קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

הבדלים בין גרסאות בדף "מגיתית לאנדרטת המערה"

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לבדיקה}}
 
 
<meta name="keywords" content="אנדרטת המערה"></meta>
 
<meta name="keywords" content="אנדרטת המערה"></meta>
 
<meta name="description" content="מגיתית לאנדרטת המערה - תצפיות נוף, ארכיאולוגיה ומורשת קרב במזרח השומרון."></meta>
 
<meta name="description" content="מגיתית לאנדרטת המערה - תצפיות נוף, ארכיאולוגיה ומורשת קרב במזרח השומרון."></meta>
 +
{{פירורי לחם |[[טיולים במרכז]]|[[טיולים בבקעת הירדן ובמזרח השומרון]]|}}
 
{{מסלולי טיול
 
{{מסלולי טיול
 +
|נצ=32.08766, 35.38845
 +
|Display map=yes
 +
|Tags=אנדרטאות, קווי, עתיקות והיסטוריה
 
|סקירה=מגיתית לאנדרטת המערה - תצפיות נוף, ארכיאולוגיה ומורשת קרב במזרח השומרון.
 
|סקירה=מגיתית לאנדרטת המערה - תצפיות נוף, ארכיאולוגיה ומורשת קרב במזרח השומרון.
|תמונה=wadi_katzyon1.jpg
+
|תמונה=תצפית לסרטבה.jpg
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
 
|שם_הצלם=עמית מנדלסון
|מקום_הצילום=נחל קציון
+
|מקום_הצילום=תצפית מהמסלול לקרן סרטבה
 
|תאריך_הצילום=12/4/2016
 
|תאריך_הצילום=12/4/2016
 
|אזור=בקעת הירדן ומזרח השומרון
 
|אזור=בקעת הירדן ומזרח השומרון
שורה 12: שורה 15:
 
|מיקום=מזרח השומרון, קרוב ליישוב גיתית
 
|מיקום=מזרח השומרון, קרוב ליישוב גיתית
 
|גישה=רגלית
 
|גישה=רגלית
|שבילי_טיול=כחול, ירוק
+
|שבילי_טיול=כחול 5545
 
|עונות_ביקור=חורף ואביב
 
|עונות_ביקור=חורף ואביב
 
|שמורת_טבע=לא
 
|שמורת_טבע=לא
|רמת_קושי=רגיל
+
|רמת_קושי=לכל המשפחה
 
|סוג_מסלול=קווי ארוך
 
|סוג_מסלול=קווי ארוך
 
|כניסה=חינם
 
|כניסה=חינם
שורה 33: שורה 36:
 
|10=[[מבתרי עוצרין]]
 
|10=[[מבתרי עוצרין]]
 
|רקע כללי=
 
|רקע כללי=
[[תמונה:katzyon2.jpg|thumb|left|220px|משקוף מעוטר בחורבת קציון]]
+
[[תמונה:אנדרטת המערה.jpg|thumb|left|220px|אנדרטת המערה]]
 
מזרח השומרון הינו אחד האזורים הדרמטיים בארץ. ההרים יורדים בתלילות כאלף מטרים ויותר, מגב ההר אל ערבות הירדן. רק בשנות ה- 1970 נסלל כביש החוצה אזור זה מצפון לדרום - "דרך אלון", או כפי שנקראה פעם, "דרך ארץ המרדפים".
 
מזרח השומרון הינו אחד האזורים הדרמטיים בארץ. ההרים יורדים בתלילות כאלף מטרים ויותר, מגב ההר אל ערבות הירדן. רק בשנות ה- 1970 נסלל כביש החוצה אזור זה מצפון לדרום - "דרך אלון", או כפי שנקראה פעם, "דרך ארץ המרדפים".
  
