שמורת הר מירון

מתוך iNature
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דף הבית   /   טיולים בצפון   /   טיולים בגליל העליון   /   שמורת הר מירון

שמורת הר מירון - שמורת הטבע הגדולה בצפון הארץ, ובה נופי חורש מגוונים, מעיינות ואוויר פסגות.

Wadi afaim.jpg

מבט לנחל עפאים, (עמית מנדלסון, 28/5/2005)

  • שמורת טבע
  • מאפיינים עיקריים:חורש ים-תיכוני
  • אזור:הגליל העליון
  • מפת סימון שבילים: 2 - הגליל העליון
  • מיקום: בין צפת, חורפיש, פקיעין, פרוד וראמה
  • עונות ביקור:כל השנה
  • רמת קושי:לכל המשפחה
  • נגישות לנכים:לא נגיש
  • כניסה:חינם
  • הערת כניסה:נחל עמוד עילי בתשלום
  • מצב תכנוני:מוכרזת, הרחבות בשלבי תכנון שונים.
  • שטח:93,155.698 דונם
    כולל הרחבות וגריעות
  • תאריך הכרזה:9/12/1965, 16/1/2003 (הרחבה 2), 17/8/2005 (הרחבה 4)

עוד אתרים בסביבה


איך להגיע

השמורה ממוקמת בשטח נרחב בגליל העליון, צפונית לכביש מס' 85 בקטע צומת רמה - צומת חנניה, מזרחית לכביש מס' 864 (צומת רמה - פקיעין - צומת חוסן), דרומית לכביש מס' 89 (צומת חוסן - חורפיש - צומת חירם) ומערבית לכביש מס' 866 (צומת חנניה - צומת מירון), עם חלקים קטנים של השמורה מצפון לכביש מס' 89 (באזור הר אדיר), ממערב לכביש מס' 864 (באזור היישוב חרשים) וממזרח לכביש מס' 866 (באזור נחל עמוד עילי).

דרכי הגישה העיקריות לשבילי ואתרי השמורה הן מכביש מס' 89 (ממנו מסתעף כביש לעבר חניון הפסגה, למרגלות פסגת הר מירון), מהכפר בית ג'ן (אליו מסתעף כביש מכביש מס' 864) ומכביש מס' 866 לעבר נחל עמוד עילי ואזור נחל מירון.

בשמורה עוברים שבילי טיול רבים, ולהלן כמה מהבולטים שבהם:

שביל ישראל עובר בצפון-מזרח השמורה, מאזור חורבת חממה (מול בית ספר שדה הר מירון), דרך שביל הפסגה בהר מירון, האדמות החקלאיות ממזרח להר זבד, עין זבד, "כיסא אליהו", מורד נחל מירון ונחל עמוד עילי.

רק אחת ממערות השמורה פתוחה באופן רשמי למטיילים, הוטה 6 בהר פקיעין. הביקור בהוטה מחייב שימוש בטכניקות גלישה וטיפוס, ומיועד לגולשים מנוסים בלבד עם ידע בטכניקת ג'ומרים לעלייה חזרה ממעמקי ההוטה.

רקע על שמורת הר מירון

סתוונית בכירה בשביל הפסגה, אוקטובר 2013
הר אדיר, אפריל 2010

גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה

שמורת הר מירון היא הגדולה בשמורות הטבע בצפון ומרכז הארץ. באזור זה נמצא גוש מורם גיאולוגית ובו הפסגות הגבוהות בארץ ישראל המערבית - הר מירון (1208 מ', 1204 מ' במפות החדשות), הר בר-יוחאי (1151 מ'), הר הילל (1071 מ'), הר האר"י (1048 מ'), הר אדיר (1008 מ'), ופסגות נמוכות יותר כמו הר פקיעין (886 מ'). גוש זה מתנשא לגובה של מאות מטרים מעל סביבתו, ובפרט בולט המתלול הדרומי המתנשא כ- 650 מ' מעל בקעת בית הכרם. המתלולים החריפים סביב גוש הרי מירון נוצרו ע"י מערכת שברים גיאולוגיים.

עיקר תחום השמורה הוא בעל אופי במה מתון יחסית, המתנקז לנחל כזיב עילי ויובליו העמוקים - נחל שפנים, נחל זבד, נחל עפאים, נחל נריה ונחל מורן.

