכאן אכן מרשימה, ומשתרעת מאזור הרצליה וראש העין בצפון לעבר ראשון לציון ורמלה בדרום, מודיעין ויער בן שמן בדרום-מזרח, ואילו במזרח - רמאללה, הר חרשה, פדואל ומספר כפרים בדרום השומרון.

נחזור באותה דרך לשביל הראשי. אם זמננו בידנו, מומלץ להמשיך ב"שביל הבוסתנים". זהו שביל מעגלי, עם מסלולים קצר (1 ק"מ) וארוך (2.5 ק"מ). ההליכה המתוארת כאן היא נגד כיוון השעון, אך ניתן לבצע את המסלול גם בכיוון הנגדי. המסלול הקצר מקיף את גבעת הספלולים, ואילו המסלול הארוך מסתעף מהמסלול הקצר בחלקו המזרחי. השילוט בפיצול השבילים אינו ברור (שילוט זה מפנה ל"יציאה לשוהם", אך למעשה זהו גם המשך המסלול הארוך). מכאן יורד השביל לעמק שמדרום (עמק נחל נבלט) וממשיך מזרחה עד למפגש עם שביל ישראל, בו נעלה ולאחר כ- 300 מ', בצומת שבילים, נפנה שמאלה ועד מהרה נפגוש את המסלול הקצר.

לאורך השביל יש טרשי סלע רבים ובהם פריחה עונתית מגוונת. בין הטרשים ניטעו עצי בוסתן. במבט דרומה נראה עמק ובו גבעה מכוסה בצמחייה - חורבות העיר הקדומה נבלט, שהוקמה בידי שבי ציון. שמה השתמר בשם הכפר הערבי ששכן כאן עד מלחמת העצמאות - בית נבאללה. מדרום לחורבות נבלט נמצא מושב בית נחמיה, ומעבר לו אזור תל חדיד.

מדרום-מערב לגבעת הספלולים, נמצאת מחצבה נטושה ובה מטווח, ולכן אין לסטות משביל ההליכה באזור זה (ויש שילוט אזהרה בשטח).

אתר פריחה נוסף, שאינו מוסדר לביקורי מטיילים, נמצא ממש ליד הכניסה ליער מכביש האספלט. בטרשים הפונים מזרחה לעבר כביש 6, יש ריכוזי פריחה עונתית - נרקיסים, רקפות, חבצלת קטנת-פרחים ועוד. עם זאת, השטח קשה להליכה וקיימת סכנת החלקה בפרט לאחר הגשמים. בין הטרשים נמצאת גם מערה קטנה - "מערת הקשתות" שבפתחה עץ שיזף.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

נובמבר - דצמבר - פריחת נרקיס מצוי, רקפת מצויה, כרכום חורפי, סתוונית היורה ועוד.
דצמבר - פברואר - פריחת רקפת מצויה.
ינואר - פברואר - פריחת כלנית מצויה (בגוונים שונים), אירוס ארץ-ישראלי ועירית גדולה.
מרץ - פריחת דרדר כחול, רקפת מצויה, קחוונים, תלתן תריסני ומינים נוספים.

שירותים למטיילים:

מספר חניוני מטיילים ביער, כולל שולחנות פיקניק ומתקני איסוף פחמים.

הערות ואזהרות:

מסלול ההליכה חשוף ברובו לשמש.

הצעות טיול בסביבת פארק יער שוהם:

יער בן-שמן

יער קולה

תל חדיד

קישורים נוספים וספרות מומלצת:

אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך.
שילוט באתר.

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

המפה נטענת...