שורה 41: שורה 44:
  
 
|איך_להגיע=
 
|איך_להגיע=
המסלול המתואר אינו מעגלי. חנייה בטוחה יש בנקודת ההתחלה ביישוב גיתית. מנקודת הסיום לנקודת ההתחלה ניתן להסתייע באוטובוס בתדירות נמוכה מאד (מספר נסיעות ביום), או להמשיך ב"הליכה מנהלתית" ולהשאיר רכב שני ליד מחנה אפיק.
+
המסלול המתואר אינו מעגלי. חנייה בטוחה יש לצד נקודת ההתחלה, ביישוב גיתית. כדאי להוריד תחילה את המטיילים בנקודת ההתחלה, ולשלוח רק את הנהגים להשאיר את הרכב בתוך המושב ולחזור כחצי ק"מ ברגל. אפשרות נוספת הינה להתבסס על תחבורה ציבורית.
 +
 
 +
מנקודת הסיום לנקודת ההתחלה ניתן להסתייע באוטובוס בתדירות נמוכה מאד (מספר נסיעות ביום), או להמשיך ב"הליכה מנהלתית" בקרבת הכביש, ולהשאיר רכב שני ליד מחנה אפיק.
  
 
כמו כן, ניתן לבצע מסלול זה כחלק ממסלול ארוך יותר, במורד ואדי א-זנאניר אל [[מעיינות פצאל]], או לעבר [[ואדי א-סוח'ן]] ולצאת לאזור התעשייה של מעלה אפריים.
 
כמו כן, ניתן לבצע מסלול זה כחלק ממסלול ארוך יותר, במורד ואדי א-זנאניר אל [[מעיינות פצאל]], או לעבר [[ואדי א-סוח'ן]] ולצאת לאזור התעשייה של מעלה אפריים.
  
|אורך המסלול=יעודכן
+
|אורך המסלול=3.5 ק"מ.
 
|משך המסלול=3-2 שעות הליכה.
 
|משך המסלול=3-2 שעות הליכה.
|טיפוס מצטבר=יעודכן
+
|טיפוס מצטבר=עלייה מצטברת של כ-90 מ'.
|מפה=wadi_aviv_dishon.gif
+
|מפה=מגיתית לאנדרטת המערה.gif
 
|תיאור המסלול=
 
|תיאור המסלול=
[[תמונה:lower_dishon1.jpg|thumb|left|220px|אבן עתיקה בנחל דישון]]
+
[[תמונה:חורבת גיתית.jpg|thumb|left|220px|חורבה בתחילת המסלול]]
נתחיל את ההליכה בין כרמי עלמה המגודרים באינטנסיביות. לאחר 1.2 ק"מ, נגיע למזלג דרכים - כאן יש לשים לב לסימון ולפנות בזווית חדה ימינה להמשך המסלול (הדרך המובילה ישר אינה מסומנת ומסתיימת בכרמים מצפון-מזרח לנו). לאחר כקילומטר נוסף נגיע לקצה הכרמים. כאן ניצב שלט כניסה לשמורת נחל דישון ומחסום לרכב.
+
שביל ההליכה עצמו מתחיל באזור מבני המשק של מושב גיתית. אחרי הליכה קצרה ניפרד מהכביש הסלול ונמשיך מעל לכביש, לעבר בור מים.
עם מעבר המחסום ניכנס למתחם מכלאת בקר, נסטה שמאלה ונמשיך לאורך גדר בקר בגדה הדרומית של נחל קציון. מכאן נרד כקילומטר אחד במדרונות מדרום לנחל עצמו, ביער פתוח ובו שפע עצי אלון מצוי ואלה אטלנטית.
+
 