בשמורה נמצאים מקורות שלושה מארבעה נחלים גדולים בגליל העליון - נחל כזיב, נחל דישון ונחל צלמון. נחל חשוב רביעי, נחל עמוד, אינו מתחיל בתחום השמורה אולם אזור המעיינות ומעלה הקניון בנחל זה (לאורך 8 ק"מ) נכלל בתחום השמורה. בגוש הרי מירון נובעים כ- 50 מעיינות, חלקם עונתיים וחלקם שופעים כל השנה. חלק מהמעיינות נמצאים בתחומי הכפרים מחוץ לגבולות השמורה (בפרט בית ג'אן ופקיעין).

המסלע בשמורה עשיר מאד בתופעות קרסטיות, ובכלל זאת שפע קמינים קרסטיים ("הוטות") - כולל שניים משלושת הקמינים העמוקים בישראל, הוטת צב (עומקה 182 מ') והוטת ג'רמק (עומקה כ- 160 מ'). תופעות הקרסט בולטות במיוחד בגוש הר פקיעין שבמערב השמורה, בו ניתן לראות קמינים קרסטיים, עמקי המסה (דולינות) וטרשונים נרחבים (ועד כה התגלו בהר פקיעין 245 מערות). גוש הר פקיעין חסר מעיינות בשל המסלע הדולומיטי ותופעות הקארסט המפותחות.

אקלים השמורה

הודות לגובה הרכס ומיקומו בצפון הארץ, האקלים גשום וקר יותר מאשר בשאר חלקי הארץ (עד 1,000 מ"מ משקעים בשנה), ועד לשנים האחרונות גם מספר ימי שלג כמעט בכל חורף.

ההתחממות הגלובאלית עלולה להביא לשילוב של עלייה בטמפרטורות וירידה בכמות המשקעים בשמורה, וכתוצאה מכך עלולים להיעלם מהשמורה מיני חי וצומח שמגיעים באזור זה לגבול תפוצתם הדרומי, ותפוצתם של מינים נוספים תצטמצם - בדומה לצפוי בשמורת החרמון.

צומח השמורה

בשל התנאים האקלימיים ומיעוט התיישבות אדם, התפתח בשמורה חורש צפוף ומגוון. חורש זה עשיר במיני חי וצומח "צפוניים" המגיעים כאן לגבול תפוצתם הדרומי, ומינים נוספים הנדירים בארץ ונפוצים יחסית בגוש הרי מירון. בין היתר, אדמונית החורש, שושן צחור, רקפת יוונית, אירוס הלבנון, יקינטון מזרחי, פטל לביד, העצים שזיף הדוב, חוזרר החורש וערער ארזי, ואחרים. מרבית מיני הסחלבים בישראל גדלים בשמורה זו, כולל מינים נדירים בשאר חלקי הארץ, ובין היתר בן-חורש רחב-עלים, רצועית הגליל, מירונית סרגלנית, ניאוטיניאה תמימה וסחלב איטלקי.

בשמורה גדלות מספר חברות צומח כתלות בסוגי המסלע, והעצים הנפוצים ביותר הם אלון מצוי, אלון התולע וקטלב מצוי. בכתמים שונים גדלות חברות צומח אחרות כמו קטלב מצוי ושמשון אזוביוני, או אורן ירושלים וערער ארזי.

עולם החי בשמורה

בשמורה קיים מגוון רחב של חיות בר, שהגדול בהן הוא חזיר הבר. כמו כן יש כאן שפע יונקים וציפורים.

ראויים לציון מגוון מיני עטלפי חרקים, הדרים בקמינים הקרסטיים ובמערות שבתחום השמורה, וכמו כן המכרסם הנדיר נמנמן עצים.

בין הזוחלים והדו-חיים בולטים בשמורה המינים הנדירים לטאה ירוקה, סלמנדרה כתומה וטריטון הפסים.

התיישבות האדם

התיישבות האדם בגוש הרי מירון לאורך ההיסטוריה הייתה דלילה יחסית בשל התנאים האקלימיים והטופוגרפיים. שרידי יישובים נמצאים בעיקר למרגלות גוש הר מירון, בין היתר היישוב מירון (בו שרד בית כנסת עתיק, מעל מתחם קבר רבי שמעון בר-יוחאי), חורבת שמע, חורבת כפר-שמאי, פקיעין וסאסא. בתחום השמורה עצמה נותרו שרידי יישובים חקלאיים קטנים וביניהם חורבת חממה, חורבת נריה וחורבת שפנים.