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-<meta name="keywords" content="פארק יער שוהם, יער שוהם, פארק שוהם, חורבת תנשמת, יער ברקת, גבעת הספלולים"></meta>
+<meta name="keywords" content="פארק יער שוהם, יער שוהם, פארק שוהם, חורבת תנשמת, יער ברקת, גבעת הספלולים, פארק יער שהם, יער שהם, פארק שהם"></meta>
 <meta name="description" content="פארק יער שוהם - יער צעיר ובו פסיפס עתיק, תצפית נוף ואתרי פריחה."></meta>
+{{פירורי לחם 3|[[טיולים במרכז]]|[[טיולים במורדות השומרון]]|[[טיולי פריחה במרכז]]}}
 {{מסלולי טיול
+|נצ=31.99672, 34.95792
+|Display map=yes
+|Tags=מעגלי, יער וחורש, פריחה, משפחות, עתיקות והיסטוריה
 |סקירה=פארק יער שוהם - יער צעיר ובו פסיפס עתיק, תצפית נוף ואתרי פריחה.
 |תמונה=shoham_forest1.jpg
 |שם_הצלם=עמית מנדלסון
-|מקום_הצילום=מצבת אלכסנדרוני
+|מקום_הצילום=כנסיית בקחוס הקדוש - חורבת תנשמת
 |תאריך_הצילום=23/11/2013
 |אזור=מורדות השומרון
@@ שורה 18: / שורה 22: @@
 |כניסה=חינם
 |תאריך_ביצוע_מסלול=23/11/2013
-|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=23/11/2013
+|תאריך_ביקור_אחרון_בשטח=12/1/2021
 |1=[[יער בן שמן]]
 |2=[[עתיקות במבואות מודיעין]]
@@ שורה 30: / שורה 34: @@
 |10=[[פארק ענבה]]
 |רקע כללי=
-[[תמונה:kula_forest2.jpg|left|thumb|200px|המבנה המנהלי בעיי קולה ובור המים, מאי 2013]]
+[[תמונה:shoham_forest2.jpg|left|thumb|200px|שילוט ביער שוהם, נובמבר 2013]]
-[[תמונה:mazor2.jpg|left|thumb|200px|מאוזוליאום מזור, אפריל 2011]]
 <b>
-יער קוּלה (או יער גבעת כ"ח) הוא יער נטוע קטן בשיפולי השומרון, מדרום לעיר אלעד וממזרח למושב גבעת כ"ח.
+יער שוהם (או פארק יער שוהם) הוא יער צעיר יחסית, הכלוא בין כביש 444 במערב לכביש 6 במזרח - מזרחית לעיר שוהם.
-בתחומי היער נמצאים שרידי הכפר קוּלה, שנכבש בקרב קשה במלחמת העצמאות, ובתחומיו שרידי מצודה צלבנית. במזרח היער נמצאת מצבה לחללי חטיבת אלכסנדרוני בקרבות באזור זה. [[שביל ישראל]] עובר בחלק מאתרי היער. בחורף ובאביב, היער שופע פריחה עונתית מגוונת.
+היער הטרשי עשיר באתרי טבע ומורשת, שהמרשים שבהם הוא כנסיית בקחוס הקדוש - עם רצפת פסיפס מפוארת שנחשפה מחדש לאחרונה. בחורף ובאביב, היער שופע פריחה עונתית מגוונת.
-הטיול ביער קולה הוא טיול קל יחסית בדרכי עפר, ומתאים לכל המשפחה.</b>
+הטיול ביער שוהם הוא טיול קל יחסית בדרכי עפר, ומתאים לכל המשפחה.</b>
 |איך_להגיע=
-מסלול הטיול מתחיל ומסתיים לצד כביש 444, מדרום לעיר אלעד.
+יער שוהם (או יער ברקת, בחלק מהמפות) נמצא ממזרח לעיר שוהם.
-כק"מ אחד דרומית לצומת הכניסה לאלעד, (או 1.4 ק"מ צפונית לצומת גבעת כ"ח) יש שלט הכוונה חום לעבר [[גן לאומי מאוזוליאום אלעד|מאוזוליאום מזור]]. כאן נפנה לכביש צדדי, ואחרי 50 מ' נפנה ימינה (ולא שמאלה לעבר המאוזוליאום). נמשיך עוד 200 מ' לגבול הדרומי של חורשת אקליפטוסים, ונחנה לצד שלט של קק"ל בכניסה ליער גבעת כ"ח (יער קולה).
