הר הרצל

דף זה נמצא בעריכה. המידע שבו חלקי, וייתכן שחלו בו טעויות. אין להסתמך עליו לצורך טיול בשטח!

דף הבית / טיולים במרכז / טיולים בירושלים / הר הרצל

הר הרצל

הר הרצל - הפנתיאון הלאומי, בו קבורים חוזה המדינה, גדולי האומה ורבים מחללי מערכות ישראל.

נקודת עניין
אזור:ירושלים
מפת סימון שבילים: 9 - מבואות ירושלים
מיקום: ירושלים
גישה:לכל רכב
שבילי טיול:לא מסומן
עונות ביקור:כל השנה
שמורת טבע:לא
רמת קושי:לכל המשפחה
נגישות לנכים:לא נגיש
שעות ביקור:שעות היום, סגור בשבתות וחגים
כניסה:חינם
תאריך ביקור:31/7/2016
תאריך ביקור אחרון בשטח:31/7/2016

יעודכן, (עמית מנדלסון, 31/7/2016)

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎טבע ונופים בישראל‎‏ (@‏‎inature_israel‎‏)‎‏

עוד אתרים בסביבה

הצעות טיול בסביבה

אתרי ביקור

הר הרצל

קבר הרב משה בן-טוב, יולי 2014

הר הרצל הינו אחד הגבוהים בהרי ירושלים (גובהו 832 מ'). ב- 17 באוגוסט 1949 נקברו כאן עצמותיו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, ובני משפחתו, זאת בהתאם לצוואתו של הרצל. ההר כולו הפך לפנתיאון לאומי בו נקברו גדולי האומה, ובצלעו המערבית - הר הזיכרון - הוקם מרכז ההנצחה "יד ושם".

להר אופי במתי, ופסגתו שטוחה כמעט לחלוטין. בפסגה נמצא קבר הרצל, וממערב לפסגה נמצאת חלקת גדולי האומה, בה נקברו בעיקר נשיאי מדינת ישראל, ראשי ממשלתה, יושבי ראש הכנסת ובנות זוגם.

במורדותיו הצפוניים של הר הרצל, נמצא בית הקברות הצבאי של העיר ירושלים. ראשיתו של בית הקברות בהלווייה ממלכתית ל- 323 חללי מלחמת העצמאות, ב- 17 בנובמבר 1949. בהלוויה זו הובאו למנוחת עולם חללים שנפלו בקרבות המלחמה, וגופותיהם נותרו מחוץ לשטחי מדינת ישראל (כולל חללי כיס פלוג'ה), ונאספו בידי אנשי הרבנות הצבאית לאחר מו"מ קשה עם הכוחות המצריים והירדניים. בטקס הקבורה השתתפו כ- 10,000 בני אדם, והחללים נקברו בשתי חלקות מדורגות, לחללי קרבות גוש עציון, לטרון, גבעת הרדאר ונווה יעקב. בשנים 1950-1953, נערכו בבית הקברות עוד 13 הלוויות המוניות נוספות, לחללים נוספים מקרבות מלחמת העצמאות, חלקם הועברו מבתי הקברות בסנהדריה ובשייח' באדר.

המתחם כולו הינו אחד מסמלי הממלכתיות הישראלית, ושולבו בו מונומנטים רבים בעלי אופי ממלכתי, כולל אתרי הנצחה לנעדרים שמקום קבורתם לא נודע, וכן אנדרטה מרכזית לנופלים בפיגועי הטרור ואנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ.

בתחום ההר יש מספר מסלולי הליכה, המשמשים בעיקר קבוצות מודרכות (בתי ספר, "תגלית" וטיולי מבוגרים).

בדף זה מוצגים שני מסלולי ההליכה העיקריים בהר, המסלול הקצר בעקבות גדולי האומה והמסלול הארוך מבית הקברות הצבאי אל קבר הרצל. אורכו של המסלול הקצר כשעה, ואילו למסלול הארוך מומלץ להקדיש כשלוש שעות (כולל הסברים).

ביום הזיכרון התשע"ז - 2017 נחנך בהר הרצל היכל זיכרון חדש, המתנשא לגובה של 18 מטרים ואת פנים החלל שלו מכסות למעלה מ-23 אלף לבנים, עם שמות החללים ומועד נפילתם. ביום האזכרה לנפילתו של כל חלל, יודלק נר הנצחה וירטואלי באמצעות אפליקציה ייחודית ופעמון אור ענק.

איך להגיע:

בית הקברות נמצא בשדרות הרצל בירושלים. יש לו שתי כניסות עיקריות, כניסה לבית הקברות הצבאי וכניסה ראשית להר (ממנה מגיעים במהירות לקבר הרצל ולחלקת גדולי האומה).

קיימים מגרשי חנייה באזור, אך מומלץ להגיע בתחבורה ציבורית, בתחנת הר הרצל של הרכבת הקלה (למבקרי המסלול הארוך, כדאי לרדת בתחנת יפה נוף ולא בתחנת הר הרצל).

על האתר: הר הרצל:

עיטורים בקברו של האדמו"ר מבעלז, יולי 2014

המסלול הקצר מתחיל ומסתיים בשער הראשי של הר הרצל, ומפת המסלול מופיעה במספר נקודות בדרך. ניתן להצטייד בדפדפת מידע בסיסית ביותר למסלול זה בשער המתחם.

בצידה הדרומי של רחבת הכניסה נמצא מוזיאון הרצל, מוזיאון קטן שהכניסה אליו בתשלום ובתיאום מראש.