בחורבת זבד נמצאים שרידי כפר דרוזי מהמאה ה- 14, ובחורבת ב"ק, לצד שרידי יישוב רומי-ביזנטי, היה נסיון התיישבות חקלאי יהודי בשנים 1837-1839, ע"י איש צפת ישראל ב"ק - לאחר רעידת האדמה הגדולה שהחריבה את צפת. אתר זה היה מיושב ע"י דרוזים בשלהי המאה ה- 19 ונעזב.

בנחל עמוד עילי ובמורד נחל מירון נמצאות טחנות קמח וכן מבטשות - מתקנים ששימשו בתהליך ייצור הצמר.

בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, הוקמו בתחום השמורה שתי "מצודות טגארט" מנדטוריות לאבטחת המרחב, האחת בהר מסרבים (משטרת עין תינה) והשנייה מדרום למושב שפר (משטרת פראדיה), שתיהן נטושות כיום.

יחסי האדם והשמורה

בתחום השמורה נמצאים עשרות אלפי דונמים קרקעות בבעלות פרטית של הכפרים הדרוזיים, בעיקר הכפר בית ג'ן המהווה מובלעת בתחום השמורה.

הקמת השמורה הביאה גם למגבלות חמורות על פיתוח קרקעות אלו, כולל עיבוד חקלאי (אם כי הוא מותר בסייגים שונים, שכן הקרקעות לא הופקעו ע"י המדינה).

על רקע זה התגלעו עימותים קשים בין תושבי הכפרים הדרוזיים ובין פקחי השמורה, והביאו לפגיעה קשה בשמורה. למשל בשנת 1987, עימות על הקרקעות החקלאיות באזור הר זבד, ובשנת 1995 פרצו הדרוזים דרכי עפר בלתי חוקיות מבית ג'אן לחורפיש ולעין אל-אסד. דרכים אלו "הולבנו" מאוחר יותר. עימותים נוספים מתלקחים מדי כמה שנים, ותוצאתם היא כרסום זוחל בשמורה, כולל צייד, בנייה בלתי חוקית, הכשרת שטחים חקלאיים ופריצת דרכים. כיום קיים עיבוד חקלאי בהיקף ניכר באזור הגובל בבית ג'אן ובחורפיש, וכן במרחב הר זבד.

פגיעה נוספת בשמורה נגרמה כתוצאה מגלישת שפכים מבית ג'אן לעבר נחל כזיב עליון. באמצע שנות ה- 80' הוקם מכון טיהור השפכים של בית ג'אן בנחל כזיב עליון. מכון טיהור זה לא תיפקד כהלכה, והביוב שגלש לנחל כזיב הביא לזיהום מעיינות נחל כזיב ואף מעיינות נחל געתון, הנמצא אף הוא במורד האקוויפר. בקיץ 2014 הושלמה הקמתו של מאסף ביוב חדש, המזרים את שפכי בית ג'אן למכון טיהור באזור קיבוץ פרוד - דבר הצפוי להפסיק את זיהום מי התהום בנחל כזיב.

בנוסף לנזקים שנגרמו כתוצאה מהקונפליקט עם האוכלוסייה הדרוזית, נגרמו נזקים נוספים לשמורה כתוצאה מפעילות צה"ל. בסיסים ומוצבים הוקמו בארבע פסגות בשמורה - הר מירון, הר בר-יוחאי, הר אדיר והר הילל.

במלחמת לבנון השנייה, נשרפו המורדות המזרחיים של הר מירון כתוצאה מנפילת קטיושות בתחום השמורה.

שונות

חלקים מתחום השמורה הוגדרו בעבר כאזורים סגורים למטיילים, בעיקר נחל עפאים והמדרונות המזרחיים של הר מירון, המאופיינים בחורש צפוף וכמעט בלתי עביר. עם זאת, במהלך השנים השתנתה גישת רשות הטבע והגנים, וכיום באופן רשמי אסור לטייל מחוץ לשבילים המסומנים, גם באותם חלקים של השמורה שלא נחשבו בעבר לסגורים.

שעות פתיחה, מחירי כניסה ושירותים למטיילים

חניוני מטיילים:

חניונים המיועדים לשהיית יום בלבד: חניון הפסגה בין פסגת הר מירון ופסגת הר בר-יוחאי, חניון בהר כפיר.

