קבל המלצות טיול עדכניות למייל שלך

נתיב הגנים במרכז רמת גן

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

טיול: נתיב הגנים במרכז רמת גן

מסלול עירוני בין גנים ומבנים היסטוריים בלב עיר הגנים - רמת גן

  • אזור:תל אביב וגוש דן
  • מפת סימון שבילים: 7 - השרון ומערב השומרון
  • מיקום: העיר רמת גן
  • גישה:רגלית, אופניים או קטעי הליכה קצרים בסיוע רכב פרטי
  • שבילי טיול:לא מסומן
  • עונות ביקור:{{{עונות_ביקור}}}
  • שמורת טבע:לא
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • סוג מסלול:קווי קצר
  • דמי כניסה:לא
  • תאריך ביצוע מסלול:{{{תאריך_ביצוע_מסלול}}}


[[תמונה:|{{{ 320px]]

'
,

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-top */ google_ad_slot = "5100266243"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>


מסלול הטיול: נתיב הגנים במרכז רמת גן

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:{{{אורך המסלול}}}
  • משך המסלול:{{{משך המסלול}}}
  • טיפוס מצטבר:{{{טיפוס מצטבר}}}

[[תמונה:{{{מפה}}}|320px|לחצו על המפה להגדלה]] לחצו על המפה להגדלה

{{{תיאור המסלול}}}


איך להגיע:

{{{איך_להגיע}}}

<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-middle */ google_ad_slot = "8969119389"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>


פריחה ומוקדי עניין עונתיים:

{{{פריחה ומוקדי עניין עונתיים}}}

שירותים למטיילים:

{{{שירותים למטיילים}}}

הערות ואזהרות:

{{{הערות ואזהרות}}}





<AdSense>google_ad_client = "pub-3670504824375444"; /* inature-bottom */ google_ad_slot = "2039121510"; google_ad_width = 728; google_ad_height = 90; //--> <script type="text/javascript" src="http://pagead2.googlesyndication.com/pagead/show_ads.js"> </script> </adsense>



איך להגיע

המסלול מתחיל ומסתיים בדרך ז'בוטינסקי (כביש מס' 481) - הכביש המקשר את פתח תקווה ומחלף גהה עם מחלף הרכבת בתל אביב - יפו.

תחילת המסלול היא בצומת הרחובות ביאליק וז'בוטינסקי ברמת גן. המקום נגיש בנקל בתחבורה ציבורית בקווי פתח תקווה - תל אביב.

סיום המסלול הוא בכיכר גרונר, הנמצאת בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ורש"י (מרחק כקילומטר נסיעה מנקודת ההתחלה). גם מקום זה נגיש בנקל בתחבורה ציבורית.

מסלול הטיול המתואר מיועד להולכי רגל ורוכבי אופניים, ואילו הנסיעה ברכב פרטי מחייבת נתיב מפותל וארוך יותר על מנת לעבור באתרים, ומומלץ להצטייד במפת רחובות עדכנית הכוללת את כיווני הנסיעה.

מסלול

פרטי מסלול
  • אורך המסלול:3 ק"מ.
  • משך המסלול:2-1 שעות הליכה.
  • טיפוס מצטבר:כ- 50 מ' עליות וירידות מצטברות.

[[תמונה:|320px|לחצו על המפה להגדלה]] לחצו על המפה להגדלה

מסלול הטיול יפגיש אותנו עם הגנים ההיסטוריים במרכז רמת גן, מבנים היסטוריים ושבילי מדרגות המזכירים במעט את נתיבי המדרגות המפורסמים של חיפה.

נתחיל ברחוב ז'בוטינסקי פינת רחוב ביאליק ברמת גן. בצד הצפוני-מזרחי של הצומת נמצא מבנה עזוב ומרשים בסגנון ה"באוהאוס" - קולנוע "רמה" לשעבר. המבנה הוקם בשנת 1938 ושימש כבית קולנוע ותיאטרון, השני בעיר, ובו היו 1,200 מקומות ישיבה. המקום נסגר בתחילת שנות ה- 80', ונרכש לאחרונה ע"י יזמי נדל"ן שיקימו במקום מגדל מגורים, המשלב ככל הנראה את שימור חזית המבנה הישן.

מכאן נלך ברחוב ביאליק. נפנה לסמטת מעלה הצבי - שביל מדרגות המטפס במתינות וחולף לבסוף בחנייה של בניין מגורים, בדרכו לרחוב מעלה הצופים.