קטע זה מסתיים בצומת שבילים כחול-ירוק, בתחום אתר העתיקות '''חורבת קציון'''. זוהי חורבה גדולה ובה מספר מבנים בעלי עניין. המבנה הגדול והמרשים ביותר נמצא עשרות מטרים ממזרח לצומת השבילים, וסביבו שתי בריכות מים יבשות. עוד במאה ה- 19 התגלתה כאן כתובת עתיקה המוקדשת לקיסרים רומאיים שחיו סביב שנת 220 לספירה, ובה ביטוי יחודי - "נדר היהודים", מוקדם יחסית לתקופת בתי הכנסת העתיקים בגליל. גם לאחר 150 שנות מחקר ארכיאולוגי, אין תמימות דעים לגבי מטרתו של המכלול, שהוא יחיד מסוגו במזרח הקדום. השקפה אחת מציעה כי היה זה מוקד התכנסות של הכהנים בגליל, וזאת על רקע העדר זכר כלשהו לחפצי פולחן אלילי (על אף כתובת ההקדשה לקיסרים). השקפה אחרת מציעה כי אתר זה הוקם במתכוון בקצה חבל ההתיישבות היהודית בגליל (שגבולה הצפוני היה בנחל דישון), ושימש לצרכי פולחן קיסרי. יש המציעים כי מקור השם "קציון" במילה "קץ", לציון מיקומו הקיצוני של האתר.
+
מכאן ועד לכביש אלון, יש לעקוב בקפדנות אחרי סימוני השבילים. השביל חדש יחסית ואינו דרוך היטב, אם כי סימון השבילים צפוף יחסית.
 +
 
 +
ההליכה הינה בנוף טרשי למדי ובהפרשי גובה מתונים. לאורך הדרך, נשקף פה ושם נוף [[שמורת סרטבה|קרן סרטבה]].
 +
 
 +
פה ושם לאורך הדרך ניתן להבחין בשרידים ארכיאולוגיים - חורבה בקרבת לולי גיתית, בורות מים, גורן עתיקה (הנראית כמשטח סלע מוקף באבנים) ומדוכה (שקע עגול חצוב).
  
נוכל לראות כאן כותרות ובסיסי עמודים, משקוף מעוטר וקיר אבן שהשתמר לגובה יותר משני מטרים. מי שימשיך ויסתובב בחורבה עשוי לאתר גם אבן "ים" של בית בד וצמד קמרונות תת-קרקעיים שהכניסה אליהם מצד מזרח.
+
בשלב מסויים, חוצה השביל שדה מעובד. כאן, יש לחצות בדרך הקצרה ביותר ולחפש את המשך הסימון.
  
מחורבת קציון נפנה צפונה, נעבור גדר בקר (נכון למאי 2015, החצייה אינה מוסדרת) ונרד בתלילות לערוץ נחל קציון (הסימון בירידה עלול להיות לא ברור), ועם הגיענו לנחל נפנה ימינה ונרד לאורך הנחל. ההליכה נעשית לרוב בחורש מוצל ונעים, תוך התגברות פה ושם על סלעים גדולים ומדרגות סלע קטנות.
+
עם ההגעה לכביש, נחצה אותו בזהירות ונמשיך בדרך עפר עוד כמה מאות מטרים, כאשר מצד ימין נוכל לראות מספר מערות רועים ישנות, עד ל'''אנדרטת המערה'''. אנדרטה זו מנציחה את אחד המרדפים המפורסמים ביותר במלחמת ההתשה.
  
אחרי כברת דרך, נגיע למצוקים יפים בגדה הצפונית, המסמנים שאנו מתקרבים לקצה הנחל. מכאן הליכה קצרה נוספת, לעבר גדר בקר החוצצת בינינו ובין [[נחל דישון]]. כאן הוסדר מעבר ייעודי למטיילים, אם כי סימון השבילים כאן עשוי להיות לא ברור.
+
מייד עם תום מלחמת ששת הימים, החלו הפלסטינאים בלוחמת גרילה ופיגועי טרור כנגד כוחות צה"ל ביו"ש. חוליות מחבלים שהתארגנו בבקעת הירדן המזרחית, חצו את [[נהר הירדן]] וביצעו פיגועים רבים כנגד צה"ל. במהלך השנים 1969-1967, התרחשו עשרות מרדפים של כוחות צה"ל נגד חוליות מחבלים שחדרו מירדן לבקעה, ושאפו לבצע פיגועים מיידיים או לחבור לאוכלוסייה בגב ההר ולבנות תשתית טרור. מפקדי הכוחות היו פעמים רבות בראש הכוח, ולכן נפגעו ונהרגו לא מעט מהמפקדים שהשתתפו בלחימה.
  