חניונים המיועדים גם ללינת לילה: חניון בהר מסרבים (בכניסה לנחל עמוד עילי) - בתשלום, חניון הפיתול בנחל מירון (מעל כביש מס' 866) וחניון חורבת חממה, מול בי"ס שדה הר מירון.

בחלק מחניונים אלו נמצאות נקודות מים ושירותים.

אזור נחל עמוד עילי הוא חלק בתשלום בתחום שמורת הר מירון, עם מי שתייה, שירותים ועוד.

מצב סטטוטורי

השמורה הוותיקה הוכרזה ב- 9 בדצמבר 1965, בשטח של 84,000 דונם, ע"פ תוכנית ג/97 שאושרה כבר בפברואר 1955 (שטח התוכנית כ- 88,000 דונם אך היא כוללת בתחום השמורה גם את הכפר בית ג'ן עצמו, שהוחרג מהשמורה עם הכרזתה).

תוכנית מפורטת יותר לשמורה, תוכנית 400, אושרה בינואר 1967 (לאחר הכרזת השמורה). תוכנית זו משתרעת על 114,000 דונם כולל הגדרת הכפר בית ג'ן כ"שמורת נוף כפרי" ומובלעות בבי"ס שדה הר מירון, בסיסי צה"ל בהר מירון והר בר-יוחאי ועוד.

מאז הכרזת השמורה חלו שינויים רבים, שכללו גריעות בהיקף נרחב, בעיקר עבור הכפרים הדרוזיים בגבול השמורה - בית ג'אן, חורפיש ופקיעין, וכן הוכרזו מספר הרחבות לשמורה.

גריעות נוספות נמצאות בתהליכים, במגמה להגיע להסדר כולל עם הכפרים הגובלים בשמורה.

הרחבות לשמורה

  • הרחבה 1 - 9,429 דונם - אושרה אך לא הוכרזה. ככל הנראה מדובר על שטחים בנחל עמוד עילי ונחל מירון, הנכללים בתוכנית המתאר של העיר צפת (תוכנית ג/552), שאושרה במאי 1982.
  • הרחבה 2 - 200 דונם - הוכרזה 16/1/2003 (אזור צפונית לכביש מס' 899, מצפון להר אדיר).
  • הרחבה 3 - 226.3 דונם - אושרה באוקטובר 2006 במסגרת תוכנית ג/13354 של קק"ל ליער מירון. כוללת שני גושים, צפונית-מערבית למושב מירון ובאזור הסמוך למבואת נחל עמוד. עד כה (דצמבר 2015), ההרחבה טרם הוכרזה.
  • הרחבה 4 - 1,197.461 דונם - הוכרזה 17/8/2005 (אזור נחל שמאי).
  • "הרחבה 5" - הרחבה מוצעת בעלת שני גושים בין צוריאל וחורפיש, כולל אפיק נחל כזיב בין עין טבעת לגשר אלקוש. הרחבה זו מתחברת דרך שמורת מסדרון כזיב אל שמורת נחל כזיב.
  • "הרחבה 6" - שטח קטן במורדות המערביים של הר אדיר - כיום חלק משמורת הר סאסא.
  • "הרחבה 7" - אזור הר הוד, הר שזור ונחל פקיעין עילי.
  • "הרחבה 8" - 2 גושים באזור נחל שבע, צפונית לכביש הגישה לעין אל-אסד.
  • "הרחבה 9" - חורבת כפר-שמאי.

סה"כ שטח הרחבות ידוע לשמורה 11,052.761 דונם, מתוכם הוכרזו רשמית (עד דצמבר 2015) 1397.461 דונם.

גריעות שבוצעו לשמורה

לאור הסכסוך עם היישובים הדרוזיים, ומצוקת קרקעות לבנייה כתוצאה מבנייה צמודת קרקע ביישובים אלו, בוצעו גריעות רבות של שטחים מתחום השמורה עבור הרחבת יישובים אלו. בוצעו מספר גריעות גם עבור יישובים ומתקנים אחרים בגבול השמורה.

  • בית ג'אן

22/8/2002- גריעת 1,430 דונם (ע"פ תוכניות ג/685, ג/7682, קובץ התקנות 6192)

  • חורפיש

13/6/2000 - גריעת 138 דונם, ע"פ תשריט ש/24/1/ב (קובץ התקנות 6040).