+הגישה ליער היא מכביש מס' 444. לבאים מצפון, יש לחלוף על פני צומת גבעת כ"ח, ולהמשיך עוד כ- 4 ק"מ. נעבור על פני צומת הכניסה הצפונית לשוהם ו- 300 מ' אחריה נפנה ברמזור שמאלה לעבר אזור התעשייה חבל מודיעין.
-מומלץ לפני הטיול עצמו לבקר ב[[גן לאומי מאוזוליאום אלעד|מאוזוליאום מזור]], הנמצא במרחק 400 מ' בלבד מצפון לנקודת ההתחלה.
+לבאים מדרום, יש לעבור את צומת נבלט, ואחרי 2.2 ק"מ לפנות ברמזור ימינה.
-למעדיפים להשאיר רכב בתחומי יישוב, ניתן בימות השבוע להשאיר את הרכב בתחום הבנוי של אלעד ולהוסיף כ- 1.2 ק"מ הליכה לכל כיוון לאורך [[שביל ישראל]] בשולי כביש 444, עד לנקודת ההתחלה. בשבתות ובחגים, לא ניתן להשאיר רכב בתחום העיר החרדית.
+ניסע ברחוב הראשי (דרך החורש) 800 מ' מזרחה, ובעיקול נפנה ימינה לכביש אספלט צר (כאן יש שלט חום המפנה לפארק יער שוהם).
-|אורך המסלול=4.5 ק"מ
+ברקע נראים גשרי כביש 6 מעל נחל בית עריף. אחרי 170 מ' נוספים נפנה ימינה לדרך כורכר המובילה לאתרי הפארק (גם כאן יש שלט חום).
-|משך המסלול=3-2 שעות.
-|טיפוס מצטבר=כ- 100 מ' עליות מצטברות, ירידות מצטברות זהות.
+|אורך המסלול=2.5 ק"מ
-|מפה= kula_forest.gif
+|משך המסלול=2-1 שעות.
+|טיפוס מצטבר=כ- 60 מ' עליות מצטברות, ירידות מצטברות זהות.
+|מפה= shoham_forest.gif
 |תיאור המסלול=
-[[תמונה:kula_forest3.jpg|left|thumb|200px|משוכות צבר ביער קולה, מאי 2013]]
+[[תמונה:shoham_forest3.jpg|left|thumb|200px|הפסיפס העתיק, נובמבר 2013]]
-[[תמונה:kula_forest4.jpg|left|thumb|200px|נוף יער קולה, מאי 2013]]
+[[תמונה:shoham_forest4.jpg|left|thumb|200px|נוף "שביל הבוסתנים", נובמבר 2013]]
-[[תמונה:kula_forest5.jpg|left|thumb|200px|בריכה עונתית, מאי 2013]]
+[[תמונה:shoham_forest5.jpg|left|thumb|200px|מצפור קצות הארץ בגבעת הספלולים, נובמבר 2013]]
-[[תמונה:kula_forest6.jpg|left|thumb|200px|אנדרטת אגרוף ורומח, מאי 2013]]
+[[תמונה:shoham_forest6.jpg|left|thumb|200px|פריחת נרקיסים ביער שוהם, נובמבר 2013]]
-המסלול המוצע הוא מסלול מעגלי, המשלב את [[שביל ישראל]] ודרכי עפר לא מסומנות בתחום היער.
+[[תמונה:shoham_forest7.jpg|left|thumb|200px|תצפית מגבעת הספלולים לגוש דן, נובמבר 2013]]
+דרך הכורכר (החופפת כאן לתוואי [[שביל ישראל]]) חוצה את נחל בית עריף ומטפסת במתינות לגבעות שמדרום לנחל. לאחר כ- 700 מ' מתעקלת הדרך ימינה, ומגיעה ל"שער" הצפוני של הפארק. כאן ניצב שלט מידע של קק"ל עם מפת הפארק.
-מנקודת ההתחלה נצעד מזרחה בדרך עפר נוחה (אך לא סלולה, ולכן לא מומלצת לרכב פרטי), בגבול חורשת אקליפטוסים הנטועה בגדת '''נחל מזור'''. נחל מזור, שאורכו כ- 15 ק"מ, הוא אחד מיובליו של [[נחל שילה]]. הנחל מתחיל קילומטרים אחדים ממזרח לנו, ונשפך ל[[נחל שילה]] בפאתי העיר פתח תקווה.