נמשיך ברחוב מעלה הצופים לעבר גן ציבורי ובו מגדל מים בולט - גן שאול, ע"ש המשורר שאול טשרניחובסקי, הידוע ברמת גן יותר בכינוי העממי "גן הקופים". גן זה הוא אחד הגנים ההיסטוריים של רמת גן, ונחנך בשנת 1937, אז כונה "גן הנשיאים" על שמם של נשיאי ההסתדרות הציונית. עם פטירתו ב- 1943 של המשורר שאול טשרניחובסקי, הוסב שם הגן. הגן נמצא בגבעה בגובה 63 מ' מעל פני הים, שהיוותה עמדה צבאית בריטית במלחמת העולם הראשונה - "גבעת בולפין" ע"ש מפקד הקורפוס ה- 21, הגנרל אדוארד בולפין. לפני מלחמת העולם הראשונה כונתה הגבעה "ג'בל חרמיה" - "הר השודדים" - כיוון שבמקום התמקמו שודדים שפשטו על עוברי אורח ושדדו את רכושם.

במפלס העליון של הגן נמצאת רחבת תצפית לכיוון מזרח, המאפשרת לראות את שני הגנים ההיסטוריים הנוספים בהם נטייל הפעם - גן המלך דוד, הנמצא בעמק, וגן אברהם הנמצא ברכס כקילומטר ממזרח לגן שאול.

בצידו המזרחי של מגדל המים, נמצאים שרידי שובך היונים שעמד בגן שאול - עמוד ועליו בסיס מעוגל בצבע אדום.

ממגדל המים, שהוקם בשנת 1975, נפנה לרחוב האחות נחמה העורפי ונמשיך עד לסוף הרחוב. כאן נפנה שמאלה ונלך בשביל מתפתל בין בתי מגורים, היורד בגרם מדרגות לרחוב המצי"ר - שביל מדרגות בו נפנה שמאלה ונרד לרחוב YYY. בחורף ניתן לזהות בגדרות האבן לצד הרחוב שרך חד-שנתי בשם חשפונית עדינה.

נפנה ימינה ומייד שמאלה לרחוב השוטרת, עימו נמשיך עד לרחוב ביאליק.

רחוב ביאליק עטור עצי פיקוס השדרות, ומהווה את מרכז העיר, השוקק חיים. נפנה בביאליק שמאלה ונחלוף לצד בניין עיריית רמת גן בדרכנו לכיכר רמב"ם.

בכיכר ניצב פסל של המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, שבשנות חייו האחרונות התגורר ברמת גן, וכן פסל של איילות.

מהכיכר נלך בשדרות הילד לעבר גן המלך דוד, עוד אחד מהגנים הוותיקים ברמת גן שניטע ב- 1928, ונקרא אז גן המלך ג'ורג'. שטח הגן כורסם משמעותית עם השנים.

מהגן נפנה מזרחה דרך שדרות יצחק למדן לרחוב אלימלך.

ברחוב אלימלך מס' 7 נמצא בית יתומים.

נמשיך מזרחה ונעלה בשדרת הגיבורים (המציינת את האנדרטה אליה נגיע תוך דקות אחדות) לעבר גן אברהם. גם גן זה הוא מהגנים ההיסטוריים ברמת גן, והטראסות הנטושות שבו נבנו בשנות ה- 40'.

המדרגות יובילו אותנו לרחוב משה שרת, בו נמצאת אנדרטה לחללי מלחמת העצמאות, ומול האנדרטה נמצא ספסל ביאליק.

באנדרטה, שנחנכה בשנת 1954, מונצחים 101 בני רמת גן שנפלו במלחמת העצמאות, ובולט תבליט האריה הפצוע, המסמל את הגבורה והניצחון של ישראל, מחד, ואת המחיר הכבד ששולם (הבנים שנפלו), מאידך.

הספסל המגודר מול האנדרטה מנציח את המשורר הלאומי ביאליק, שנהג לנוח בגן זה בתקופת מגוריו ברמת גן.

כדאי לפנות כאן דרומה (ימינה) ברחוב משה שרת, ולחלוף על פני בי"ס דוד בן-גוריון. בית הספר הוקם בשנת 1924 כבית הבראה ע"י ד"ר דורה בלוך-בלומנפלד, וסביבו הוקמה שכונת יוקרה - "גבעת החלמה".