בשפך נחל קציון לנחל דישון, לצד דרך הג'יפים, נמצאת '''פינת צל''' יפה למרגלות עצי אלון.
+
באפריל 1968 החל צה"ל בהקמת גדר מערכת ומיקוש לכל אורך בקעת הירדן. הקמת הגדר הושלמה במרץ 1969, דבר שהוביל לדעיכה ניכרת במספר החדירות מירדן. מרדף המערה, שאירע ב- 11 במרץ 1969, נחשב לאחד המרדפים האחרונים. במרדף זה, זיהו כוחות צה"ל סימני חוליית מחבלים שחצתה את הירדן והגיעה למקום בו אנו נמצאים, ח'רבת בני פאדיל. במערות שראינו, ישבו בדווים. בפתח אחת המערות ישבה בדווית שהיניקה את תינוקה. לשאלת החיילים האם יש מחבלים באזור, השיבה האם בשלילה אך כשעמדו החיילים לצאת מהמערה, נפתחה לעברם אש, ממנה נהרג רס"ן חנן סמסון. בנסיונות לחלצו, נהרגו גם רס"ן יוסף קפלן וסמ"ר בועז ששון. בחילופי האש, נהרגו שבעה מחבלים והאחרון נכנע ונתפס.
  
לפני שנתחיל בעלייה בנחל דישון, מומלץ דווקא לרדת כ- 100 מ', עד שנגיע ל'''אבן עתיקה''' ומשולטת בצידה השמאלי של דרך הג'יפים. זוהי אבן בזלת גדולה המזכירה בצורתה אבן "ים" של בית בד, אולם ממדיה ומיקומה המרוחק מיישובים עתיקים, הופכים אותה לתעלומה ארכיאולוגית.
+
אתר זה הפך לסמל הממחיש דילמות של "טוהר הנשק" בעת לחימה, מול אי מחוייבותו של הצד השני לערכים אלו. האנדרטה הראשונה שהוקמה במקום הושחתה, ובאפריל 2011 נחנכה אנדרטה חדשה.
  
מנקודה זו נשוב ונעלה בנחל דישון. לפנינו הליכה של כשעתיים בדרך עפר נוחה, החוצה את אפיק נחל דישון מספר פעמים (בחורף ובאביב ייתכן שנידרש ללכת במים). גדות הנחל תלולות ומכוסות בחורש טבעי, המספק לנו פינות צל רבות.  במהלך הדרך, נחבור ל[[שביל ישראל]] המגיע מכיוון [[גן לאומי מצודת כ"ח|מצודת כ"ח]]. בשלב מסוים, נתחיל לטפס בגדתו הדרומית של נחל דישון ונמשיך עוד כברת דרך בלא לחצות שוב את הנחל. נחלוף מעל למתקן השאיבה המרכזי של "מקורות" בערוץ הנחל, ולאחריו נמשיך עוד כקילומטר אחד בכביש סלול. נעבור בגשר מעל ערוץ הדישון ונצא למגרש החנייה בצד כביש 886.
+
מכאן נשוב לעבר הכביש. אם דאגנו להקפצת רכב, נסיים כאן, ולחילופין ניתן לתפוס אוטובוס מצומת מעלה אפריים, הנמצאת כק"מ מצפון-מערב לנו (מספר נסיעות בודדות ביום).
  
למעוניינים בכך, ניתן גם לרדת במורד נחל דישון, מהאבן העתיקה. הנחל הולך ונפתח בהדרגה, ונקודות הצל מועטות. בגבולה המזרחי של [[שמורת נחל דישון]], כקילומטר מתחת לשפך נחל קציון, נחבור לכביש המסתעף מכביש 90 ומוביל ל"מאחז" קטן בצלע הר אליעזר. ניתן לשלוח לנקודה זו רכב (במקרה זה אורך המסלול כ- 6 ק"מ), או להמשיך בזהירות לאורך הכביש, הנפרד מערוץ נחל דישון וממשיך בין שדרות ברושים עד לכביש 90, מעט מצפון לאיילת השחר - נקודה נגישה בתחבורה ציבורית (במקרה זה אורך המסלול 8.5 ק"מ, אולם חובה לתאם כניסה למסלול עם צה"ל, גם בימי שישי). באפשרות זו אין במסלול עליות כלל.
+
אפשרות נוספת, למיטיבי לכת בלבד, הינה טיול רגלי ארוך במורד וואדי א-זנאניר לעבר [[מעיינות פצאל]] והיישוב פצאל.  
  