+נמשיך בנסיעה ועד מהרה ניפרד מ[[שביל ישראל]]. לאחר כ- 400 מ' משלט המידע, נפנה בעיקול גדול שמאלה ואחרי כ- 200 מ' נוספים נגיע לרחבת חנייה לצד '''כנסיית בקחוס הקדוש'''.
-לאחר הליכה קצרה ניכנס לתחום היער עצמו, כאשר הנחל חולף מצפון לנו, ומעבר לו בולטים בתי העיר אלעד.
+באתר זה, הנמצא מימין (ממערב) לדרך, נחשפה בשנת 1986 כנסייה עתיקה ובה רצפת פסיפס מפוארת. הפסיפס היה מכוסה עד לשנת 2013, ונחשף לאחרונה לציבור הרחב. כנסייה זו נחשבת "כנסיית שדה" - כנסייה שלא מוקמה בתוך יישוב אלא בשטח פתוח בין יישובים. אלמנט מפתיע שהתגלה כאן הוא מדליון שיש בדמות האלה היוונית טיכה - אלמנט אלילי שאינו מקובל בכנסיות נוצריות. מדליון השיש מוצג כיום ב[[מוזיאון ישראל בירושלים]], ולפי כתובות שנתגלו בו - יוצר בשנים 583/582 לספירה. הפסיפס משלב דגמים גיאומטריים ודגמים צמחיים, ויש בו מספר כתובות ביוונית. בתחתית מדרגות הכנסייה נמצאת כתובת הקדשה לבקחוס הקדוש. ייתכן שמדובר על קדוש מקומי, או על אחד משני מרטירים נוצרים מסוריה (סרגיוס ובקחוס) שהתנצרו במאה השלישית והוצאו להורג בפקודת הקיסר דיוקלטיאנוס.
-כ- 600 מ' מנקודת ההתחלה, חוצה הדרך את אפיק נחל מזור. מדרום לדרך יש כאן מצוק יפה בגובה כעשרה מטרים, ובשוליו יש שרידים של החורש הטבעי שנעלם במרחב - שיחי אשחר א"י ושלהבית דביקה, עץ ליבנה רפואי ומטפסים כגון יערה איטלקית וקיסוסית קוצנית.  אם נסטה מעט דרומה, נגיע לשיא הפיתול של הנחל. כאן נטפס בזהירות לגדה הדרומית, ובמשטח הסלע מעל לערוץ נמצא '''בריכה עונתית''' בשקע החצוב בסלע. בחורף משמש המקום כאתר רבייה חשוב לדו-חיים, ולכן אין להיכנס למי הבריכה.
+בצידה המערבי של הכנסייה נמצא בית בד קדום (מדגם שאפיין במיוחד את צפון השפלה ודרום השומרון), ואילו מצפון לכנסייה נמצאת מחצבת אבן ששימשה כמאגר מים עתיק (המחצבה מגודרת ומלאה כיום בסבך קיסוסית). שלטי הסבר מציגים בפני המבקרים את סיפור המקום.
-נשוב לשביל ישראל ועד מהרה נחצה את הנחל בשנית. מכאן מתחילה דרך העפר לטפס בתלילות יחסית בגדה הדרומית. בקרחות שבין עצי היער גדלים פרחי בר שונים וביניהם [[עירית גדולה]] וקוציץ סורי.
+בשנת 2014 הוצב כאן גם '''דגם של מפת מידבא''' - רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית שהתגלתה במאה ה- 19 בעיר מדבא (מידבא) שבמואב, ובה מפה של ארץ ישראל, הנחשבת לאחת המפות הקדומות ביותר של ארצנו, עם אזכור ליישובים רבים. במפת מידבא מוזכר יישוב בשם "ביתו מלגזיס", אותו מציעים הארכיאולוגים לזהות בחורבת תנשמת. יישובים נוספים באזור המוזכרים במפה הם [[תל חדיד|חדיד]] (או "עדיתיים" במפה) ומודיעין.
-לסוף העלייה נגיע כ- 1.5 ק"מ מנקודת ההתחלה. כאן נראה ממזרח לנו מאהל בדווי. מאהלים כגון זה נמצאים בתחומי יערות קק"ל כתוצאה משיתוף פעולה בין שני הצדדים. עדרי הצאן נהנים משפע עשבייה, ואילו הרעייה מפחיתה את סכנת השריפות ביער.