מרחבת הכניסה נעלה אל קבר הרצל, הממוקם בפסגת ההר ולצידו רחבת הטקסים המשמשת באירועים ממלכתיים. המצבה הנוכחית באתר הוצבה רק בשנת 1960, ובנויה אבן בזלת במשקל 16 טון.

בצידה המערבי של הרחבה סביב הקבר, נפנה ימינה ונגיע לחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית. כאן קבורים גם יושבי ראש הסוכנות היהודית, וכן בני משפחתו של הרצל, חלקם נקברו כאן עוד ב- 1949 (בהתאם לצוואתו של הרצל), ואחרים שעצמותיהם הובאו לקבורה בישראל רק בשנים האחרונות.

מחלקה זו נתקדם בירידה מתונה מערבה, לעבר חלקת גדולי האומה (לצידה נמצאים רחבת זיכרון ושירותים ציבוריים). בחלקה נקברו בעיקר נשיאי מדינת ישראל, ראשי ממשלתה, יושבי ראש הכנסת ובנות זוגם, אך כפי שנראה, לא כל הזכאים בחרו להיקבר כאן. כך למשל, ראש הממשלה דוד בן-גוריון בחר להיקבר בשדה בוקר, הנשיא חיים וייצמן נקבר באחוזתו ברחובות, וראש הממשלה משה שרת נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

ראוי לציון קברו של טדי קולק, ראש עיריית ירושלים המיתולוגי. מרבית ראשי עיריית ירושלים העברית נקברו בחלקה ייעודית בהר המנוחות, אולם לאור ההערכה הרבה לפועלו של קולק, החליטה הממשלה על קבורתו כאן.

מחלקת גדולי האומה נרד לעבר אנדרטאות לספינות המעפילים סלבדור ואגוז.

מאחורי צמד האנדרטאות, נמצאת אנדרטה לנפגעי פעולות האיבה. חזרה קלה אחורה, תוביל אותנו לתחילת "השביל המחבר" - שביל שראשיתו ביד ושם וסופו בהר הרצל, ולאורכו "תחנות" במסלול מהשואה לתקומה. ניתן כמובן ללכת בשביל זה גם בכיוון ההפוך.

נמשיך לעבר קברי משפחת ז'בוטינסקי. זאב ז'בוטינסקי נפטר בגולה. אולי בגלל יריבותו הפוליטית עם דוד בן-גוריון, התמהמהה הממשלה בהחלטה על העלאת עצמותיו ארצה, החלטה אותה הוציא לפועל ראש הממשלה השני, משה שרת. לצד ז'בוטינסקי נקברו אשתו יוענה, בנו ואשת בנו.

מכאן נתקדם חזרה מזרחה לעבר נקודת ההתחלה.

המסלול הארוך מתחיל ומסתיים בכניסה הראשית לבית הקברות הצבאי, כ- 300 מ' מצפון לשער הראשי של הר הרצל. למסלול זה יצאה בעבר דפדפת מידע מפורטת, בעת הביקור באתר (קיץ 2016) לא ניתן היה להשיג את הדפדפת בשטח, אך ניתן לעיין במסלול המלא באתר "יזכור" (ראו קישורים להלן). מומלץ לעיין במפת המסלול המופיעה בשלטים באזור. מסלול זה מסומן בחיצים ובאבני זיכרון עם שמות ה"תחנות" לאורכו, דבר המקל על ההתמצאות.

שלוש התחנות הראשונות במסלול, לאחר כ- 300 מ' מהכניסה הראשית, צמודות אחת לשנייה - אנדרטאות לזכר חיילים יהודיים שנפלו במלחמת העולם השנייה, האחת לחיילים ששירתו בצבא האדום הסובייטי (כחצי מיליון יהודים שירתו בצבא הסובייטי וכמאתיים אלף מהם נפלו במערכה), השנייה לחיילים יהודיים בצבא הפולני (רבים מהם נפלו בשבי ומתו במחנות השבויים או נרצחו במחנות ההשמדה), והשלישית לחיילים בני היישוב בארץ ישראל ששירתו בצבא הבריטי, ומאות מתוכם נפלו במלחמה.

הליכה קצרה תוביל אותנו לאנדרטה לזכר חללי האונייה "ארינפורה" - אנדרטה דמויית אונייה ולידה בריכת מים גדולה (לרוב יבשה), בקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים. האונייה "ארינפורה" הייתה אוניית תובלה בריטית, שטבעה בהפצצה גרמנית ליד מלטה ב- 1 במאי 1943. על האונייה היו יותר מאלף חיילים ובתוכם 304 מתנדבים מארץ ישראל. לזכרם של 140 אנשי פלוגת התובלה 462, מתנדבי היישוב היהודי שאבדו במצולות ים, הוקמה אנדרטה זו הנחשבת לאחת הוותיקות בהר הרצל.

חלקת חללי גוש עציון - במתחם זה יש מספר מתחמים, לאנשי מחלקת הל"ה, 168 חללי גוש עציון (מהם 156 שנקברו בקבר אחים) ועשרה חללי "שיירת העשרה" לגוש עציון בדצמבר 1947.

במפלס נמוך יותר, שלושה קברי אחים ל- 88 חללים בקרבות לטרון, קבר אחים ל- 17 חללי קרב גבעת הרדאר וחמישה קברים לחללי הקרב על נווה יעקב.