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
 
|פריחה ומוקדי עניין עונתיים=
שורה 73: שורה 82:
  
 
|שירותים למטיילים=
 
|שירותים למטיילים=
* חנייה מוסדרת בסוף המסלול.
+
* אין במסלול שירותים למטיילים.
 
|הערות ואזהרות=
 
|הערות ואזהרות=
* המסלול עובר בשטח אש פעיל, ונדרש תיאום לטיול בשטח, גם בסופי שבוע.
+
* המסלול עובר באזור שקט יחסית, אך מבודד ועם נוכחות קבועה של רועים פלסטיניים, ומומלץ להיערך בהתאם.
* קיימת סכנת החלקה לאחר הגשמים (במיוחד בקטע מחורבת קציון ועד לנחל דישון).
+
* קיימת סכנת החלקה לאחר הגשמים.
* המסלול לא מומלץ לביצוע בקיץ או בימים חמים במיוחד.
+
* המסלול לא מומלץ לביצוע בקיץ או בימים חמים במיוחד. אין צל לאורך המסלול, פרט לאנדרטת המערה.
 +
* אין להשאיר כלי רכב ללא השגחה באזור זה. מומלץ לתאם הקפצת המטיילים חזרה מאנדרטת המערה לנקודת ההתחלה. לחילופין, מטיילים מיטיבי לכת יכולים להמשיך מאנדרטת המערה לעבר ואדי א-זנאניר, בואכה [[מעיינות פצאל]] ולסיים בצומת פצאל, או ללכת קצת לצד כביש 507, ולהמשיך למסלול [[ואדי א-סוח'ן]].
  
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
|הצעות טיול בסביבה=
 
{{3טורים|
 
{{3טורים|
{{ת|wadi_aviv1.jpg|ואדי א-סוח'ן}}
+
{{ת|wadi_suchn1.jpg|ואדי א-סוח'ן}}
 
[[ואדי א-סוח'ן]]
 
[[ואדי א-סוח'ן]]
 
|
 
|
שורה 87: שורה 97:
 
[[מעיינות פצאל]]
 
[[מעיינות פצאל]]
 
|
 
|
{{ת|mt_evyatar_view.jpg|שביל המפקדים}}
+
{{ת|commanders_trail1.jpg|שביל המפקדים}}
 
[[שביל המפקדים]]
 
[[שביל המפקדים]]
 
}}
 
}}
 
}}
 
}}

גרסה אחרונה מ־12:27, 16 במאי 2019

דף הבית   /   טיולים במרכז   /   טיולים בבקעת הירדן ובמזרח השומרון   /   מגיתית לאנדרטת המערה

מסלול טיול: מגיתית לאנדרטת המערה

מגיתית לאנדרטת המערה - תצפיות נוף, ארכיאולוגיה ומורשת קרב במזרח השומרון.

  • מסלול טיול
  • אזור:בקעת הירדן ומזרח השומרון
  • מפת סימון שבילים: 6-5 - בקעת הירדן ומזרח השומרון
  • מיקום: מזרח השומרון, קרוב ליישוב גיתית
  • גישה:רגלית
  • שבילי טיול:כחול 5545
  • עונות ביקור:חורף ואביב
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:קווי ארוך
  • כניסה: חינם
  • אורך המסלול:3.5 ק"מ.
  • תאריך ביצוע מסלול:12/4/2016
  • תאריך ביקור אחרון בשטח:12/4/2016



תצפית לסרטבה.jpg

תצפית מהמסלול לקרן סרטבה, (עמית מנדלסון, 12/4/2016)


עוד אתרים בסביבה

תגיות: אנדרטאות קווי עתיקות והיסטוריה

רקע: מגיתית לאנדרטת המערה

אנדרטת המערה

מזרח השומרון הינו אחד האזורים הדרמטיים בארץ. ההרים יורדים בתלילות כאלף מטרים ויותר, מגב ההר אל ערבות הירדן. רק בשנות ה- 1970 נסלל כביש החוצה אזור זה מצפון לדרום - "דרך אלון", או כפי שנקראה פעם, "דרך ארץ המרדפים".