+מומלץ להסתובב רגלית באזור זה, ומדרום לכנסייה נזהה כבשן סיד (מגודר) וגת עתיקה.
-אחרי הליכה קצרה נוספת נראה משמאל לנו מתקן גדול של חברת מקורות - '''"תחנת אלכסנדרוני"'''. עוד כמה עשרות מטרים, נפגוש מצד ימין של הדרך ברזייה שהציבה חברת מקורות לרווחת צועדי שביל ישראל (ברזייה דומה הוצבה ליד כפר סירקין).
+בחורף ובאביב הטרשים שופעים פריחה, בין היתר [[סתוונית היורה]], [[נרקיס מצוי]], [[עירית גדולה]] וכן דרדר כחול.
-בהמשך דרכנו נראה מימין מצבה ועליה המילה "טוב", ואחרי הליכה קצרה נגיע לקצה היער מצד שמאל. כאן נפגוש דרך מסומנת אדום הממשיכה לשטח האש שממזרח, אך אנו נמשיך דרומה ואחרי כמה עשרות מטרים, לפני עמודי חשמל, נפנה שמאלה בדרך קצרה המגיעה לאחר כ- 100 מטרים אל '''מצבת אלכסנדרוני'''.
+ניתן להמשיך מכאן רגלית או ברכב לעבר התחנה הבאה, חניון ברסלר, הנמצא כ- 500 מ' מהכנסייה העתיקה.
-הכפר קולה, אליו נגיע בהמשך המסלול, היה אחד המעוזים החשובים של הכוחות הערביים באזור, ומכאן יצא חסן סלאמה, מראשי הכנופיות בתקופת המרד הערבי (1939-1936). הכפר עצמו נכבש בידי כוחות חטיבת אלכסנדרוני במהלך מבצע "דני", בקרב קצר ב- 10 ביולי 1948, וכך גם הגבעות ממזרח בהן אנו נמצאים. ב- 15 ביולי, עם החלפת כוחות באזור, פתחו כוחות האויב הירדניים במתקפה על כוחות חטיבת אלכסנדרוני, ותפסו את המשלטים ואת הכפר קולה. הקרבות נמשכו מספר ימים, עד שב- 18 ליולי שוחרר אזור קולה ונתפסו משלטים חדשים ממזרח, דבר שהביא לייצוב קו החזית וקיבוע "הקו הירוק" באזור זה בתום מלחמת העצמאות.
+ברכב, לאחר כ- 100 מ' נגיע לצומת דרכים. דרך הפארק הראשית (שילוט ירוק של קק"ל) היא מעגלית, אך הדרך הקצרה יותר לחניון היא להמשיך ישר ואחרי כ- 100 מ' לפנות ימינה. לאחר 240 מ' נוספים נגיע לחניון (עשוי להיות עמוס בשבתות יפות). כאן ניצבים שלטי הסבר על פרחי הבר ואתרי העתיקות ביער שוהם.
-מספר הנופלים בקרבות קולה שנוי במחלוקת. תחילה היה מקובל כי בקרבות נפלו 28 לוחמים, ולזכרם נקרא המושב הסמוך בשם גבעת כ"ח והיער - יער גבעת כ"ח או יער כ"ח. ברם, מקורות שונים נוקבים במספרים אחרים, כפי שכתוב בשלט לצד האנדרטה, בו מצויין כי בקרבות נפלו 32 לוחמים. באתר האינטרנט של חטיבת אלכסנדרוני נאמר כי נפלו 29 לוחמים, וכדי להרבות את הבלבול - באנדרטה עצמה הונצחו שמותיהם של 31 לוחמים.
+מנקודה זו מומלץ לצאת למסלול הליכה רגלי קצר, אל "שביל הבוסתנים" ו"גבעת הספלולים" (גבעה 137).
-מהגבעה יש תצפית חלקית לעבר השומרון, וניתן לראות מכאן את הכפר דיר בלוט ומאחוריו את היישוב פדואל. קרוב יותר אלינו, בולט מחנה צבאי (מחנה עידן) שהוקם מדרום לנחל שילה.
+שבילים אלו עוברים בחלקו הדרומי של יער שוהם. בחלק זה ניטעו עצי בוסתן ועצי בר ארץ-ישראליים, והתנועה בו ברכב מנועי אסורה.