ב- 15 במאי 1948, יום לאחר הכרזת המדינה, פונו 93 דירות בשכונה כדי לאכלס את המטה הכללי של צה"ל. בבניין בית ההבראה ישבו אגפי כוח האדם והאפסנאות, ובחצרו הושבעו ב- 27 ביוני 1948 אלופי המטכ"ל.

בקרבת מקום, ברחוב ז"ר 5, בביתם של סופיה ויוסף בז'רנו, מוקמה לשכתו של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון. ברחוב משה שרת 17 (בניין בסגנון ה"באוהאוס") שכנה לשכת הרמטכ"ל, ובחזית הבניין ניתן להבחין עד היום ברסיסי הפצצה מצרית במלחמת העצמאות. בן-גוריון העתיק את לשכתו לכאן לזמן קצר אחרי שבית בז'רנו נפגע בהפצצה מצרית ב- 3 ביוני 1948. בניינים אלו הם בנייני מגורים פרטיים, הכניסה אליהם אסורה ללא רשות הבעלים. ניתן לצפות עליהם מבחוץ תוך שמירה על השקט. בניינים נוספים באזור שימשו אף הם את המטרה הכללי.

במאי 1949 החלה העברת אגפי המטכ"ל לשטח מחנה השלישות הראשית ברמת גן, ורק באפריל 1955 עבר המטכ"ל למושבו עד היום, במחנה הקריה בת"א.

נחזור לגן אברהם. חלקו המזרחי של הגן, ליד ספסל ביאליק, מחולק לשניים ע"י אמפיתיאטרון נטוש (בקיר האמפיתיאטרון הפונה לרחוב נמצאים תבליטים של הצייר שלמה כץ).

האמפיתיאטרון העזוב הוקם ב- 1947 ושימש לפעילויות תרבות שונות. בקיר הפנימי של האמפיתיאטרון נמצא תבליט המנציח את רבקה משקה את אליעזר עבד אברהם. כיום האמפיתיאטרון אינו בשימוש והוא נעול.

צפונית לאמפיתיאטרון נמצאת מערת קבורה שעוצבה מחדש ואיבדה את צביונה המקורי, ואילו מדרום לאמפיתיאטרון נמצא מעבר תת-קרקעי חסום בין שני חלקי הגן, מתחת לרחוב משה שרת.

נמשיך ברחוב משה שרת עד למפגש נתיב מדרגות - "מבוא זאב". בנתיב יפה זה נרד לרחוב ז'בוטינסקי. לאורך הדרך מוצבים כמה פסלים מרשימים.

ברחוב ז'בוטינסקי נפנה ימינה (מזרחה) עד לצומת רח' רש"י, נחצה בזהירות את הכביש ונגיע לאנדרטה שבמקום. האנדרטה מוקדשת לזכרם של עולי הגרדום בתקופת השלטונות העות'מאני (מחתרת ניל"י) והבריטי בארץ, ומציגה שני אריות - האריה הקטן הישראלי הנאבק באריה הבריטי. על האנדרטה חקוקים גם דברי זאב ז'בוטינסקי - "בלהב המרד שא אש להצית".

האנדרטה מוקמה כאן כיוון שהיא נמצאת בקרבת משטרת רמת גן (מעבר לכביש) - תחנת משטרה גדולה שהוקמה בתקופת המנדט ופעילה עד ימינו. ב- 23/4/1946 הותקפה המשטרה בידי האצ"ל. בפעולה נהרגו שלושה לוחמים - יצחק בילו, יעקב זלוטניק וישראל פינרמן. הלוחם דב גרונר נפצע ונפל בשבי.

ב- 16/4/1947 הועלה דב גרונר לגרדום ע"י הבריטים בכלא עכו, למרות מאמצים רבים להמתקת העונש.

פריחה ומוקדי עניין עונתיים

פריחה עונתית בגן אברהם.

שירותים למטיילים

המסלול עובר במרכז העיר.

הערות ואזהרות

  • ניתן לשלב במסגרת הטיול גם ביקור במוזיאון בית קריניצי לתולדות העיר רמת גן.
  • המסלול כולל מספר נתיבי מדרגות, ואינו מתאים למתקשים בהליכה או לעגלות ילדים.

ספרות מומלצת

  • אל אתרי רמת גן, יהושע הדר ויוסי אור, החברה להגנת הטבע, 1988.
  • כש"הבור" היה גבעה, שלמה נקדימון, "ידיעות אחרונות", 1/5/2006.

קישורים נוספים