טיולנו מוביל לאנדרטה לזכר אחד המרדפים הידועים ביותר במלחמת ההתשה - מרדף המערה. רוב המסלול הינו בשביל טרשי שאינו דרוך היטב, אולם בטופוגרפיה נוחה ללא עליות וירידות קשות.

המסלול חשוף כמעט לחלוטין לשמש ואינו מומלץ לביצוע בימים חמים. האזור נחשב שקט למדי, אך יש סבירות גבוהה לפגוש רועי צאן פלסטינים במהלך המסלול, ולכן יש לטייל בקבוצה, לבצע תיאום בטחוני ולשמור על עירנות.

איך להגיע:

המסלול המתואר אינו מעגלי. חנייה בטוחה יש לצד נקודת ההתחלה, ביישוב גיתית. כדאי להוריד תחילה את המטיילים בנקודת ההתחלה, ולשלוח רק את הנהגים להשאיר את הרכב בתוך המושב ולחזור כחצי ק"מ ברגל. אפשרות נוספת הינה להתבסס על תחבורה ציבורית.

מנקודת הסיום לנקודת ההתחלה ניתן להסתייע באוטובוס בתדירות נמוכה מאד (מספר נסיעות ביום), או להמשיך ב"הליכה מנהלתית" בקרבת הכביש, ולהשאיר רכב שני ליד מחנה אפיק.

כמו כן, ניתן לבצע מסלול זה כחלק ממסלול ארוך יותר, במורד ואדי א-זנאניר אל מעיינות פצאל, או לעבר ואדי א-סוח'ן ולצאת לאזור התעשייה של מעלה אפריים.

אזהרה בטחונית:

אזהרה בטחונית
מסלולי הטיול בבקעת הירדן ובצפון ים המלח נמצאים מעבר לקו הירוק, באזור הנחשב שקט וללא בעיות בטחוניות מיוחדות. התנאים הבטחוניים עלולים להשתנות, ויש להיערך בהתאם.

המטיילים נדרשים לתאם את מסלול הטיול עם צה"ל, גם כאשר המסלול אינו עובר בשטחי אש. במסלולים העוברים בקרבת מעיינות באזור זה, יש סבירות גבוהה לפגוש ברועים פלסטיניים ועדריהם, והמטיילים נדרשים לערנות מיוחדת.

אין לראות בתיאור המסלול משום המלצה לביצועו.

תיאור מסלול הטיול:

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:3.5 ק"מ.
  • משך המסלול:3-2 שעות הליכה.
  • טיפוס מצטבר:עלייה מצטברת של כ-90 מ'.

לחצו על המפה להגדלה לחצו על המפה להגדלה

חורבה בתחילת המסלול

שביל ההליכה עצמו מתחיל באזור מבני המשק של מושב גיתית. אחרי הליכה קצרה ניפרד מהכביש הסלול ונמשיך מעל לכביש, לעבר בור מים.

מכאן ועד לכביש אלון, יש לעקוב בקפדנות אחרי סימוני השבילים. השביל חדש יחסית ואינו דרוך היטב, אם כי סימון השבילים צפוף יחסית.

ההליכה הינה בנוף טרשי למדי ובהפרשי גובה מתונים. לאורך הדרך, נשקף פה ושם נוף קרן סרטבה.

פה ושם לאורך הדרך ניתן להבחין בשרידים ארכיאולוגיים - חורבה בקרבת לולי גיתית, בורות מים, גורן עתיקה (הנראית כמשטח סלע מוקף באבנים) ומדוכה (שקע עגול חצוב).

בשלב מסויים, חוצה השביל שדה מעובד. כאן, יש לחצות בדרך הקצרה ביותר ולחפש את המשך הסימון.