23/7/2003 - גריעת 69.12 דונם (ע"פ תוכניות ג/11613, ג/7880, קובץ התקנות 6251)

5/7/2004 - גריעת 62.3 דונם (ע"פ תוכנית ג/11088, קובץ התקנות 6328)

12/12/2010 - גריעת 6.377 דונם (ע"פ תוכנית גנ/16926).

1/2/2016 - גריעת כ- 30 דונם לשכונת חיילים משוחררים (ע"פ תוכנית ג/19399, קובץ התקנות 7612). הגריעה היא גם ע"פ תוכנית ג/6400, ולא ברור האם מדובר על שטח נוסף שנגרע מהשמורה.

  • פקיעין

31/7/2007 - גריעה ע"פ תוכניות ג/3232, ג/14789, קובץ התקנות 6606. בסה"כ 81.981 דונם. גודל הגריעה ע"פ תכנית ג/3232 לא צוין. גודל הגריעה ע"פ תכנית ג/14789 הוא 3.724 דונם, עבור מיזם מגורים ומלונאות. 1/2/2016 - גריעת 2.26 דונם ע"פ תוכנית ג/18499 (קובץ התקנות 7612).

  • מושב מירון

20/2/2003 - גריעת 25.19 דונם (ע"פ תוכנית ג/9493 - ישיבת בני עקיבא במירון, קובץ התקנות 6228).

25/11/2014 - גריעת 7.614 דונם (ע"פ תוכנית גנ/18436 - אירוח כפרי, קובץ התקנות 6344).

  • מושב שפר

30/7/2008 - גריעת 15.62 דונם לצורך הרחבת המושב (תוכנית ג/13315)(קובץ התקנות 6697).

  • חמדת ימים

12/12/2010 - גריעת 15.8 דונם, ע"פ תוכנית ג/8292.

סה"כ שטח גריעות שבוצעו לשמורה עד אוגוסט 2014 (ששטחן ידוע בוודאות) 1766.131 דונם.

גריעות מתוכננות לשמורה

  • בית ספר שדה הר מירון

צפויה גריעת 67.572 דונם ע"פ תוכנית ג/17092.

  • בית ג'אן

ככל הנראה, צפויה גריעה נוספת עבור היישוב, אולם רק במסגרת תכנון כולל ולא במסגרת תוכניות נקודתיות.

  • חורפיש

צפויה גריעת 9 דונם מהשמורה ע"פ תוכנית ג/15330. כיום נמצאת בדיונים תוכנית נוספת להרחבת היישוב וגריעת מאות דונמים מתחום השמורה.

  • פקיעין

צפויה גריעת 17.5 דונם מהשמורה עבור כביש כניסה ליישוב, עפ"י תוכנית ג/19810.

סה"כ שטח גריעות מתוכננות לשמורה (ששטחן ידוע בוודאות) 94.072 דונם.

בנוסף לגריעות אלו, בוצעו בפועל גריעות כתוצאה מהקמתם של בסיסים ומתקנים צבאיים בשטחי השמורה, גם אם לא הוגשה תוכנית מתאר לשם כך. גריעות נוספות בוצעו משטחים שאושרו כשמורת טבע בתמ"א 8 ובתוכנית ג/400, אך לא הוכרזו רשמית כשמורת טבע.

כמו כן, אושרה בתחום השמורה תוכנית ג/11544 למערך כניסה לנחל עמוד. תוכנית זו שאושרה בנובמבר 2003 אינה מוסיפה או גורעת שטחים מתחום השמורה.

לסיכום, שטח השמורה הוא 93,155.698 דונם מתוכם מוכרזים 83,599.07 דונם. מאז הכרזת השמורה נוספו לה 1397.461 דונם ונגרעו ממנה 1796.391 דונם (המידע לא כולל תוכניות ששטחן אינו ידוע לח"מ).

הצעות טיול בסביבת שמורת הר מירון

קישורים נוספים וספרות מומלצת

  • קום התהלך בארץ - עמנואל הראובני (ערך: שמורת הר מירון)
  • ארץ הצבי והיעל - עוזי פז (ערך: שמורת הר מירון)
  • הר מירון - סקר נוף ומסלולי טיול - מנחם מרקוס.
  • ערכי טבע ונוף בגליל ההררי - מיכה לבנה, פורסם בחוברת "אריאל" מס' 144-143, נובמבר 2000.

ספרון טיולי המשפחות של INature במתנה! הורד ושמור

הרשמה לרשימת תפוצה


המפה נטענת...