-נשוב לדרך ולאחר כמאה מטרים, נגיע לצומת עם שביל מסומן כחול הפונה ימינה. כאן נפנה ימינה (שביל ישראל ממשיך ישר ומגיע אחרי 150 מטרים לכביש 465 - חוצה בנימין). בתחילת הדרך ילווה אותנו מטע חרובים בצד צפון. אחרי כ- 650 מ' בדרך זו, פונה הסימון הכחול שמאלה לעבר הכביש, אולם אנו נמשיך ישר ואחרי כ- 200 מ' נגיע לצומת "טי" באזור '''שרידי הכפר קולה'''. כאן נמצאים קירות ושרידי מבנים חרבים. כל המבנים באזור זה נמצאים בסכנת התמוטטות ואין להיכנס אליהם. המבנים ששרדו לפנינו נותרו מ'''חווה חקלאית צלבנית''' (המכונה גם [[גן לאומי מבצר קולה|מבצר קולה]]), שהוקמה בידי המסדר ההוספיטלרי שרכש את אדמות הכפר קולה בשנת 1181 לספירה.
+השבילים רחבים יחסית וברורים בשטח, אם כי סימון השבילים של קק"ל אינו ברור ועשוי אף לבלבל.
-מאזור זה ואילך, חשוב לעקוב אחרי הוראות המסלול בשל קיומן של מספר דרכים שונות בשטח. במידה ולמרות הכל הלכנו לאיבוד, כדאי להתקדם מערבה לכיוון שולי כביש 444, לפני הכביש לפנות ימינה (צפונה) ועד מהרה נצא חזרה לנקודת ההתחלה - הנמצאת כקילומטר אחד מצפון לנו.
+"גבעת הספלולים", היא גבעה 137, מתנשאת מולנו. הליכה של כ- 300 מ' בשבילים תוביל אותנו לפסגת הגבעה, בה נמצא "מצפור קצות הארץ" לזכרו של סמל גיא סודאי ז"ל, שנפל בקרב בלבנון ב- 1994. במקום יש סככה, פינת ישיבה ושילוט הסבר (אם כי אין לוחות תצפית מסודרים). מקור שם הגבעה בסלע גדול בו חצובות שקערוריות בגדלים שונים - ספלולים (השקערוריות הקטנות) ומדוכות (השקערוריות הגדולות).
-בצומת השבילים נפנה ימינה, ולאחר הליכה קצרה נפנה שמאלה ונגיע ל'''עץ תות שחור''' המבשיל את פירותיו בחודש יוני. אם נמשיך עוד מעט, השביל יורד בתלילות לצפון-מערב (קטע שאינו עביר לכלי רכב), ומצד דרום נראה קמרון גדול הממוקם מעל בור מים ששימש את החווה הצלבנית. תצפית נוספת לעבר המצודה ניתן לבצע משולי כביש 444, אולם הגישה ברגל אינה נוחה. לא מומלץ לשוטט בשטח מחוץ לדרכי העפר, בשל השילוב של צמחייה גבוהה, אבנים לא יציבות ואפשרות לקיום בורות בשטח. כמו כן, אין להיכנס לבור המים בשל חשש להתמוטטות.
+התצפית מכאן אכן מרשימה, ומשתרעת מאזור הרצליה וראש העין בצפון לעבר ראשון לציון ורמלה בדרום, מודיעין ו[[יער בן שמן]] בדרום-מזרח, ואילו במזרח - רמאללה, [[גבעת היקבים ומעיין האוכף|הר חרשה]], פדואל ומספר כפרים בדרום השומרון.
-נשוב מעט אחורה, ואחרי עץ התות נפנה שמאלה (מזרחה) ונגיע עד מהרה לדרך עפר בכיוון צפון-דרום, לאורכה יש '''משוכות צבר רבות''' (המסתירות מאחוריהן מבנה קדום נוסף). כאן נפנה שמאלה (צפונה) ונרד עם הדרך, עד שנגיע לצומת טי עם דרך בכיוון מזרח-מערב.