עם ההגעה לכביש, נחצה אותו בזהירות ונמשיך בדרך עפר עוד כמה מאות מטרים, כאשר מצד ימין נוכל לראות מספר מערות רועים ישנות, עד לאנדרטת המערה. אנדרטה זו מנציחה את אחד המרדפים המפורסמים ביותר במלחמת ההתשה.

מייד עם תום מלחמת ששת הימים, החלו הפלסטינאים בלוחמת גרילה ופיגועי טרור כנגד כוחות צה"ל ביו"ש. חוליות מחבלים שהתארגנו בבקעת הירדן המזרחית, חצו את נהר הירדן וביצעו פיגועים רבים כנגד צה"ל. במהלך השנים 1969-1967, התרחשו עשרות מרדפים של כוחות צה"ל נגד חוליות מחבלים שחדרו מירדן לבקעה, ושאפו לבצע פיגועים מיידיים או לחבור לאוכלוסייה בגב ההר ולבנות תשתית טרור. מפקדי הכוחות היו פעמים רבות בראש הכוח, ולכן נפגעו ונהרגו לא מעט מהמפקדים שהשתתפו בלחימה.

באפריל 1968 החל צה"ל בהקמת גדר מערכת ומיקוש לכל אורך בקעת הירדן. הקמת הגדר הושלמה במרץ 1969, דבר שהוביל לדעיכה ניכרת במספר החדירות מירדן. מרדף המערה, שאירע ב- 11 במרץ 1969, נחשב לאחד המרדפים האחרונים. במרדף זה, זיהו כוחות צה"ל סימני חוליית מחבלים שחצתה את הירדן והגיעה למקום בו אנו נמצאים, ח'רבת בני פאדיל. במערות שראינו, ישבו בדווים. בפתח אחת המערות ישבה בדווית שהיניקה את תינוקה. לשאלת החיילים האם יש מחבלים באזור, השיבה האם בשלילה אך כשעמדו החיילים לצאת מהמערה, נפתחה לעברם אש, ממנה נהרג רס"ן חנן סמסון. בנסיונות לחלצו, נהרגו גם רס"ן יוסף קפלן וסמ"ר בועז ששון. בחילופי האש, נהרגו שבעה מחבלים והאחרון נכנע ונתפס.

אתר זה הפך לסמל הממחיש דילמות של "טוהר הנשק" בעת לחימה, מול אי מחוייבותו של הצד השני לערכים אלו. האנדרטה הראשונה שהוקמה במקום הושחתה, ובאפריל 2011 נחנכה אנדרטה חדשה.

מכאן נשוב לעבר הכביש. אם דאגנו להקפצת רכב, נסיים כאן, ולחילופין ניתן לתפוס אוטובוס מצומת מעלה אפריים, הנמצאת כק"מ מצפון-מערב לנו (מספר נסיעות בודדות ביום).

אפשרות נוספת, למיטיבי לכת בלבד, הינה טיול רגלי ארוך במורד וואדי א-זנאניר לעבר מעיינות פצאל והיישוב פצאל.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

  • המסלול נסקר באביב המאוחר, ללא פריחה משמעותית.

שירותים למטיילים:

  • אין במסלול שירותים למטיילים.

הערות ואזהרות:

  • המסלול עובר באזור שקט יחסית, אך מבודד ועם נוכחות קבועה של רועים פלסטיניים, ומומלץ להיערך בהתאם.
  • קיימת סכנת החלקה לאחר הגשמים.
  • המסלול לא מומלץ לביצוע בקיץ או בימים חמים במיוחד. אין צל לאורך המסלול, פרט לאנדרטת המערה.
  • אין להשאיר כלי רכב ללא השגחה באזור זה. מומלץ לתאם הקפצת המטיילים חזרה מאנדרטת המערה לנקודת ההתחלה. לחילופין, מטיילים מיטיבי לכת יכולים להמשיך מאנדרטת המערה לעבר ואדי א-זנאניר, בואכה מעיינות פצאל ולסיים בצומת פצאל, או ללכת קצת לצד כביש 507, ולהמשיך למסלול ואדי א-סוח'ן.

הצעות טיול בסביבת מגיתית לאנדרטת המערה:



המפה נטענת...