+נחזור באותה דרך לשביל הראשי. אם זמננו בידנו, מומלץ להמשיך ב"שביל הבוסתנים". זהו שביל מעגלי, עם מסלולים קצר (1 ק"מ) וארוך (2.5 ק"מ). ההליכה המתוארת כאן היא נגד כיוון השעון, אך ניתן לבצע את המסלול גם בכיוון הנגדי. המסלול הקצר מקיף את גבעת הספלולים, ואילו המסלול הארוך מסתעף מהמסלול הקצר בחלקו המזרחי. השילוט בפיצול השבילים אינו ברור (שילוט זה מפנה ל"יציאה לשוהם", אך למעשה זהו גם המשך המסלול הארוך). מכאן יורד השביל לעמק שמדרום (עמק נחל נבלט) וממשיך מזרחה עד למפגש עם [[שביל ישראל]], בו נעלה ולאחר כ- 300 מ', בצומת שבילים, נפנה שמאלה ועד מהרה נפגוש את המסלול הקצר.
-כעת נפנה שמאלה ומייד נפנה שוב ימינה לדרך צדדית העולה בגבעה, בתוואי "שביל אש". בדרך זו נמשיך עוד כ- 200 מטרים, ואז נפנה שמאלה בדרך נוספת היורדת מהגבעה ומציעה '''תצפית יפה''' לעבר פתח תקווה, תל אביב וסביבתן. עם הגיענו למרגלות הגבעה, נימצא בצומת כבישים "לשומקום" - שטח ששימש בשנים 2000-1992 כאתר קרוואנים בשם '''"חצרות כ"ח"'''. באתר זה התגוררו בעיקר עולים מאתיופיה (וכן מארצות חבר העמים הרוסי). כיום נותרו בשטח כבישים נטושים ועצי נוי שונים. אנו נמשיך ישר, בכביש הצפון-מערבי של מתחם המחנה, ואחרי כ- 200 מטרים, לפני מתחם כוורות דבורים, נרד לדרך עפר הממשיכה לצפון-מערב, בואכה נקודת ההתחלה בקצה חורשת האקליפטוסים.
+לאורך השביל יש טרשי סלע רבים ובהם פריחה עונתית מגוונת. בין הטרשים ניטעו עצי בוסתן. במבט דרומה נראה עמק ובו גבעה מכוסה בצמחייה - חורבות העיר הקדומה נבלט, שהוקמה בידי שבי ציון. שמה השתמר בשם הכפר הערבי ששכן כאן עד מלחמת העצמאות - בית נבאללה. מדרום לחורבות נבלט נמצא מושב בית נחמיה, ומעבר לו אזור [[תל חדיד]].
-כדאי לבקר גם באתר '''אנדרטת אגרוף ורומח''', הממוקם כיום כ- 1.5 ק"מ דרומית למסעף הכניסה למאוזוליאום מזור, בצד ימין של הכביש. הפנייה למקום משולטת בשלטי הכוונה חומים.
+מדרום-מערב לגבעת הספלולים, נמצאת מחצבה נטושה ובה מטווח, ולכן אין לסטות משביל ההליכה באזור זה (ויש שילוט אזהרה בשטח).
-חטיבת "אגרוף ורומח" היא חטיבת המילואים המשוריינת הראשונה של צה"ל. האנדרטה הוקמה תחילה בצפון סיני, ובשנת 1981 הועברה ליער קולה. באנדרטה הוצבו טנק ושני זחל"מים שנפגעו בקרבות במלחמת ששת הימים.
+אתר פריחה נוסף, שאינו מוסדר לביקורי מטיילים, נמצא ממש ליד הכניסה ליער מכביש האספלט. בטרשים הפונים מזרחה לעבר כביש 6, יש ריכוזי פריחה עונתית - [[נרקיס מצוי|נרקיסים]], [[רקפת מצויה|רקפות]], [[חבצלת קטנת-פרחים]] ועוד. עם זאת, השטח קשה להליכה וקיימת סכנת החלקה בפרט לאחר הגשמים. בין הטרשים נמצאת גם מערה קטנה - "מערת הקשתות" שבפתחה עץ שיזף.
-האנדרטה נמצאת בתחום המיועד להקמת מחלף גבעת כ"ח, במפגש כבישים 6, 465 וכביש 461 שיוארך מאזור צומת טייסים עד לכאן. לכן הוכנה תוכנית להעברתה של האנדרטה לנקודה חדשה, מדרום-מזרח לצומת גבעת כ"ח. העתקת האנדרטה תבוצע בתוך מספר שנים.
-הגישה לאנדרטה אפשרית רק מכיוון צפון, והיציאה אפשרית רק לכיוון דרום. המקום נמצא מצפון לצומת גבעת כ"ח, אך בשל עומסי תנועה בכביש, סביר כי המבקרים לא יוכלו לפנות מנקודה זו לכביש 465, ולכן המעוניינים לחזור לכיוון צפון/מערב, יצטרכו להמשיך לצומת המרומזרת הבאה (עם כביש 4613) ולפנות ימינה לעבר ברקת. מכאן ניתן להמשיך ישר לעבר צומת בדק בכביש 40, ואל גוש דן דרך צומת טייסים ומחלף מסובים, או לפנות לעבר מושב ברקת (יישוב דתי) ומייד בכניסה לבצע פרסה, ולחזור לכביש 444 כדי לשוב לאזור ראש העין.
 |פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
-* פברואר-מרץ - פריחת [[רקפת מצויה]] ו[[עירית גדולה]].
+* נובמבר - דצמבר - פריחת [[נרקיס מצוי]], [[רקפת מצויה]], [[כרכום חורפי]], [[סתוונית היורה]] ועוד.
-* אפריל - פריחת קוציץ סורי.
+* דצמבר - פברואר - פריחת [[רקפת מצויה]].
-* אוגוסט - האזור חם ויבש אולם במשוכות הצבר יש שפע פירות "סברס" (קטיף הפירות הקוצניים מחייב ניסיון ומיומנות, ואינו מומלץ ללא ציוד מתאים).
+* ינואר - פברואר - פריחת [[כלנית מצויה]] (בגוונים שונים), [[אירוס ארץ-ישראלי]] ו[[עירית גדולה]].
+* מרץ - פריחת דרדר כחול, [[רקפת מצויה]], קחוונים, תלתן תריסני ומינים נוספים.
 |שירותים למטיילים=
-* ברזייה לצד מתקן מקורות (תחנת אלכסנדרוני). בעת הסיור במאי 2013, הייתה הברזייה פעילה, אך מומלץ להצטייד בכמות מים מספקת ולא לסמוך על הברזייה לצורך מילוי מים במהלך הטיול.
+* מספר חניוני מטיילים ביער, כולל שולחנות פיקניק ומתקני איסוף פחמים.
 |הערות ואזהרות=
-* ממזרח למסלול ההליכה נמצא שטח אש של צה"ל.
+* מסלול ההליכה חשוף ברובו לשמש.
-* רוב המסלול מתבצע בדרכי עפר בהן עשויים לעבור כלי רכב מעת לעת.
-* בתחום חצרות כ"ח נמצאות כוורות דבורים. לרגישים לנושא, ניתן לצאת מהתצפית לעבר כביש 444 הישן, בלי להתקרב לכוורות, אולם מיקומן עשוי להשתנות עם השנים.
 |קישורים נוספים וספרות מומלצת=
 * אגן הירקון - רן בר-נר, אלי בוך.
-* [http://www.alexandroni.org/site.php?battle=kule קרבות קולה] - באתר חטיבת אלכסנדרוני.
+* שילוט באתר.
 |הצעות טיול בסביבה=
-<table><tr>
+{{3טורים|
-<td valign="top" width="20">
+{{ת|ben_shemen_forest1.jpg|יער בן-שמן}}
-</td>
-<td valign="top" width="20">
-<imagemap>
-תמונה:ben_shemen_forest1.jpg|200px
-default [[יער בן-שמן]]
-desc none</imagemap>
 [[יער בן-שמן]]
-</td>
+|
-<td valign="top" width="20">
+{{ת|kula_forest1.jpg|יער קולה}}
-</td>
-<td valign="top" width="20">
-<imagemap>
-תמונה:kula_forest1.jpg|220px
-default [[יער קולה]]
-desc none</imagemap>
 [[יער קולה]]
-</td>
+|
-<td valign="top" width="20">
+{{ת|tel_hadid1.jpg|תל חדיד}}
-</td>
+[[תל חדיד]]
-<td valign="top" width="20">
+}}
-<imagemap>
-תמונה:nophars_pool.jpg|200px
-default [[מקורות הירקון - בריכת הנופרים]]
-desc none</imagemap>
-[[מקורות הירקון - בריכת הנופרים]]
-</td></tr></table>
 }}
 [[קטגוריה:שביל ישראל]]

קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך